כלל י"ב - שני הפכים, בתורה ד'

[חבר אני]

במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, דווקא בתוך הרצונות יש את הרצון אין סוף, היינו "לא ידע".

[חבר אני]

מתוך השבחים שמשבחים את הצדיק, ושהצדיק בעצמו משבח את עצמו מתגלה הענווה האי"ס שלו!

[חבר אני]

כדי להכלל באי"ס שהוא בלתי גבול, ואין בו שום שינוי ותמונה,
צריך "לגדור פירצותיהן..." ולהכין "תלת מאה גרבי משחה", -להכין המון כלים גבוליים, אותיות ודיבורים המשונים זה מזה, שזהו ענין העלאת המלכות שיש בה תמונות שונות.

באופן אחר: צריך לתקן את עצמות הגוף שיהיה כלי שלם לקבל בו את האור אין סוף שהוא ביטול החומריות - ביטול הגוף!!!,
דהיינו להשלים את הגוף כדי שלא יהיה גוף!

ואדרבא בהתגברות החומר והגשם, ע"י עוונות ח"ו, שוברים את הגוף בנסירת העצמות. (זה שייך לחלק השני הכלל י"ב: שמה שאצלינו נחשב לנושא אחד אצל השי"צ הוא שני הפכים)

ככל שהצדיק מגביל את עצמו ומזדכך במידותיו ואינו נהנה מתענוגי העוה"ז, כך הוא זוכה לחיות מעל המגבלות כי הוא רואה איך שהכל לטובה!
ולהפך הרשע שאינו מגביל את עצמו הוא נופל לשיא ההגבלה, הגשמיות והחומר, נעשה עבד לתאוותיו (כמרומז בסוף התורה שהירח מכונה בשם עבד) עד כדי נסירת עצמות ח"ו.

[בעל מוח]

הדרך של הצדיק עליה כתוב - "והולכתי עוורים בדרך לא ידעו"
אותה דרך נקראת "ידיעה שלימה" "כשאדם יודע..."

[חבר אני]

@בעל-מוח
לכאו' הידיעה היא השוב ואילו ה"לא ידעו" זה הרצוא.

[חבר אני]

דווקא בתוך אותיות ודיבורי התפילה, "נפתח לו אור אין סוף", שהוא מעל מגבלות תמונת האותיות!

[חבר אני]

נראה לי שמטרת התורה היא ממש הענין של שני הפכים.
הדעת מורכבת מאחדות של חסדים וגבורות, שהיא הידיעה שכל מאורעותיו הם לטובתו, וזה ע"י שזוכה להכלל באי"ס ששם כולו טוב ושם מתגלה שכל ההפכים אם אחד!
ואח"כ כשחוזר לשוב, והיינו כשחוזר אל ההפכים [רצונות ותמונות שונות] הוא מבין שאעפ"כ כולם הם דרך אל הטוב.

כעת עולה לי (נראה לי שזה כתוב בביאוה"ל) שהצדיק שהוא נכלל באין והוא רואה איך שהכל אחד, לכן הוא יכול 'מלמעלה' להפריש דרך ולהדריך אותנו אל שורש נשמתינו כי כל הדרכים הם אחד וממילא הם מובילים כולם אל השורש.
או שזה גופא ההדרכה של הצדיק, - שהוא מגלה לנו שלא משנה באיזה דרך אנחנו מהלכים.. בכל מצב ניתן להגיע על ידו אל האי"ס.

[חבר אני]

המלכות היא ההפך מהעבד המוזכר בסוף התורה בעניין הירח. וא"כ היא בבחי' בן חורין - אעפ"כ היא תלויה ומשועבדת בבעלי הבחירה, שהרי אין מלך בלא עם. והקב"ה ברא את העולם כדי שיתגלה מלכותו, וזה תלוי בנו אם נקיים מצוותיו או שח"ו המלכות תיפול בין העכו"ם.

[לב העולם אתה]

כל התורה יושבת על "בחירה" מחד - חמת מלך ותיקון המלכות וכו, ו"ידיעה" מאידך - שהכול הכול טוב ואין שום חילוק כי הכול אחד.

[מאיר לב]

אחד המקומות שרואים חיבור בין שני הפכים בתורה שלנו זה הרשעים.
הרשעים שהם הגורם גדול ביותר לנפילת המלכות, ונתינת הכח לסט"א -
הם הם הכלי והכסא שמעמיד את המלכות דקדושה בעצמה!