דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. מדברים תורה א'
  4. שיח לומדים בתורה א'
  5. בירור מה הוא מפורסם של שקר לפי תורה א'
ללימוד תורה א'

בירור מה הוא מפורסם של שקר לפי תורה א'

מתוזמן נעוץ נעול הועבר שיח לומדים בתורה א'
33 פוסטים 8 כותבים 588 צפיות 2 עוקבים
  • מהישן לחדש
  • מהחדש לישן
  • הכי הרבה הצבעות
תגובה
  • תגובה כנושא
התחברו כדי לפרסם תגובה
נושא זה נמחק. רק משתמשים עם הרשאות מתאימות יוכלו לצפות בו.
  • ל לית ליה מגרמא

    @כאיל-תערוג כתב כאן ביאור נפלא למה אצל הצדיקים הוא 'חן ואח''כ חשיבות' ואצלם הוא 'חשיבות ואח''כ חן'.
    וכן הוא לעניין המפורסמים של שקר, שמכיון שאין מסתכלים בשכל של כל דבר הם אינם בחי' איש הישראלי, ועל כן החשיבות (דהיינו מה שנחשב בעולם) קודמת וגורמת ל'חן' שיש להם, אבל אצל בחי' 'ישראל' החן הוא קודם לחשיבות וגורם לו.
    ונבאר זאת יותר, שכשמפורסם ש''ש רוצה לומר תורה, הוא לא מחפש 'חן' אלא 'חשיבות' דהיינו מה 'נחשב' בעולם, אם התחזקות - ידבר מהתחזקות, אם התעוררות - ידבר מהתעוררות, ולכן יש לדבריו חן בעיני העולם.
    אבל צדיק אמיתי שבא לומר תורה - לא מעניין אותו מה חשוב בעיני העולם, אלא מעניין אותו שיהיה לדבריו 'חן' (שהוא מה ד'לית ליה מגרמא' ו'חכמה'), והחשיבות תבא ממילא.

    כ מנותק
    כאיל תערוג
    משתמש ותיק
    כ מנותק
    כאיל תערוג
    משתמש ותיק
    נערך לאחרונה על ידי כאיל תערוג
    #18

    @לית-ליה-מגרמא כתב:

    @כאיל-תערוג כתב כאן ביאור נפלא למה אצל הצדיקים הוא 'חן ואח''כ חשיבות' ואצלם הוא 'חשיבות ואח''כ חן'.
    וכן הוא לעניין המפורסמים של שקר, שמכיון שאין מסתכלים בשכל של כל דבר הם אינם בחי' איש הישראלי, ועל כן החשיבות (דהיינו מה שנחשב בעולם) קודמת וגורמת ל'חן' שיש להם, אבל אצל בחי' 'ישראל' החן הוא קודם לחשיבות וגורם לו.
    ונבאר זאת יותר, שכשמפורסם ש''ש רוצה לומר תורה, הוא לא מחפש 'חן' אלא 'חשיבות' דהיינו מה 'נחשב' בעולם, אם התחזקות - ידבר מהתחזקות, אם התעוררות - ידבר מהתעוררות, ולכן יש לדבריו חן בעיני העולם.
    אבל צדיק אמיתי שבא לומר תורה - לא מעניין אותו מה חשוב בעיני העולם, אלא מעניין אותו שיהיה לדבריו 'חן' (שהוא מה ד'לית ליה מגרמא' ו'חכמה'), והחשיבות תבא ממילא.

    אשריך שאתה לומד תורה לקנטר.
    זה רצון רבינו ?!

    • על דרך מה שרבינו אמר שעליו לא חולקים, רק המתנגדים מציירים לעצמם רבי נחמן אחר ועליו באמת ראוי לחלוק.
      כנראה שיש גם 'רבינו' בחלל השמאלי שבלב שמלמד את האדם ללמוד תורה לקנטר. ודוק'
    תגובה 1 תגובה אחרונה
    יחיש להרגיעי, פשטן מושבע, לית ליה מגרמא ו-1 אחרים
    4
    • ל לית ליה מגרמא

      @כאיל-תערוג כתב כאן ביאור נפלא למה אצל הצדיקים הוא 'חן ואח''כ חשיבות' ואצלם הוא 'חשיבות ואח''כ חן'.
      וכן הוא לעניין המפורסמים של שקר, שמכיון שאין מסתכלים בשכל של כל דבר הם אינם בחי' איש הישראלי, ועל כן החשיבות (דהיינו מה שנחשב בעולם) קודמת וגורמת ל'חן' שיש להם, אבל אצל בחי' 'ישראל' החן הוא קודם לחשיבות וגורם לו.
      ונבאר זאת יותר, שכשמפורסם ש''ש רוצה לומר תורה, הוא לא מחפש 'חן' אלא 'חשיבות' דהיינו מה 'נחשב' בעולם, אם התחזקות - ידבר מהתחזקות, אם התעוררות - ידבר מהתעוררות, ולכן יש לדבריו חן בעיני העולם.
      אבל צדיק אמיתי שבא לומר תורה - לא מעניין אותו מה חשוב בעיני העולם, אלא מעניין אותו שיהיה לדבריו 'חן' (שהוא מה ד'לית ליה מגרמא' ו'חכמה'), והחשיבות תבא ממילא.

