מה עושים כשהצדיק לא באין סוף?

[איש היער]

הרי גם הצדיק הוא באין סוף ברצוא ושוב
(וזה קשור לדיון של @לב-העולם-אתה ב https://likutei.com/post/798)
וכאילו משמע בתורה שצריך וידוי לפני הצדיק שהוא בא"ס ואין התייחסות לכל מיני זמנים שהוא בשוב שאז הוא לא הכתובת לוידוי דברים??
אז... מה עושים אם בדיוק כשבאתי לתלציד חכם הוא בשוב?
ומתי הוא בשוב?
ולמה רבינו מתעלם מזה?

[נחום בקר]

@איש-היער יש כלל בקבלה וכמדומני שר' נתן מזכיר אותו בלקו"ה.
שכל מדרגה ביחס למדרגה שתחתיה נקראת 'אין סוף' (ועיין בתורה לח, ז בביאור ארז נפל במקומנו). וממילא כלפי התלמיד תמיד רבו נקרא בבחינת אין סוף. ועל כן כלפינו זה לא נפק"מ אם הצדיק באותו זמן ברצוא או בשוב.

[לב העולם אתה]

אם זה לא היה נפק"מ לנן רבינו לא היה מספר על זה,
מחזק את @איש-היער בשאלתו.

[איש היער]

@נחום-בקר
רבינו כותב במפורש התייחסות לזה שהצדיק בשוב גם מבחינתינו,
הוא מביא פסוק "וכי תראה ערום וכיסיתו" - שזה הצדיק שאנחנו מלבישים אותו

[לב העולם אתה]

כתב את זה גם @א-שכטר באשכול האם הצדיק ערום עיין שם

[לב העולם אתה]

הייתי מוסיף לרשימת השאלות של @איש-היער מה קורה היום כשהצדיק רק ברצוא?
או אולי גם היום יש לו בחי' של שוב?
(מוזכר לגבי תורות אחרות שכשבאים לקברו מורידים אותו...)

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה ציינתי לעיין בתורה לח ושם מבואר שהצדיק מתבייש בהשגתו של 'השוב' וכו'. ובערך תורה דידן ההתכללות באסב"ה היא דיקא ע"י הענוה היינו הבושה (שזהו חלק מהתקון הנעשה ע"י וידוי דברים לפני ת"ח שהאדם מתבייש והדבור יוצא מעמצותיו ממש). וממילא בערכנו גם כשהצדיק בשבו נעשה התקון של ההתכללות באסבב"ה בכח הוידוי לפני הצדיק.
נ.ב עיין גם בתורה פא מענין עלו זה בנגדב (פרשת השבוע הקודמת) ששם מבואר שכשהצדיק הוא בבחינת 'שוב' צריך לדבר עמו מעניני העוה"ז ועי"ז חוזר למדרגתו. ובערך תורה דידן כשאני בא לצדיק ומספר לו את כל לבי זהו בחינת 'נגב' שעי"ז הצדיק חוזר ועולה למדרגתו בחינת אסב"ה. ותן לחכם ויחכם עוד.

[לב העולם אתה]

מחילה מכבודו אבל למה אתה כל הזמן מביא הסברים וכיוונים מתורות אחרות?
אם רק תקשיב לתורה ד' תגלה עומק שאתה לא מכיר. לא סתם קישורים דילך לפי העניין והזמן...
ודי לנו אנשים פשוטים מלתת ידינו בדרש (כלל א')

מחילה על הוצאת הדיון מהקשרו...

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה אדרבה יראו לי הלומדים היכן כתוב בתורה שאני צריך לבוא לצדיק כשהוא בבחינת רצוא?
מה שאני ראיתי בתורה זה בתחלת אות ט שהצדיק שזכה לחכמה הוא בחינת 'אין' ועי"ז אתה נכלל באין סוף!

[לב העולם אתה]

כי כשהצדיק הוא לא ברצוא אז הוא לא נכלל בא"ס...

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה במילים אחרות כשהצדיק לא ברצוא אזי הוא לא נקרא איש חכם (דאות ו).

