מקום לדיונים על התורה הזמנית - מיניה וביה!!!!!!!!!!

[אוצרבלום]

@נחמד גם הכלל הי"ח הוא כלל

[נחמד]

נו, זה כבר דיון אחר, שנדוש באריכות. מהן הפרופורציות של הכלל הי"ח לעומת הכלל הראשון.
מתי זה ענין של הבנת מושג ומתי זה הבנת הפשטת.

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה רק אשאל שאלה אמתית. אילולי שראב"ן היה כותב את חידושו בענין הג' תפילות. והיה כותב את זה אחד בפורום מדעת עצמו. איך היית מגיב על חידושו?
נ.ב. לדעתי גם ראב"ן שאב את חידושו מכח הקדמת ר' נתן בהלכות כלאי הכרם ב בענין תיקון הד' יסודות הנתקנים בד' חלקי התפלה.
ונקשר לשאלתי הכללית לעיל על דברי ר' נתן בה' גביית חוב מיתומים.

[חבר אני]

@נחום-בקר
ר"א בונה את החידוש הזה מתוך התורה שלב אחרי שלב.

בד"ה התפשטות הגשמיות הוא אומר: שלשון זו נאמרה לעניין החסידים הראשונים שהיה להם זאת בעת התפילה (כלל ה')

אח"כ בד"ה בנחיריו מסביר: שרבינו תפס לדוגמא (כלל ג') בסיפור של רבב"ח את העניין של תפילה, שדייקא שם התערב לו שרץ קטן, כי התפילה "היא הנבחרה יותר מכולם (מכל העבודות והמצוות) בסגולתה להדביקות והביטול לאי"ס, בהתפשטות הגשמיות".

אח"כ באות ט"ו מקשר את ג' התיקונים לג' תפילות ביום (ומציין שם בפירוש שחידוש זה הוא מצירופי דבריו שבד"ה בנחיריו)

[אח"כ באות לא אומר שלכן יש ג' תפילות ביום כפי שינויי הזמן ערב ובוקר וצהרים

ומיד באות לב מבאר שתורה ותפילה שניהם במידת המלכות, התורה היא בחי' דין (ושלכן יש בה גם סם מוות ...ואחריתה וכו' ) והתפילה היא בחי' רחמים, ושלכן צריך בעיקר להרבות בתפילה, ובצירופו לתורה יומתקו הדינים.

ובאות לג (הסוף של ביאוה"ל) אומר: שעיקר ריבוי התפילה צריכה להיות לבקש את משיח צדקינו שעל ידו נזכה לכל התיקונים הנזכרים בתורה. - "והעיקר לחדש ולהרבות בתפילת את צמח דוד מהרה וכו' שהוא משה בעצמו..."]

ושוב, לא הבאתי את המ"מ הנ"ל, אלא כדי לסדר אותם זה אחר זה, שאז מבינים שזה לא סתם "דרש"

ואכן בוודאי ראה גם ראה את הל' כלאי הכרם ב' כדברך, אבל ר"א לא מסתפק בזה אלא מביא זאת מתוך התורה.

(ואגב, הבקיאים בליקו"ה יכולים להצביע על הרבה חידושים של ר"א שהם נמצאים כבר בליקו"ה, ור"א בעצמו מציין זאת בהקדמתו, "ולקיים כל האומר דבר בשם אומרו וכו' אודיע בכלל, שגם בעצם הביאורים המובאים לקמן בפנים, הוצאתי כמה דברים מספרי מורנ"ת ז"ל. כי גם אם ברובם ככולם מדבריו הק', סובב בהם פירוש הדרש, [אשר דרש בסמיכת ידי רביז"ל ופקודתו בעצמו, כמבואר במקו"א] אבל כמה פעמים הרכיב בהם גם פירוש הפשוט."

הייתי שמח אם היה יוצא ספר שמביא מ"מ מליקו"ה על ביאוה"ל שמראה מאין נלקח החידוש)

[נחום בקר]

@חבר-אני אמת ויציב. שכל דבריו מבוססים על קשרי התורה, ולא חשבתי אחרת.
אך על זה שאלתי, אם ר' אברהם לא היה כותב זאת. ואתה היית כותב זאת האם היו מקבלים זאת בברכה, או שהיו אומרים שהפלגת בדרך דרש, כיון שלמעשה לא מוזכר ג' תפילות בתורה.
וכבר שאלתי באחד ההערות למעלה אם הייתי מקשר זאת לימי בין המצרים האם זה היה דרש או מקשרי התורה. והשיבו שזה היה דרש.
ומה אעשה שר' נתן כן מקשר זאת להלכות מצרנות, ובתפילין ה"ו אע"פ שלא על תורה דידן הוא מקשר אם קשרים השייכים לתורה דידן לבין המצרים.
והבאתי דוגמא שלמה על דרוש בענין חורבן ביהמ"ק וכו', שאפשר לומר שזה בדרך דרש. אך מה אעשה שיש לזה קשרים בתורה, ענין 'חורבן' ומה נעשה שהגלות שורשה בחטא העגל כפרש"י לענין המרגלים שעלה במחשבה כבר בחטא העגל. וכן ענין הגאולה נזכר בתורה דידן וכו'.
והבאתי את דוגמת החידוש של ר' אברהם שלקח מושגים מהתורה ובנה עליהם מהלך לגבי התפילה. וצורת דרש כזאת נקראת מניה וביה. אומנם לא בדרך פשט. אך היא דרש מקשרי התורה.