      ב מנותק
      ברוך מאן
      משתמש ותיק
      ב מנותק
      ברוך מאן
      משתמש ותיק
      נערך לאחרונה על ידי ברוך מאן
      #19

      @לית-ליה-מגרמא כתב:

      וכן הוא לעניין המפורסמים של שקר

      אתה ממש אובססיבי😊
      והעיקר שאתה מעיין טוב👏

      אבל,
      כאן לא הבנתי את דבריך כלל וכלל!!
      למה 'חשיבות' זה מה שבעיני העולם, ו'חן' זה משהו אמיתי.
      אולי להיפך?
      אולי 'חשיבות' זה באמת, ו'חן' הוא סתם נשיאת חן בעיני העולם?

      נ.ב. בעיקרון חשיבות זו 'הערכה', כלומר צורת התייחסות, כמו שמבואר בפסוק 'וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה'.
      [כמו למשל, יצה"ר שמתלבש במצוות, הוא נותן להם 'חשיבות' של מצוות]

      אח"כ הרצתי חיפוש של המילה הזו בתנ"ך, ולא מצאתי בשום מקום 'חשיבות' באותה משמעות שאנחנו מדברים בעברית (טפו...).
      ואם כך, צריך לברר מהו הפירוש האמיתי של "חשיבות"?

      שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד שֶׁנֵּלֵךְ עִם הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתוֹ עַל פִּי הַנֶּאֱמָר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה

      נ ל 2 תגובות תגובה אחרונה
      0
      • ב ברוך מאן

        @לית-ליה-מגרמא כתב:

        וכן הוא לעניין המפורסמים של שקר

        אתה ממש אובססיבי😊
        והעיקר שאתה מעיין טוב👏

        אבל,
        כאן לא הבנתי את דבריך כלל וכלל!!
        למה 'חשיבות' זה מה שבעיני העולם, ו'חן' זה משהו אמיתי.
        אולי להיפך?
        אולי 'חשיבות' זה באמת, ו'חן' הוא סתם נשיאת חן בעיני העולם?

        נ.ב. בעיקרון חשיבות זו 'הערכה', כלומר צורת התייחסות, כמו שמבואר בפסוק 'וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה'.
        [כמו למשל, יצה"ר שמתלבש במצוות, הוא נותן להם 'חשיבות' של מצוות]

        אח"כ הרצתי חיפוש של המילה הזו בתנ"ך, ולא מצאתי בשום מקום 'חשיבות' באותה משמעות שאנחנו מדברים בעברית (טפו...).
        ואם כך, צריך לברר מהו הפירוש האמיתי של "חשיבות"?

        נ מנותק
        נחום בקר
        משתמש ותיק
        נ מנותק
        נחום בקר
        משתמש ותיק
        #20

        |=> @ברוך-מאן כתב:

        אח"כ הרצתי חיפוש של המילה הזו בתנ"ך, ולא מצאתי בשום מקום 'חשיבות' באותה משמעות שאנחנו מדברים בעברית (טפו...).
        ואם כך, צריך לברר מהו הפירוש האמיתי של "חשיבות"?

        להאיר בענין זה - שאצלנו בשפה המדוברת הוא מלשון 'חשוב' וכפי שאומר רבנו בהמשך התורה. ושורש המילה היא 'חשב' שמצד אחד הוא מלשון חשבון. כי דבר חשוב נכנס למנין ועומד כיחידה בפני עצמה.
        ומצינו בלשון הקודש 'חשב' לשון חבור וקשר כמו 'חשב האפוד'.
        וזהו 'חן וחשיבות' כי ח"ן הוא חיבור וקישור החי"ת בנו"ן. שעי"ז נחשבים ישראל, ונבדלים למלכות דקדושה.
        וכתיב (איוב כח, כח) הן יראת ה' היא חכמה. ודורשת הגמ' (שבת לא, ב) הן = אחת. ובראי תורה דידן כאשר ישראל מתקנים מלכות דקדושה, בבחינת יראה, הרי הם 'אחת' שעומדים לעצמם, והיא חשיבותם שאינם מתחשבין עם שאר האומות (עיין מהרש"א שבת שם).

        ל תגובה 1 תגובה אחרונה
        ברוך מאן
        1
        • נ נחום בקר

          |=> @ברוך-מאן כתב:

          אח"כ הרצתי חיפוש של המילה הזו בתנ"ך, ולא מצאתי בשום מקום 'חשיבות' באותה משמעות שאנחנו מדברים בעברית (טפו...).
          ואם כך, צריך לברר מהו הפירוש האמיתי של "חשיבות"?

          להאיר בענין זה - שאצלנו בשפה המדוברת הוא מלשון 'חשוב' וכפי שאומר רבנו בהמשך התורה. ושורש המילה היא 'חשב' שמצד אחד הוא מלשון חשבון. כי דבר חשוב נכנס למנין ועומד כיחידה בפני עצמה.
          ומצינו בלשון הקודש 'חשב' לשון חבור וקשר כמו 'חשב האפוד'.
          וזהו 'חן וחשיבות' כי ח"ן הוא חיבור וקישור החי"ת בנו"ן. שעי"ז נחשבים ישראל, ונבדלים למלכות דקדושה.
          וכתיב (איוב כח, כח) הן יראת ה' היא חכמה. ודורשת הגמ' (שבת לא, ב) הן = אחת. ובראי תורה דידן כאשר ישראל מתקנים מלכות דקדושה, בבחינת יראה, הרי הם 'אחת' שעומדים לעצמם, והיא חשיבותם שאינם מתחשבין עם שאר האומות (עיין מהרש"א שבת שם).

          ל מנותק
          לב העולם אתה
          משתמש ותיק
          ל מנותק
          לב העולם אתה
          משתמש ותיק
          #21

          @נחום-בקר אז חשיבות היא משהו נפרד או משהו מחובר?
          והאם אתה בא לומר שאין קשר בין המשמעות המקראית שלה למשמעות הלשונית-עדכנית של המילה?

