האם התורה היא מלכות או שורש המלכות?

[לב העולם אתה]

האם התורה היא מלכות או שורש המלכות?
מחד גיסא כתוב במפורש שהיא שורש המלכות,
וגם עיקר התורה הוא הת"ח שהוא נכלל בא"ס,
ומאידך גיסא הרי רבינו מביא ראיה לכך שהתורה היא אש מזה שכתוב הלא כה דברי כאש, ו"דבר" זה מלכות?
ועוד, הרי אותיות הדיבורים (ובכלל זה התורה כמובא באות ה') הם רצון שזה מלכות, ולא שורש הרצון - א"ס?

[7272]

אולי אפשר לומר
שבתורה יש כמה רובדים
ומי שזוכה להרגיש את נעימות התורה זה שורש המלכות ודביקות באין סוף
ומאידך יש את פשט התורה ואם לא זכה נהפך לסם המוות ונהפכים הצירופים ונוקמים בו

כָל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ צֵרוּף אוֹתִיּוֹת

וּכְשֶׁעָבַר אֵיזֶה עֲבֵרָה, אֲזַי נֶחְקָק צֵרוּף רַע עַל עַצְמוֹתָיו

וְעַל יְדֵי זֶה

מַכְנִיס בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלָּאו הַזֶּה שֶׁעָבַר, בְּתוֹךְ הַטומְאָה

הַיְנוּ שֶׁמַּכְנִיס בְּחִינַת מַלְכוּת

שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר

הוּא מַכְנִיס אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם, וְנוֹתֵן לָהֶם מֶמְשָׁלָה

לְמָשָׁל, אִם עָבַר עַל דִבּוּר שֶׁל הַלָּאו לא יִהְיֶה לְךָ

אֲזַי מַחֲרִיב הַצֵּרוּף הַטּוֹב שֶׁל הַדִּבּוּר

וּבוֹנֶה צֵרוּף רַע

וְנֶחְקָק הַצֵּרוּף הַזֶּה עַל עַצְמוֹתָיו, וְנוֹקֵם בּוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה"

וּכְתִיב: "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה"

[7272]

שׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת הוּא אֵשׁ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'לָמָּה טָעָה נְבָט ? שֶׁרָאָה שֶׁיָּצָא אֵשׁ מֵאֲמָתוֹ'

וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ"

וּכְתִיב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"

וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים

נבט טעה כי ראה שיצא אש מאמתו
אולי אפשר לומר שצריך להינצל מדמיונות
כמו שכותב רבי יצחק ברייטר
"אין להאדם להשתדל להעשות זה הצדיק ואין לו לחשוב כי כל מי שרוצה ליטול את הכתר הזה נוטל..."

[לב העולם אתה]

@7272
לא כתוב שהתורה היא מלכות כשהיא נחרבת...
הראיות שהבאתי הם מ"הלא כה דברי כאש" - לא מדובר שם על רוע אלא על דבר השם עי"ש,
וגם מזה שרבינו מביא שאותיות הדיבורים (-שזה גם התורה כמוב"פ באות ה') הם מלכות - רצון.
והדרא קושיא לדוכתיה

[חבר אני]

ברוך שכיוונת לשאלתו של ראבר"נ, (מה שאומר שאתה לומד טוב!)
וזה לשונו: "שורש המלכות הוא אש וכו', התורה נקראת אש, שמשם המלכות. אין זה סותר להמבואר לעיל מדבריו הקדושים בסימן ג', ולקמן בסימן ט', שהדיבורים של התורה הם בעצם המלכות. כי בזה נתכוון על הדעת [והפנימיות] של התורה, והוא דעת התלמיד חכם האמיתי, בחינת משה, הנחשב לנגדנו כאין ואין סוף [כמבואר גם זה מדבריו הקדושים לקמן בסימן ט'], והוא כל השורש [של] דברי התורה שבנגלה."

נסביר: קודם כל "סימן" הכוונה לאות (וצריך אולי להגיה סימן ה' ולא ג')
בתורה יש את ה"נגלה" שזה האותיות וכשפוגמים בהם הם נופלים אל העכו"ם. ויש את הנסתר, ה"נשמה" של התורה שזהו עיקר התורה וזהו הצדיק, הנכלל באי"ס.

ולכן תלוי באיזה בחי' מדובר האם על הנגלה/ מלכות או הנסתר/שורש המלכות.

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה בסוף תורה קצב מביא רבנו את מאחז"ל הידוע שהתורה נתנה 'אש שחורה על גבי אש לבנה'. ומבואר שיש ב' סוגי אש.
ומובן שההתגלות של 'אותיות התורה' הם אש שחורה שכנגד המלכות. והיא נכתבת ע"ג אש לבנה המרמז על שורש יותר גבוה שיש בתורה.
כמו"כ על התורה נאמר 'מימינו אש דת למו' ואילו בפסוק שמביא רבנו 'הלא כה דברי כאש' נכתב בכף הדמיון 'כאש' ומשמע שבבחינת המלכות זה 'כאש' ובשורש זה 'אש' כל הנ"ל הם הצעת הגשה בעלמא ויאירו המטיילים אורם על הדברים ונחכם עוד.

[איש היער]

פתחתי אשכול שקשור לזה
https://likutei.com/post/802

[לב העולם אתה]

רק מציין בחצי מילה שדבר אחד לדור זה משה וזה מלכות...