גם עצבות ותאות באים מדמים עכורים.

נחום בקר

@אחד-מאנש מציע רעיון!
מה שנקט רבנו 'ברית מלח עולם' שהוא לשון הפסוק. הוא בב' ענינים שקישרם.
א. 'ברית עולם' זה הגדרה של הצדיק.
ב. מלח זה הפעולה של הצדיק.
וברש"י שם ביאר שניתנו המתנות לאהרן וזרעו בברית מלח שהוא בריא ומבריא אחרים. וזהו ענינו של הצדיק שהוא בריא ומבריא אחרים המתקרבים אליו.
כמו"כ מה שמוסיף רבנו 'גם' עצבות ותאות באים מדמים עכורים, וע"י מלח פולט דמים הרעים.
ושינה לשונו שבתחלה נוקט דמים 'עכורים', ופולט דמים 'הרעים'.
כיון שדמים עכורים היינו 'מבולבלים' שזה מה שקורה כשמתערב שרץ קטן בנחיריו. ועבודת הצדיק היא להפליט רק את הדמים 'הרעים' ולהשאיר את הדמים 'הטובים'.
ובקשרי התורה לעיל אות ג 'עי"ז מתקן ומעלה בחינת המלכות לשורשה' יש ב' ענינים א. מתקן ב. לעלות. (ובעליה יש כמה שלבים להעלות מהטומאה עד שמעלה לאין סוף).
נמצא שבהתקרבות לצדיק יש באמת ב' ענינים א. ההתקרבות לצדיק בשביל שיעלה את המלכות ב. שיתקן את המלכות מהצרופים הלא טובים. ועל כן חילק רבנו את ענין ההתקרבות לצדיק לב' חלקים א. העלאתה לבחינת 'ברית מלח עולם' שהיא העלאה הראשונה לבחינת היסוד בבחינת יצאה אש 'מאמתו' (ברית אש). ב. מה שמתקן את המלכות (לכל הפחות הפרטית של האדם) לפלוט את הדמים הרעים ולהשאירו עם הדמים הטובים.

לב העולם אתה

@נחמד שאלתו של @נחום-בקר היא מזה שיש בסיום הטעם הראשון את הפסוק ברית מלח, שזה לכאורה גוף הטעם השני.
כך ששאלתו בעינה תעמוד גם לפי דבריך

נחמד

@לב-העולם-אתה בפשטות זה בשביל ההלבשה במלחו מיניה.

לב העולם אתה

@נחמד לא הבנתי תירוצך.
עדיין מילים אלו נכתבו בביאור הא' למרות מקבילותם לביאור הב'.
בכלל צ"ע למה מביא רבינו 2 טעמים?

לב העולם אתה

לב-העולם-אתה כתב:

בכלל צ"ע למה מביא רבינו 2 טעמים?

פתחתי על זה אשכול נפרד, שלא להסיט את האשכול הנפלא מעניינו. https://likutei.com/post/4836

נחמד

קודם כל אחזור להדגיש שזהו הפשט השטחי.
רבינו כבר הסביר בתורה, מדוע ראיית פני הצדיק, מוציאה את האדם מן העצבות ותאוות רעות.
כעת רבינו רק בא להלביש את זה, על ה'ומלחו מיניה'.
ההלבשה צריכה לבאר, מדוע הלשון בדברי רבב"ח מרמז על הדבר המולבש.
ולכן, רבינו אומר, שהמלח הוא הצדיק, ואם כן המלחו מיניה הוא ראיית פניו.
אחר כך רבינו מוסיף רובד יותר עמוק, שגם התהליך באמצעותו מתרחש התיקון שהצדיק נותן לו, הוא באמצעות בחינת מלח של הצדיק.

נחום בקר

@נחמד יש לקשר ענין 'פולט הדמים הרעים' למבואר לעיל אות ו עה"פ 'כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש' שפשט הפסוקים מדבר בדין 'הגעלת כלים שכבולעו כך פולטו'. וזהו ענין ההתקרבות לצדיק שהוא 'ברית מלח עולם' ומליח הריהו כרותח (חולין קיא, ב) וע"י התקרבותו לצדיק הריהו מפליט את דמיו הרעים.

אוצרבלום

לענ"ד בפשט אין פה שני טעמים, הטעם הוא שמלח מפליט את הדמים העכורים, ורבינו מקדים שני דברים: 1) שהצדיק הוא בחי' מלח. 2) ('גם') שהעצבות והתאוות באים מדמים עכורים. ועכשיו אחרי שהניח 2 הקדמות אלו יכול לומר את הטעם הנ"ל, דאל"כ מה עניין מלח ודמים להכא. דו"ק.

נחום בקר

לשון רבנו.

תִּקּוּן שְׁתֵּי מִדּוֹת רָעוֹת 'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ', עַל יְדֵי קִרְבָתוֹ לְהַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק הוּא "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם". גַּם עַצְבוּת וְתַאֲווֹת בָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים, וְעַל יְדֵי מֶלַח פּוֹלֵט הַדָּמִים רָעִים.

וכפי דבריך הייתי מנסח כך תקון שתי מדות רעות 'דומם צומח' כי עצבות ותאות באים מדמים עכורים, והצדיק הוא ברית מלח עולם, וע"י מלח פולט הדמים הרעים.

אוצרבלום

@נחום-בקר לא הבנתי אם באת להסכים או לחלוק

נחום בקר

@אוצרבלום מסכים אך דחוק מחמת ההתנסחות כפי שכתבתי.

אוצרבלום

@נחום-בקר כתב:

הייתי מנסח כך

אם באנו ללמוד את דברי רבינו על פי מדד זה, היינו צריכים להגיה את רוב הספר.

אוצרבלום

@נחום-בקר כתב:

תִּקּוּן שְׁתֵּי מִדּוֹת רָעוֹת 'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ', עַל יְדֵי קִרְבָתוֹ לְהַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק הוּא "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם". גַּם עַצְבוּת וְתַאֲווֹת בָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים, וְעַל יְדֵי מֶלַח פּוֹלֵט הַדָּמִים רָעִים.

שיעור הדברים כך הוא:
תיקון שתי מידות רעות דומם צומח הוא ע"י קרבתו להצדיק.
מדוע?
שתי הקדמות:

כי הצדיק הוא ברית מלח עולם
כי עצבות וכו' הן מדמים עכורים
וא"כ היות שמלח מפליט את הדמים העכורים, נמצא שאכן תיקון המידות הרעות הוא ע"י הקירבה להצדיק.
וק"ל

נחום בקר

@אוצרבלום נכון - אך מה שכתבתי שהוא דחוק. שאם נמצא ביאור אחר ע"פ קשרי התורה. נעדיפו.

נחמד

@אוצרבלום ר' אברהם כותב שגם אם אין לך צורת התנסחות יותר מדויקת עליך להבין מדוע רבינו התנסח כך, וכל שכן כשישנה.