          ב תגובה 1 תגובה אחרונה
          0
          • ל לב העולם אתה

            @נחום-בקר אז חשיבות היא משהו נפרד או משהו מחובר?
            והאם אתה בא לומר שאין קשר בין המשמעות המקראית שלה למשמעות הלשונית-עדכנית של המילה?

            ב מנותק
            ברוך מאן
            משתמש ותיק
            ב מנותק
            ברוך מאן
            משתמש ותיק
            #22

            @נחום-בקר גם אני התבלבלתי

            @לב-העולם-אתה כתב:

            אין קשר בין המשמעות המקראית שלה למשמעות הלשונית

            כן, לפעמים אין קשר, כי יש מילים בלשוה"ק שנכנסו בתקופת המשנה ואינם מופיעים בתנ"ך

            שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד שֶׁנֵּלֵךְ עִם הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתוֹ עַל פִּי הַנֶּאֱמָר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה

            תגובה 1 תגובה אחרונה
            לב העולם אתה
            1
            • ב ברוך מאן

              @לית-ליה-מגרמא כתב:

              וכן הוא לעניין המפורסמים של שקר

              אתה ממש אובססיבי😊
              והעיקר שאתה מעיין טוב👏

              אבל,
              כאן לא הבנתי את דבריך כלל וכלל!!
              למה 'חשיבות' זה מה שבעיני העולם, ו'חן' זה משהו אמיתי.
              אולי להיפך?
              אולי 'חשיבות' זה באמת, ו'חן' הוא סתם נשיאת חן בעיני העולם?

              נ.ב. בעיקרון חשיבות זו 'הערכה', כלומר צורת התייחסות, כמו שמבואר בפסוק 'וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה'.
              [כמו למשל, יצה"ר שמתלבש במצוות, הוא נותן להם 'חשיבות' של מצוות]

              אח"כ הרצתי חיפוש של המילה הזו בתנ"ך, ולא מצאתי בשום מקום 'חשיבות' באותה משמעות שאנחנו מדברים בעברית (טפו...).
              ואם כך, צריך לברר מהו הפירוש האמיתי של "חשיבות"?

              ל מנותק
              לית ליה מגרמא
              משתמש רגיל
              ל מנותק
              לית ליה מגרמא
              משתמש רגיל
              #23

              @ברוך-מאן כתב:

              למה 'חשיבות' זה מה שבעיני העולם, ו'חן' זה משהו אמיתי.
              אולי להיפך?
              אולי 'חשיבות' זה באמת, ו'חן' הוא סתם נשיאת חן בעיני העולם?

              תודה על השאלות זה ממש מחדד אותי.
              דבר ראשון למה לא שאלת את זה על @כאיל-תערוג?
              דבר שני: קבל זאת כעובדה מוגמרת שאצל מלכות דס''א החשיבות היא קודמת לחן ולהפך ממלכות דקדושה כי רבינו אומר את זה, ואנחנו רק צריכים להבין מקשרי המאמר - למה?

              ועכשיו לעניינינו, כשאתה אומר על משהו 'חשוב' הוא תמיד יהיה ביחס למשהו. לא שייך להגיג על משהו 'חשוב' שאינו ביחס לדבר אחר. וכמו שביאר זאת @ברוך-מאן שהוא משורש ח-ש-ב ומלשון חשבון, כמו שנאמר: ”כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ“ (ישעיהו מ, יז). השימוש בשרש ח-ש-ב מופיע תמיד בהקשר של השוואה ("נגדו", "לו").
              גם בהלכה, הגדרת "דבר חשוב" או "אדם חשוב" תלויה תמיד בהקשר (כגון חשיבות ביחס לדיני ביטול ברוב, או חשיבות של תלמיד חכם ביחס לציבור). אם מוציאים את הדבר מההקשר והיחס שלו – החשיבות מאבדת את משמעותה.

              אבל החֵן אינו נמדד בסרגל של משקל או שווי יחסי. הוא נסוך על הדבר בעצם מציאותו ובחיבורו הפנימי. כמאמר חז"ל: ”שְׁלֹשָׁה חִינוֹת הֵן: חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו, חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, חֵן מִקַּח עַל לוֹקְחָיו“ (סוטה מז ע"ב). החן אינו נשען על הערכה שכלתנית של חשיבות, אלא הוא נטייה וחיבור טבעי פנימי.

              וגם מובא בפסוק ''לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו'' שהוא מה שמובא במצודות: ''להשמיע לרבים מעט חכמה שבידו להתפאר בה'' והוא אותו עניין שרוצה להיות חשוב בעיניהם.

              @ברוך-מאן כתב:

              אתה ממש אובססיבי

              אשאל אותך שאלה: רבינו אומר שהחן והחשיבות של ישראל נפל, ומשמע שהיה להם חן, אז השאלה היא - מה או מי גרם שיפול לישראל החן?
              (רמז: אפשר ללמוד בזה לאומת זה מהצדיקים שמברכים ומעלים את החן של כלל ישראל)
              אשמח שתענה מתוך קשרי המאמר ולא מההסמכתאות, תודה.

              פ נ ל 4 תגובות תגובה אחרונה
              bjni, מדלג על ההרים
              -2
              • ל לית ליה מגרמא

                @ברוך-מאן כתב:

                למה 'חשיבות' זה מה שבעיני העולם, ו'חן' זה משהו אמיתי.
                אולי להיפך?
                אולי 'חשיבות' זה באמת, ו'חן' הוא סתם נשיאת חן בעיני העולם?

