מה התכלית לפי תורה ד'

[לב העולם אתה]

נכון שזה מעגלי בפועל,
אבל התכלית או יותר נכון הכיוון אליו אנו אמורים לחתור הוא ההארה,
(משמע בתורה שאדם יכול לעשות רצוא ושוב והוא לא מאיר אח"כ לדעת ולא השתנה אצלו כלום...)
יש מציאות מעגלית ויש את השאיפה שלנו.
וזה נפק"מ שלא לשאוף לרצוא ולהישבר כשהוא נגמר או אפיו להתנחם... כי אדרבא, עכשיו מתחילה העבודה האמיתית!

[שמחה]

@נחום-בקר @לב-העולם-אתה
לא הבנתי אתם חולקים אחד על השני? כי אתם כותבים אותו דבר

[נחום בקר]

@שמחה לא חולקים הוא מסכי שזה מעגלי. אך מחדד שהתכלית היא להביא להארת הדעת.

[חבר אני]

אחדד את הדברים במילים שלי,
יש את הדרגה העליונה ביותר כאן בתורה, שהיא הביטול לאי"ס (אז א"א להלל את ה', כי אזי הוא מעל תמונות האותיות והדיבורים, ואז גם אין יסורים כלל)

ויש את המטרה לאן צריך להגיע, וזה להלל את ה' גם במצבים הרעים.
במילים אחרות: כל העולם שואף אל העוה"ב, ורבינו רוצה שכאן בעוה"ז יהיה מעין עוה"ב.

[נחום בקר]

@חבר-אני גם המטרה היא רק למדרגה העכשווית, אך תכף ומיד עולים לביטול הבא ולמטרה הבא וחוזר חלילה לעולם ועד גם בעולם העליון ילכו מחיל אל חיל וכו'. וכנ"ל

[חבר אני]

@נחום-בקר כתב:

@חבר-אני גם המטרה היא רק למדרגה העכשווית, אך תכף ומיד עולים לביטול הבא ולמטרה הבא וחוזר חלילה לעולם ועד גם בעולם העליון ילכו מחיל אל חיל וכו'. וכנ"ל

אבל גם שם מסתמא זה יהיה ברצוא ושוב.
וא"כ השאלה מהי המטרה, הרצוא או השוב? זה נכון שהשאיפה היא אל הרצוא אבל האם זו המטרה, או שהמטרה היא שאחרי הרצוא, לא להשאר שם אלא להכניס זאת בתוך כלים /שוב?

וראה בביאוה"ל שמבאר הלשון "הטוב והמטיב": [שרצונו האין סוף ית' היה שיהיה כלים שיוכלו להאיר בהם את הדעת [שכל מאורעותיו לטובתו] וע"כ ברא את כל הישות, ובכך להטיב לברואיו, (כי עיקר הטוב והעונג הוא השגת הדעת הזו). ומה שיזכו לעת"ל לברך על הכל הטוב והמטיב הוא בגלל שהנשמה תתחבר לתוך גופה שהזדכך בעפר, שאזי הכלים יהיו מזוככים יותר, וממילא האור והכלי יהיו מחוברים יותר, ויראו את טוב ה' עין בעין.]

וזה לשונו:
גרבי דמשחא. בזה סובב לדבריו הקודמים על אודות רצון האין סוף, שיתגלה מלכותו וכו', ברא וכו'. כי לולא בריאת היישות, לא היתה שום
מציאות כלל לפעולת הכלים [גרבי], המוכרחים לקבלת השמן משחת הדעת, אשר זה לבד הוא הטוב והעונג האמיתי והנצחי.
ואשר גם מחמת זה לבד נקרא האין סוף יתברך, בשם טוב ומטיב [לזולתו],
וכל השלמת התיקון שיהיה ביום ההוא לברכו על זה עדי עד, יהיה בתחיית הגופים המזוככים, והתחברותם לנשמתם כנודע".(עכ"ל)

נראה מדבריו שגם לעת"ל זה יהיה באופן של רצוא (אור) ושוב (כלים) אלא שאז זה יהיה באחדות גמור.

(גם הצדיק אוחז 1)אבוקה 2)של אור, א"א 'לתפוס' אור ללא כלים.)

אכן זה חוזר חלילה כדבריך, אבל נראה מסדר הדברים בתורה שקודם כל צריך להכין את הכלים [תיקון המלכות], ואח"כ להתבטל אל האור, ואח"כ להוריד את האור וליצוק אותו לתוך הכלים.