[איש היער]

@נחום-בקר זה שונה כי @חבר-אני כתב פה שזה יושב על מש שהרבה כבר דיבר בתורה על תפילה. ואז אתה יכול להרחיב.

[חבר אני]

@נחום-בקר כתב:

וצורת דרש כזאת נקראת מניה וביה. אומנם לא בדרך פשט. אך היא דרש מקשרי התורה.

אני מסכים איתך, ושוב צריך לחדד את זה. יש 'פשט' בתורה ואת זה מוכרחים שיתבאר רק מיניה וביה, [ולכאו' עניין הג' תפילות הוא פשט ולא דרש וכנ"ל]

ויש גם 'דרש' שר"א ג"כ דורש, (רואים זאת בעיקר במאמריו הארוכים, כמו בתורה כ"ז שזה מאמר אחד ארוך, וכן בעוד תורות נכנס לדרוש ארוך) וגם את זה הוא דורש מיניה וביה, וכפי שכתבת. אמנם זה לא ענין של פשט אלא חידושים בדרך דרש, ואעפ"כ גם את זה הוא מביא מתוך התורה וכפי שהבאתי לעיל - "בהסתבכות אלמוגי ים חכמתו וכו'

ולענ"ד זה קשור לכלל הי"ח. שאמנם נשתברו הרבה קולמוסים על זה, (וכתבתי על כך באשכולות אחרים) אבל אני חושב שלעניין 'דרש' בוודאי מוכרחים להשתמש בכלל הזה, (כי כדי לדרוש צריך להיות בקיא בידיעות שהם אינם כתובים בתוך התורה כי אם ברמז, וכמו שכ' לענין בין המצרים.) ושוב, עדיין זה ישאר בגדר מיניה וביה.

[חבר אני]

חבר-אני כתב:

כי כדי לדרוש צריך להיות בקיא בידיעות שהם אינם כתובים בתוך התורה כי אם ברמז.

לדוגמא, באותו אות שר"א מקשר את הג' תיקונים לג' תפילות, בעניין מנחה הוא כותב כך:

"תפלה השלישית, היא להעלותה לעיקר הדעת... אשר בזה הדעת, רצים ועולים ללא ידע, ולהראות לדעת בשובו משם, כי ה' הוא האלקים, להפך מדת הדין בעצמו למדת הרחמים,
ולהיות נענה ביחוד ה' אלקים, עד שתתבטל העבודה זרה לגמרי."

ר"א מרמז כאן את מ"ש בגמרא "אמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה" (ברכות ו:)
ושם בסיפור של אליהו נתבטלה הע"ז וכולם אמרו 'ה' הוא האלוקים'.

ברור שהעניין הזה הוא 'דרש' כי רבינו לא מזכיר את הסיפור הזה בתוך התורה. אבל רבינו כן מזכיר:
'מנחה',
'אתה הראת.. ה' הוא האלוקים',
'אלוהים אחרים' (וחטא העגל)
ומכל הנ"ל אפשר בהחלט לדרוש את הדרש הנפלא הזה!
וזה מה שרבינו אמר שאפשר ע"פ תורתו לבאר את כל התנ"ך.

[נחום בקר]

@חבר-אני כתב:

(כי כדי לדרוש צריך להיות בקיא בידיעות שהם אינם כתובים בתוך התורה כי אם ברמז, וכמו שכ' לענין בין המצרים.)

לשון רבנו בשלהי התורה - אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה טז), כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאִים עַל שֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְֹרָאֵל.
ובין המצרים עד כמה שידוע לי, זה ביטוי לתחלת הגלות. וכאשר יש ג' שבועות בין המצרים. אפשר להתחיל להקביל את ג' השבועות כנגד ג' התיקונים שבתורה דידן וכו'.

[לב העולם אתה]

@נחום-בקר כתב:

ובין המצרים עד כמה שידוע לי, זה ביטוי לתחלת הגלות. וכאשר יש ג' שבועות בין המצרים. אפשר להתחיל להקביל את ג' השבועות כנגד ג' התיקונים שבתורה דידן וכו'.

דוגמה מצוינת לדרש...

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה ע"פ מניה וביה