                תודה על השאלות זה ממש מחדד אותי.
                דבר ראשון למה לא שאלת את זה על @כאיל-תערוג?
                דבר שני: קבל זאת כעובדה מוגמרת שאצל מלכות דס''א החשיבות היא קודמת לחן ולהפך ממלכות דקדושה כי רבינו אומר את זה, ואנחנו רק צריכים להבין מקשרי המאמר - למה?

                ועכשיו לעניינינו, כשאתה אומר על משהו 'חשוב' הוא תמיד יהיה ביחס למשהו. לא שייך להגיג על משהו 'חשוב' שאינו ביחס לדבר אחר. וכמו שביאר זאת @ברוך-מאן שהוא משורש ח-ש-ב ומלשון חשבון, כמו שנאמר: ”כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ“ (ישעיהו מ, יז). השימוש בשרש ח-ש-ב מופיע תמיד בהקשר של השוואה ("נגדו", "לו").
                גם בהלכה, הגדרת "דבר חשוב" או "אדם חשוב" תלויה תמיד בהקשר (כגון חשיבות ביחס לדיני ביטול ברוב, או חשיבות של תלמיד חכם ביחס לציבור). אם מוציאים את הדבר מההקשר והיחס שלו – החשיבות מאבדת את משמעותה.

                אבל החֵן אינו נמדד בסרגל של משקל או שווי יחסי. הוא נסוך על הדבר בעצם מציאותו ובחיבורו הפנימי. כמאמר חז"ל: ”שְׁלֹשָׁה חִינוֹת הֵן: חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו, חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, חֵן מִקַּח עַל לוֹקְחָיו“ (סוטה מז ע"ב). החן אינו נשען על הערכה שכלתנית של חשיבות, אלא הוא נטייה וחיבור טבעי פנימי.

                וגם מובא בפסוק ''לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו'' שהוא מה שמובא במצודות: ''להשמיע לרבים מעט חכמה שבידו להתפאר בה'' והוא אותו עניין שרוצה להיות חשוב בעיניהם.

                @ברוך-מאן כתב:

                אתה ממש אובססיבי

                אשאל אותך שאלה: רבינו אומר שהחן והחשיבות של ישראל נפל, ומשמע שהיה להם חן, אז השאלה היא - מה או מי גרם שיפול לישראל החן?
                (רמז: אפשר ללמוד בזה לאומת זה מהצדיקים שמברכים ומעלים את החן של כלל ישראל)
                אשמח שתענה מתוך קשרי המאמר ולא מההסמכתאות, תודה.

                פ מנותק
                פשטן מושבע
                משתמש רגיל
                פ מנותק
                פשטן מושבע
                משתמש רגיל
                #24

                @לית-ליה-מגרמא ממש הארת את עיני בביאור הזה יישר כח.
                והארת לי עוד נקודה בחיים, להבדיל בין מלכות דק' למלכות דס''א הנמצא בי בלומדי בפורום הק',
                שאם מוצא חן בעיני דברי פלוני מחמת ה'שם' שיש לו בעולם הרי שבבחי' זו אני מונח בהתגלות הלב המתלבש בלימוד תורה, והראיה - שאם לא היה לאותו אדם שם וחשיבות, לא היה לדבריו חן בעיני.

                וכן להפך, אם דבריו של פלוני הם דברי חן, אולם השם שיצא לו באשכולי הפורום, הוא של קיצוני והזוי, ומחמת זה אין לדבריו חשיבות בעיני, כי בבחי' המלכות דס''א שבא אני מצוי [כמו כל א' שיש בו עדיין יצה''ר] אני שופט ועושה 'לייק' רק לפי 'חשיבות וחן' ולא לפי 'חן וחשיבות'
                מבהיל הרעיון
                נ.ב. כמה נפלא הוא הרעיון של פורום שבו כל אחד כותב בעילום שמו, ולא שופטים אדם לפי החשיבות שיש בשם שהוא: מה העדה שלו, האם הוא בעל תשובה, איך הוא נראה, מה הוא לובש, וכו' אלא רק לפי דבריו.

                תגובה 1 תגובה אחרונה
                bjni, מדלג על ההרים
                -2
                • ל לית ליה מגרמא

                  @ברוך-מאן כתב:

                  למה 'חשיבות' זה מה שבעיני העולם, ו'חן' זה משהו אמיתי.
                  אולי להיפך?
                  אולי 'חשיבות' זה באמת, ו'חן' הוא סתם נשיאת חן בעיני העולם?

                  תודה על השאלות זה ממש מחדד אותי.
                  דבר ראשון למה לא שאלת את זה על @כאיל-תערוג?
                  דבר שני: קבל זאת כעובדה מוגמרת שאצל מלכות דס''א החשיבות היא קודמת לחן ולהפך ממלכות דקדושה כי רבינו אומר את זה, ואנחנו רק צריכים להבין מקשרי המאמר - למה?

                  ועכשיו לעניינינו, כשאתה אומר על משהו 'חשוב' הוא תמיד יהיה ביחס למשהו. לא שייך להגיג על משהו 'חשוב' שאינו ביחס לדבר אחר. וכמו שביאר זאת @ברוך-מאן שהוא משורש ח-ש-ב ומלשון חשבון, כמו שנאמר: ”כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ“ (ישעיהו מ, יז). השימוש בשרש ח-ש-ב מופיע תמיד בהקשר של השוואה ("נגדו", "לו").
                  גם בהלכה, הגדרת "דבר חשוב" או "אדם חשוב" תלויה תמיד בהקשר (כגון חשיבות ביחס לדיני ביטול ברוב, או חשיבות של תלמיד חכם ביחס לציבור). אם מוציאים את הדבר מההקשר והיחס שלו – החשיבות מאבדת את משמעותה.