[חבר אני]

ויש את המטרה לאן צריך להגיע, וזה להלל את ה' גם במצבים הרעים.

רמז לדבר:
"וזה פירוש: 'קחו עמכם דברים', זהו וידוי דברים, ...'ושובו אל ה'', שיתקנו ויעלו את הדברים, את בחינת מלכות, בחינת אלהים אל ה'. הינו כנ"ל: "בה' אהלל דבר, באלקים אהלל דבר".

העניין הזה של להשיב את המלכות אל ה' -שאזי מהלל את ה' בכל מאורעותיו- מרומז במילה "שובו" מלשון שוב. (כי יש דרגה יותר גבוהה מזה, -לא ידע לגמרי.)

[חבר אני]

ואשר גם מחמת זה לבד נקרא האין סוף יתברך, בשם טוב ומטיב [לזולתו]

אגב כמו שהוא ית' טוב ומטיב, גם הצדיק מתדמה ליוצרו, ולכן הוא לא מסתפק בלהיות "טוב" לעצמו, אלא הוא משתדל "להטיב" ולתקן את כולם, ואפי' את אלו שהם מאחורי הקדושה כמבואר בסוף התורה.

ואולי זהו ג"כ בחי' של רצוא ושוב, שאחר שזוכה להכלל באי"ס, הוא לא משאיר זאת לעצמו, אלא רוצה להטעים מהאור הזה ולהורידו גם לאחרים!
(אכן ברכת הטוב והמטיב בשתיית יין למשל, צריך שיהיו שניים ששותים ואינו יכול לברך כשהוא שותה יחידי)

[נחום בקר]

@חבר-אני זה בחינת 'אתה הראת לדעת וכו'' שאומר משה רבנו לדורו.
ובהקשר לתכלית וכו'. אני מציע רעיון שכותלי הרעיון בנוי על דברי הלקו"ה כלאי הכרם על תורה דידן.
הנה ידוע בעולם שתכלית הבריאה להיטיב לברואיו (עיין תורה סד), ומה שברא באופן של עבודה וכו' זה שלא יהיה נהמא דכיסופא וכו' (עיין תורה עב תנינא).
אומנם מדברי ר' נתן מתבאר ביאור פנימי נוסף. שבכדי שהזרע יוציא צמחים הוא חייב להרקיב (לפשוט צורה) ולהגיע לבחינת 'אין' ומשם מתחיל כח הצומח שבו וכו'.
וכאשר נקביל את זה לחיי האדם, כשהנשמה יורדת מלמעלה היא מתלבשת בחומר שכולא את אורה, וכוחותיה מתגלים בחומר הגשמי, וממילא נמשך לנטיות הגוף ותאוותיו וכו'.
אך כאשר זוכה לשבר את רצונות הגוף ולהטות את הגוף לרצון הנשמה, נהפכים אותם נטיות להיות כלים לאור הנשמה, כלים לאור אין סוף. נמצא שדיקא בירידת הנשמה לעולם מתגלים הכוחות הטמונים בה, וזוכה להשגה עמוקה יותר בהשי"ת.
וכיון שזה הדרך היחידה וכו' על כן באמת זה גלגל החוזר 'לעולם ועד' וכנ"ל בדברי ממאחז"ל ילכו מחיל אל חיל וכו'. דאע"פ שהתכלית היא ההתכללות באסב"ה וכו'. אך הכלים להתכללות הזאת היא ע"י הכלים שמכינים בשוב והמשכת הדעת, ואזי מתגלים עוד כלים לעוד רצוא וכו'.
ובתחלה זה בוידוי דברים להפוך הכלים הרעים לכלים לקדושה.
ולאחר מכן מספר לבו לזכך כליו מדרגה לדרגה להשגתו יתברך.
תן למסלסלים ויוסיפו כיד ה' הטובה עליהם

[חבר אני]

@נחום-בקר נפלא.
בוא נסכם שא"א רצוא ללא שוב וא"א שוב ללא רצוא.
וממילא זה לא יגמר: כי אני הדגשתי שהמטרה היא השוב - אמנם בשביל שאכן אח"כ יזכה לרצוא גבוה יותר, אבל גם זה כדי שיורידנו לשוב גבוה יותר וכו'. ואתה הדגשת את הרצוא.
ולכן נהיה כאן הרצוא ושוב בינינו