[לב העולם אתה]

הוא לא האיש חכם של ה"חכמה מאין תמצא"

[מאיר לב]

לכאורה יש כאן שני חלקים, חלק אחד של הכפרה על העוונות, שאת זה הצדיק מבטל ע"י האין שלו.
חלק נוסף הוא החלק של הדרך שהצדיק נותן לאדם שלא יודע להיכן מהלכים.
את שני הדרכים הצדיק נותן ע"י התהליך שהוא עובר כל הזמן בין הרצוא ושוב. בין הידיעה המוחלטת ללא נדע ממש.
לכן, כלל לא משנה מתי אתה מגיע לצדיק בפועל, היות והצדיק כל הזמן עובר את הבחינות האלו.
בשוב הוא מתווה את הדרך, ובאין הוא מכפר על העוונות אבל זה תמידי.

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה כמדומני ששם א. שכטר מבאר שהצדיק ערום זה דוקא בבחינת אין סוף ולא בבחינת השוב.

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה אחר העיון בתורה ד. אני שוב שואל ומבקש שיצוטטו הלומדים היכן מוזכר בדברי רבנו שהוידוי אצל הצדיק צריך להיות כשהוא בבחינת 'רצוא' או כשהוא בבחינת 'אין סוף'.

[לב העולם אתה]

רבינו מסביר שתועלת הוידוי היא שהמלכות עולה לשרשה שהוא הת"ח,
והוא מסביר בהמשך התורה ששורש המלכות - שהיא הרצונות הוא האין סוף.
והחיבור ביניהם הוא:
שכשבא לצדיק אז נהיה 'זרקא', שהמלכות עולה לת"ח - שהוא הא"ס - כי הצדיק כלול בא"ס ע"י הביטול שלו.

[מאיר לב]

@נחום-בקר

אחר העיון בתורה ד. אני שוב שואל ומבקש שיצוטטו הלומדים היכן מוזכר בדברי רבנו שהוידוי אצל הצדיק צריך להיות כשהוא בבחינת 'רצוא' או כשהוא בבחינת 'אין סוף'.

אני מסכים איתך לגמרי!
לא כתוב בשום מקום בתורה שהצדיק צריך להיות באין סוף כדי לכפר.
הדבר היחידי שכתוב זה שיש לו את הבחינה הזו.
לכן וודאי שהוא יכול לכפר גם כשהוא עצמו נמצא באותו הרגע בבחינת שוב.
ותראה מה שכתבתי לפני כן שמתקשר היטב לנקודה הזו.

[לב העולם אתה]

@מאיר-לב תקרא את הפוסט האחרון שלי.
לא מבין מה לא ברור בו...

[שפחה על הים]

@איש-היער כתב:

הרי גם הצדיק הוא באין סוף ברצוא ושוב
(וזה קשור לדיון של @לב-העולם-אתה ב https://likutei.com/post/798)
וכאילו משמע בתורה שצריך וידוי לפני הצדיק שהוא בא"ס ואין התייחסות לכל מיני זמנים שהוא בשוב שאז הוא לא הכתובת לוידוי דברים??
אז... מה עושים אם בדיוק כשבאתי לתלציד חכם הוא בשוב?
ומתי הוא בשוב?
ולמה רבינו מתעלם מזה?

לפי ענ"ד בדיוק להפך, צריכים להתוודות לפני כשהוא בשוב, וכשיכנס ברצוא יזכר בוידי ויפריש דרך, כי אם לא כן לא יראה כלל פגם.

@לב-העולם-אתה כתב:

הייתי מוסיף לרשימת השאלות של @איש-היער מה קורה היום כשהצדיק רק ברצוא?
או אולי גם היום יש לו בחי' של שוב?
(מוזכר לגבי תורות אחרות שכשבאים לקברו מורידים אותו...)

היום הוא גנוז בתמונת אותיות, וזה תלווי בנו כמו שהארכתי [כאן] (https://likutei.com/topic/81/למה-רבינו-דילג-ישר-לוידוי-דברים/9) בס"ד

[מאיר לב]

@לב-העולם-אתה

@לב-העולם-אתה כתב:

@מאיר-לב תקרא את הפוסט האחרון שלי.
לא מבין מה לא ברור בו...

באמת לא הבנתי, בדברים שהבאת אין שום ראיה לכך שאם הצדיק לא נמצא ברצוא הוא לא מכפר!
אשמח לביאור הראיה שהבאת, כי המסקנה האליה הגעת היא מרחיקת לכת ומצריכה ראיה חזקה...