                  אבל החֵן אינו נמדד בסרגל של משקל או שווי יחסי. הוא נסוך על הדבר בעצם מציאותו ובחיבורו הפנימי. כמאמר חז"ל: ”שְׁלֹשָׁה חִינוֹת הֵן: חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו, חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, חֵן מִקַּח עַל לוֹקְחָיו“ (סוטה מז ע"ב). החן אינו נשען על הערכה שכלתנית של חשיבות, אלא הוא נטייה וחיבור טבעי פנימי.

                  וגם מובא בפסוק ''לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו'' שהוא מה שמובא במצודות: ''להשמיע לרבים מעט חכמה שבידו להתפאר בה'' והוא אותו עניין שרוצה להיות חשוב בעיניהם.

                  @ברוך-מאן כתב:

                  אתה ממש אובססיבי

                  אשאל אותך שאלה: רבינו אומר שהחן והחשיבות של ישראל נפל, ומשמע שהיה להם חן, אז השאלה היא - מה או מי גרם שיפול לישראל החן?
                  (רמז: אפשר ללמוד בזה לאומת זה מהצדיקים שמברכים ומעלים את החן של כלל ישראל)
                  אשמח שתענה מתוך קשרי המאמר ולא מההסמכתאות, תודה.

                  נ מנותק
                  נחום בקר
                  משתמש ותיק
                  נ מנותק
                  נחום בקר
                  משתמש ותיק
                  #25

                  @לית-ליה-מגרמא דקדק בכפילות 'כי עכשיו' שבתחלת התורה ומשם בארה לשאלתך.

                  ל 2 תגובות תגובה אחרונה
                  0
                  • נ נחום בקר

                    @לית-ליה-מגרמא דקדק בכפילות 'כי עכשיו' שבתחלת התורה ומשם בארה לשאלתך.

                    ל מנותק
                    לית ליה מגרמא
                    משתמש רגיל
                    ל מנותק
                    לית ליה מגרמא
                    משתמש רגיל
                    #26

                    @נחום-בקר כתב:

                    @לית-ליה-מגרמא דקדק בכפילות 'כי עכשיו' שבתחלת התורה ומשם בארה לשאלתך.

                    אנא באר

                    נ תגובה 1 תגובה אחרונה
                    bjni, מדלג על ההרים
                    -2
                    • נ נחום בקר

                      @לית-ליה-מגרמא דקדק בכפילות 'כי עכשיו' שבתחלת התורה ומשם בארה לשאלתך.

                      ל מנותק
                      לית ליה מגרמא
                      משתמש רגיל
                      ל מנותק
                      לית ליה מגרמא
                      משתמש רגיל
                      #27

                      @נחום-בקר כתב:

                      @לית-ליה-מגרמא דקדק בכפילות 'כי עכשיו' שבתחלת התורה ומשם בארה לשאלתך.

                      האם תוכל להסביר את עצמך??

                      תגובה 1 תגובה אחרונה
                      bjni
                      -1
                      • ל לית ליה מגרמא

                        @נחום-בקר כתב:

                        @לית-ליה-מגרמא דקדק בכפילות 'כי עכשיו' שבתחלת התורה ומשם בארה לשאלתך.

                        אנא באר

                        נ מנותק
                        נחום בקר
                        משתמש ותיק
                        נ מנותק
                        נחום בקר
                        משתמש ותיק
                        #28

                        @לית-ליה-מגרמא צריך להבין כפל המילים 'כי עכשיו' שלכאורה היה צ"ל 'כי עכשיו בעונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל ועקר החשיבות והחן הוא אצלם'.
                        ואפשר לומר שכוונת רבנו היא כך 'כי עכשיו בעונותינו הרבים עקר החשיבות והחן הוא אצלם, וחן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל'.
                        וכפי שמובא להלן דחז"ל עה"פ לאם מלאם יאמץ וגו' כשזה קם זה נופל. והיינו שכאשר החשיבות והחן הוא אצלם, אזי חן וחשיבות האמיתי של ישראל נופל.
                        וכפי זה הביאור הוא, שעונותינו הרבים הנמשך מחוסר בחינת לבנה דלית לה מגרמא כלום, גורם לעליית מלכות דס"א דאית לה מגרמא, וזהו עליית החשיבות והחן שאצלם. וממילא נופל מלכות דקדושה שהוא חן וחשיבות האמיתי של ישראל.
                        ומה שרבינו התנסח בלשונו, כיון שהנושא העיקרי הוא 'חן וחשיבות האמיתי של ישראל' על כן פתח בזה, ולאחר מכן נותן את הטעם לנפילת החן והחשיבות מחמת שעקר החשיבות והחן הוא אצלם.

                        ל תגובה 1 תגובה אחרונה
                        0
                        • נ נחום בקר

                          @לית-ליה-מגרמא צריך להבין כפל המילים 'כי עכשיו' שלכאורה היה צ"ל 'כי עכשיו בעונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל ועקר החשיבות והחן הוא אצלם'.
                          ואפשר לומר שכוונת רבנו היא כך 'כי עכשיו בעונותינו הרבים עקר החשיבות והחן הוא אצלם, וחן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל'.
                          וכפי שמובא להלן דחז"ל עה"פ לאם מלאם יאמץ וגו' כשזה קם זה נופל. והיינו שכאשר החשיבות והחן הוא אצלם, אזי חן וחשיבות האמיתי של ישראל נופל.
                          וכפי זה הביאור הוא, שעונותינו הרבים הנמשך מחוסר בחינת לבנה דלית לה מגרמא כלום, גורם לעליית מלכות דס"א דאית לה מגרמא, וזהו עליית החשיבות והחן שאצלם. וממילא נופל מלכות דקדושה שהוא חן וחשיבות האמיתי של ישראל.
                          ומה שרבינו התנסח בלשונו, כיון שהנושא העיקרי הוא 'חן וחשיבות האמיתי של ישראל' על כן פתח בזה, ולאחר מכן נותן את הטעם לנפילת החן והחשיבות מחמת שעקר החשיבות והחן הוא אצלם.

