להסתכל בשכל של כל דבר - התבטל או נשאר?

[נחום בקר]

@מירונער האם אתה מקבוצת הפלגיים שהצטרפה לאחרונה לפורום. אם כן תעדכן ונענה לך לפי המוחין של החכם הפלגי.
כי אנחנו אנשים פשוטים שעונים על מה ששואלים אותנו. ולא מחפשים הבנות נסתרות.

[bjni]

@מירונער

ספוילר

בשביל להעתיק שם יש שתי אפשרויות
א אם אתה רוצה להגיב לו על פוסט מסוים, אז יש לך ליד הסמל סימון של חץ שמשמעותו להגיב
ב אם אתה רוצה לענות למישהו לאו דווקא על פוסט ספציפי, אז אתה עושה @ (במחשב זה לחיצה על הכפתור המכונה shift ביחד עם הספרה 2) ושם יעלו לך כבר ותראה את השם שלו
ג אם אתה רוצה להגיב על תוכן ספציפי מתוך הפוסט אתה מסמן אותו (במחשב באמצעות העכבר) ולוחץ על המילה ציטוט

[חבר אני]

למעשה יש כאן בתורה 2 עניינים בעבוד"ש - תורה ותפילה.
אם נתבקש לסדר אותם ב2 הבחינות הראשיות שיש כאן בתורה - חית ונון,
ברור שתורה היא יותר עניין שכלי - חית.
ותפילה זה להיות לית ליה מגרמיה כפשוטו - לעמוד לפני ה' כעני בפתח. (אע"פ שתורה היא כדי לתת כוח למלכות אבל הרי היא באופן של להשתמש בשכל)

נקודה למחשבה.

[ברוך מאן]

@חבר-אני
חסר אמוג'י של "אהבתי מאוד"
אז שמתי "אהבתי" פשוט

[לב העולם אתה]

@חבר-אני הייתי שמח לשמוע אם יש לך לזה מקןר יותר יושב בתורה

[נחום בקר]

@חבר-אני כמו"כ תפלה היא בחינת מלכות כידוע.
ובמאמר המוסגר יצא שהתלבשות היצה"ר במצוות הוא למשוך את האדם לתפלה מאשר לתורה (וכמבואר מזה מענין לענין בשיחות הר"ן האם עדיף תפלה שלא לשמה או תורה שלא לשמה). ובתפלה עצמה יפתה את האדם שלא להתפלל בזמנה וכדו'.

[ברוך מאן]

@נחום-בקר כתב:

התלבשות היצה"ר במצוות הוא למשוך את האדם לתפלה מאשר לתורה

לא התכוונת באמת?!?!?
הרי כל הענין של רבינו הוא תפילה, הלא כן?

[נחום בקר]

@ברוך-מאן סמכתי על הלומדים שידעו לחלק בין התפילות הטובות לרעות. ותפלות רגילות לתפילות לזכות לקיים התורה כמבואר בלקו"ה. וכן שיקפידו על הלכות תפלה.

[חבר אני]

"ולקשר עצמו אל החכמה והשכל" זה בוודאי נשאר!
כי זה בוודאי קשור למה שכ' בהמשך -
"וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת נ, חִיּוּת מִן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ח, וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה."

גם קצת משמע שע"י התגברות המלכות דקו' על הסט"א נעשה ההתקשרות הזאת ממילא

ועיין בליקו"ה שכתב:

"וְעַל כֵּן עִקַּר הַשְּׁמִירָה הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַגְבִּירִין מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת כַּנַּ"ל,
כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן צִמְצוּם הַמֹּחִין, בְּחִינַת נוּ"ן, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הַשֵּכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְּחִינַת ח', וְאָז זוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, לְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ," (פיקדון ד, יג)

ולפני כן (בסעי' ג) כתב:

"וּכְלַל הַכַּוָּנָה שֶׁל הֲנָפַת הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים וּסְפִירָה הוּא לָצֵאת מִזֻּהֲמַת וְטֻמְאַת מִצְרַיִם וְלִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּכֶל כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ."

מבואר מדבריו שלימוד התורה עצמה הוא עיקר החכמה והשכל, [בפשטות התורה מלמדת את האדם איך לראות בדברים הגשמיים את הרוחניות]

לסיכום:

• ע"י לימוד התורה בכח המל"ד מתגברת על הסט"א ומתקשרת עם החכמה.
• עצם לימוד התורה היא התקשרות לחכמה.

[נחום בקר]

@ברוך-מאן ולהרחבת הרעיונות ללומדים.
בתורה פד תנינא - דַּע, שֶׁעִקָּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה. כִּי הַתְּפִלָּה הוּא שַׁעַר, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם אִשְׁתְּמוֹדָעִין לֵהּ. כִּי תְּפִלָּה הִיא מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ק"ט) "וַאֲנִי תְפִלָּה"; וּתְפִלָּה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ל): "נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי", תַּרְגּוּמוֹ: 'לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת':‏
וּבִשְׁבִיל זֶה עַל פִּי רֹב כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת. כִּי הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֲנִי, הִיא בַּגָּלוּת בְּתוֹךְ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל א): "וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה". וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לָצֵאת, אֲזַי מִתְאַחֶזֶת בָּהּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַיְנוּ גַּדְלוּת, שֶׁגַּדְלוּת הִיא מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁרוֹצָה לְהִתְגַּדֵּל וְלִמְלֹךְ. וְזֶה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּכֹחַ, בָּזֶה נוֹתֵן כֹּחַ בַּתְּפִלָּה לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לָצֵאת מִגָּלוּתָא. וְזֶה (תְּהִלִּים ס"ח): "תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים עַל יִשְֹרָאֵל גַּאֲוָתוֹ". כַּד הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, גּוֹבֶרֶת עַל יִשְֹרָאֵל, הַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ בְּכֹחַ וּתְחַזְּקוּ אֶת אֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲנִי:‏
ובשיחות הר"ן שיחה קד - "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש" (קדושין ל:). כי לפעמים הוא (הינו הבעל דבר) מתפלל מתוך האדם ואזי האדם כמו בית הכנסת ואחד מתפלל בתוכו. וכן בלמוד לפעמים האדם הוא כמו בית המדרש ואחד לומד בתוכו. אך אף על פי כן למוד כזה טוב יותר מתפלה כזו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שם):‏
"אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ". וזהו אם פגע בך מנוול זה. פגיעה לשון תפלה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות כו:). הינו כשהמנוול מתפלל מתוכך ואתה רק כמו בית הכנסת, משכהו לבית המדרש כי טוב יותר שיהיה נעשה בחינת בית המדרש כי הלמוד טוב יותר כנזכר לעיל:‏
ויש לציין שהגמ' בברכות כו לומדת שפגיעה לשון תפילה על יעקב אבינו שנאמר בו ויפגע במקום ההוא שתקן תפילה. ותקן תפלת ערבית שהיא בזמן אופל וחושך.