                          ל מנותק
                          לית ליה מגרמא
                          משתמש רגיל
                          ל מנותק
                          לית ליה מגרמא
                          משתמש רגיל
                          #29

                          @נחום-בקר כתב:

                          @לית-ליה-מגרמא צריך להבין כפל המילים 'כי עכשיו' שלכאורה היה צ"ל 'כי עכשיו בעונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל ועקר החשיבות והחן הוא אצלם'.
                          ואפשר לומר שכוונת רבנו היא כך 'כי עכשיו בעונותינו הרבים עקר החשיבות והחן הוא אצלם, וחן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל'.
                          וכפי שמובא להלן דחז"ל עה"פ לאם מלאם יאמץ וגו' כשזה קם זה נופל. והיינו שכאשר החשיבות והחן הוא אצלם, אזי חן וחשיבות האמיתי של ישראל נופל.
                          וכפי זה הביאור הוא, שעונותינו הרבים הנמשך מחוסר בחינת לבנה דלית לה מגרמא כלום, גורם לעליית מלכות דס"א דאית לה מגרמא, וזהו עליית החשיבות והחן שאצלם. וממילא נופל מלכות דקדושה שהוא חן וחשיבות האמיתי של ישראל.
                          ומה שרבינו התנסח בלשונו, כיון שהנושא העיקרי הוא 'חן וחשיבות האמיתי של ישראל' על כן פתח בזה, ולאחר מכן נותן את הטעם לנפילת החן והחשיבות מחמת שעקר החשיבות והחן הוא אצלם.

                          נפלא. אך בתגובה למה אמרת את זה?

                          תגובה 1 תגובה אחרונה
                          0
                          • ל לית ליה מגרמא

                            @ברוך-מאן כתב:

                            למה 'חשיבות' זה מה שבעיני העולם, ו'חן' זה משהו אמיתי.
                            אולי להיפך?
                            אולי 'חשיבות' זה באמת, ו'חן' הוא סתם נשיאת חן בעיני העולם?

                            תודה על השאלות זה ממש מחדד אותי.
                            דבר ראשון למה לא שאלת את זה על @כאיל-תערוג?
                            דבר שני: קבל זאת כעובדה מוגמרת שאצל מלכות דס''א החשיבות היא קודמת לחן ולהפך ממלכות דקדושה כי רבינו אומר את זה, ואנחנו רק צריכים להבין מקשרי המאמר - למה?

                            ועכשיו לעניינינו, כשאתה אומר על משהו 'חשוב' הוא תמיד יהיה ביחס למשהו. לא שייך להגיג על משהו 'חשוב' שאינו ביחס לדבר אחר. וכמו שביאר זאת @ברוך-מאן שהוא משורש ח-ש-ב ומלשון חשבון, כמו שנאמר: ”כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ“ (ישעיהו מ, יז). השימוש בשרש ח-ש-ב מופיע תמיד בהקשר של השוואה ("נגדו", "לו").
                            גם בהלכה, הגדרת "דבר חשוב" או "אדם חשוב" תלויה תמיד בהקשר (כגון חשיבות ביחס לדיני ביטול ברוב, או חשיבות של תלמיד חכם ביחס לציבור). אם מוציאים את הדבר מההקשר והיחס שלו – החשיבות מאבדת את משמעותה.

                            אבל החֵן אינו נמדד בסרגל של משקל או שווי יחסי. הוא נסוך על הדבר בעצם מציאותו ובחיבורו הפנימי. כמאמר חז"ל: ”שְׁלֹשָׁה חִינוֹת הֵן: חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו, חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, חֵן מִקַּח עַל לוֹקְחָיו“ (סוטה מז ע"ב). החן אינו נשען על הערכה שכלתנית של חשיבות, אלא הוא נטייה וחיבור טבעי פנימי.

                            וגם מובא בפסוק ''לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו'' שהוא מה שמובא במצודות: ''להשמיע לרבים מעט חכמה שבידו להתפאר בה'' והוא אותו עניין שרוצה להיות חשוב בעיניהם.

                            @ברוך-מאן כתב:

                            אתה ממש אובססיבי

                            אשאל אותך שאלה: רבינו אומר שהחן והחשיבות של ישראל נפל, ומשמע שהיה להם חן, אז השאלה היא - מה או מי גרם שיפול לישראל החן?
                            (רמז: אפשר ללמוד בזה לאומת זה מהצדיקים שמברכים ומעלים את החן של כלל ישראל)
                            אשמח שתענה מתוך קשרי המאמר ולא מההסמכתאות, תודה.

                            נ מנותק
                            נחום בקר
                            משתמש ותיק
                            נ מנותק
                            נחום בקר
                            משתמש ותיק
                            #30

                            @לית-ליה-מגרמא כתב:

                            אשאל אותך שאלה: רבינו אומר שהחן והחשיבות של ישראל נפל, ומשמע שהיה להם חן, אז השאלה היא - מה או מי גרם שיפול לישראל החן?

                            בקשר לזה.

                            תגובה 1 תגובה אחרונה
                            0
                            • ל לית ליה מגרמא

                              @ברוך-מאן כתב:

                              למה 'חשיבות' זה מה שבעיני העולם, ו'חן' זה משהו אמיתי.
                              אולי להיפך?
                              אולי 'חשיבות' זה באמת, ו'חן' הוא סתם נשיאת חן בעיני העולם?

                              תודה על השאלות זה ממש מחדד אותי.
                              דבר ראשון למה לא שאלת את זה על @כאיל-תערוג?
                              דבר שני: קבל זאת כעובדה מוגמרת שאצל מלכות דס''א החשיבות היא קודמת לחן ולהפך ממלכות דקדושה כי רבינו אומר את זה, ואנחנו רק צריכים להבין מקשרי המאמר - למה?

                              ועכשיו לעניינינו, כשאתה אומר על משהו 'חשוב' הוא תמיד יהיה ביחס למשהו. לא שייך להגיג על משהו 'חשוב' שאינו ביחס לדבר אחר. וכמו שביאר זאת @ברוך-מאן שהוא משורש ח-ש-ב ומלשון חשבון, כמו שנאמר: ”כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ“ (ישעיהו מ, יז). השימוש בשרש ח-ש-ב מופיע תמיד בהקשר של השוואה ("נגדו", "לו").
                              גם בהלכה, הגדרת "דבר חשוב" או "אדם חשוב" תלויה תמיד בהקשר (כגון חשיבות ביחס לדיני ביטול ברוב, או חשיבות של תלמיד חכם ביחס לציבור). אם מוציאים את הדבר מההקשר והיחס שלו – החשיבות מאבדת את משמעותה.

                              אבל החֵן אינו נמדד בסרגל של משקל או שווי יחסי. הוא נסוך על הדבר בעצם מציאותו ובחיבורו הפנימי. כמאמר חז"ל: ”שְׁלֹשָׁה חִינוֹת הֵן: חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו, חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, חֵן מִקַּח עַל לוֹקְחָיו“ (סוטה מז ע"ב). החן אינו נשען על הערכה שכלתנית של חשיבות, אלא הוא נטייה וחיבור טבעי פנימי.

                              וגם מובא בפסוק ''לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו'' שהוא מה שמובא במצודות: ''להשמיע לרבים מעט חכמה שבידו להתפאר בה'' והוא אותו עניין שרוצה להיות חשוב בעיניהם.

                              @ברוך-מאן כתב:

                              אתה ממש אובססיבי

                              אשאל אותך שאלה: רבינו אומר שהחן והחשיבות של ישראל נפל, ומשמע שהיה להם חן, אז השאלה היא - מה או מי גרם שיפול לישראל החן?
                              (רמז: אפשר ללמוד בזה לאומת זה מהצדיקים שמברכים ומעלים את החן של כלל ישראל)
                              אשמח שתענה מתוך קשרי המאמר ולא מההסמכתאות, תודה.

                              ל מנותק
                              לית ליה מגרמא
                              משתמש רגיל
                              ל מנותק
                              לית ליה מגרמא
                              משתמש רגיל
                              #31

                              לית-ליה-מגרמא כתב:

                              אשאל אותך שאלה: רבינו אומר שהחן והחשיבות של ישראל נפל, ומשמע שהיה להם חן, אז השאלה היא - מה או מי גרם שיפול לישראל החן?
                              (רמז: אפשר ללמוד בזה לאומת זה מהצדיקים שמברכים ומעלים את החן של כלל ישראל)
                              אשמח שתענה מתוך קשרי המאמר ולא מההסמכתאות, תודה.

                              התשובה פשוטה.
                              שורש הקילקול בתורה א' הוא אותם בעלי החשיבות והחן דס''א שמתלבשים במצוות, ולהפך מהצדיק שדבריו הם דברי חן - ועל ידי זה מעלה את החן של אחרים, דבריהם עם חן דס''א, כלומר שמחמת חשיבותם בעיני העולם - נעשה לדבריהם חן של שקר ומתקבלים, ומי ששומע דבריהם - נעשה יותר אית ליה מגרמא משהו, ומתלבש אצלו כל זה במצוות.
                              ובכללם הם המפורסמים של שקר, כנראה בחוש איך החן שלהם הוא רק מחמת החשיבות, וכל דבריהם הוא [רק] התחזקות או [רק] התעוררות שמפילים את שומעיהם להתגלות הלב.
                              ועל כן טוב ששמנו לב לברר את הנושא החשוב הזה, כדי שנדע להיזהר מאותם מפורסמים, ולהרחיק את ילדינו מהם, ולהוציא מביתנו עלוניהם וספריהם, ולדבר עם חברינו על זה במקווה ו/או בפינת קפה ו/או בלוח מודעות וכו' וכו'
                              ולעסוק בתורה בכח, ולדבר דברי חן זה עם זה, ועד שזה קם - זה בעז''ה נופל, היינו החן השקרי שלהם, שהוא סיבת הגלות היינו נפילת החן האמיתי שהוא המלכות דקדושה של ישראל.

                              פ תגובה 1 תגובה אחרונה
                              0
                              • ל לית ליה מגרמא

                                לית-ליה-מגרמא כתב:

                                אשאל אותך שאלה: רבינו אומר שהחן והחשיבות של ישראל נפל, ומשמע שהיה להם חן, אז השאלה היא - מה או מי גרם שיפול לישראל החן?
                                (רמז: אפשר ללמוד בזה לאומת זה מהצדיקים שמברכים ומעלים את החן של כלל ישראל)
                                אשמח שתענה מתוך קשרי המאמר ולא מההסמכתאות, תודה.

                                התשובה פשוטה.
                                שורש הקילקול בתורה א' הוא אותם בעלי החשיבות והחן דס''א שמתלבשים במצוות, ולהפך מהצדיק שדבריו הם דברי חן - ועל ידי זה מעלה את החן של אחרים, דבריהם עם חן דס''א, כלומר שמחמת חשיבותם בעיני העולם - נעשה לדבריהם חן של שקר ומתקבלים, ומי ששומע דבריהם - נעשה יותר אית ליה מגרמא משהו, ומתלבש אצלו כל זה במצוות.
                                ובכללם הם המפורסמים של שקר, כנראה בחוש איך החן שלהם הוא רק מחמת החשיבות, וכל דבריהם הוא [רק] התחזקות או [רק] התעוררות שמפילים את שומעיהם להתגלות הלב.
                                ועל כן טוב ששמנו לב לברר את הנושא החשוב הזה, כדי שנדע להיזהר מאותם מפורסמים, ולהרחיק את ילדינו מהם, ולהוציא מביתנו עלוניהם וספריהם, ולדבר עם חברינו על זה במקווה ו/או בפינת קפה ו/או בלוח מודעות וכו' וכו'
                                ולעסוק בתורה בכח, ולדבר דברי חן זה עם זה, ועד שזה קם - זה בעז''ה נופל, היינו החן השקרי שלהם, שהוא סיבת הגלות היינו נפילת החן האמיתי שהוא המלכות דקדושה של ישראל.

                                פ מנותק
                                פשטן מושבע
                                משתמש רגיל
                                פ מנותק
                                פשטן מושבע
                                משתמש רגיל
                                #32

                                @לית-ליה-מגרמא כתב:

                                שורש הקילקול בתורה א' הוא אותם בעלי החשיבות והחן דס''א שמתלבשים במצוות, ולהפך מהצדיק שדבריו הם דברי חן - ועל ידי זה מעלה את החן של אחרים, דבריהם עם חן דס''א,

                                אתה בוודאי מתכווין לומר שבגלל שיש צדיקים שמתקנים את העולם אז בזה לעומת זה יש רשעים שמקלקלים את העולם. ולהם חשיבות וחן ומתלבשים במצוות כנ''ל שהם המפורסמים של שקר, וכל הסימנים לזהותם כבר נזכרו למעלה.

                                תגובה 1 תגובה אחרונה
                                bjni
                                -1
                                • פ מנותק
                                  פשטן מושבע
                                  משתמש רגיל
                                  פ מנותק
                                  פשטן מושבע
                                  משתמש רגיל
                                  #33

                                  להוכיח ולהכריח את עניין הדברי חן של הצדיק - שמעלה את החן של שומעיו, בבחי' ברכת יעקב לבניו.
                                  א' להכריח שמי שאין מקום בלבו הוא בחי' עשיו,
                                  רבינו אומר: וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁאֵין נִתְקַבְּלִין הַבַּקָּשׁוֹת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַדְּבָרִים חֵן, וְאֵין נִכְנָסִין בַּלֵּב שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּאִלּוּ אֵין בְּלִבּוֹ מָקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַמְבַקֵּשׁ חֵן שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ.
                                  ויש לברר קודם מיהו זה שאין מקום בלבו?
                                  בחי' יעקב, זה לא יכול להיות, כי יעקב הוא לית ליה מגרמא כלום, והוא היפך מעשיו שמה שיש לו מעצמו הכל - הוא התגלות לבו, ועל כן יעקב שאין לו מעצמו כלום - בוודאי יש מקום בלבו, אבל עשיו שמה שיש לו מעצמו הכל הוא נקרא התגלות הלב, ועל כן אינו חפץ בחכמה,
                                  זה בדיוק בחי' מה שאין מקום בלבו.
                                  וכעת יש לברר, מנין שקבלת הדברי חן תעלה את החן הנפול שלו?
                                  רבינו אומר: וַאֲזַי נִתְקַבְּלִין דְּבָרָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֵן, שֶׁנִּכְנָסִין הַדְּבָרִים בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ, דְּהַיְנוּ זֶה שֶׁמְּבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ. לפי מה שהוכח לעיל, שמה שאית ליה מעצמו הוא התגלות הלב והוא מה שאין מקום בלבו לקבל חכמה, הדברים ברורים - שקבלת הדברי חן, היא המקום שנעשה לו בלב [כמו שרבינו קורא לזה 'חקיקה' שהוא מחסר משהו] ובבחי' מסוימת כבר יש מקום בלבו, ונעשה לו רשימה וחקיקה של חן בלב, כמ''ש: שֶׁבְּחִינַת הַ”חֵן” חָקַק מָקוֹם בְּלֵב זֶה שֶׁמְּבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ.
                                  והוא הוא מה שנעשה לו מלכות דק' שהוא חן כמו שמובא בעניין ברכת יעקב לאח''מ...
                                  מה עוד לא מוכרח?

                                  תגובה 1 תגובה אחרונה
                                  bjni
                                  -1

                                  שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.

                                  נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.

                                  בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗

                                  הרשמה התחברות
                                  תגובה
                                  • תגובה כנושא
                                  התחברו כדי לפרסם תגובה
                                  • מהישן לחדש
                                  • מהחדש לישן
                                  • הכי הרבה הצבעות


                                  • התחברות

                                  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

                                  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
                                  • פוסט ראשון
                                    פוסט אחרון
                                  0
                                  • דף הבית
                                  • קטגוריות
                                  • פוסטים אחרונים
                                  • משתמשים