האם הצדיק ערום

[7272]

דַּע אָחִי, כִּי הַצַּדִּיק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְהָעוֹלָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כִּי אַדְרַבָּא מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָעֲשִׁירוּת, וְעַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ - מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל-כֵּן גַּם כָּל מִי שֶׁטּוֹרֵחַ בְּגוּפוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו גַּם זֶה נִקְרָא צְדָקָה, כִּי הַצַּדִּיק מִתְעַלֶּה וּמִתְגַּדֵּל מְאֹד עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַטּוֹרְחִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְנֶחֱשָׁב לָהֶם צְדָקָה! איבי הנחל פב

[חבר אני]

כיוון אפשרי: אולי הצדיק כ"כ "אין" עד שהוא מרגיש כערום, מרומז בהמשך התורה שמלכות הוא בחי' לבושין [בגיא- בארץ מואב שהאין מלובש בתוך המלכות] והיינו שככל שמשבחים אותו "ומלבישים" אותו בגדלות, שם אתה מוצא ענוותנותו- הוא בטל יותר באין סוף..

[א שכטר]

אני יוסיף על דבריך ערום זה מי שהפשיטו ממנו את בגדיו -התפשטות הגשמיות

[חבר אני]

@א-שכטר נפלא

[א שכטר]

כידוע (וכמודומה שמוהרנת מדבר מזה בהקדמה ללקוטי מוהרן) שבעצם הכיסוי הוא הגילוי כי הרי ערום מחד הוא מגולה אבל הוא לא יכול להתגלות עד שיכסו אותו בחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים
ואולי זה תפקידינו כביכול להוריד את הצדיק אולי להשיב אותו ללמטה אנחנו עושים את השוב
זה גם הענין של המלכות - הרצונות שהוא בעצם סוג של כיסוי הרי הרצון האין סוף מלובש ברצונות אך בלי זה אין השגה בו יתברך וכדי לגלות את מלכותו היה צורך בלבוש - כיסוי
נקודה למחשבה משה היה בהר בחינת רצוא התפשטות הגשמיות לחם לא אכל וכו' וע''י חטא העגל שעשינו ה' הוריד אותו מן ההר מגדולתו לך רד

[חבר אני]

@א-שכטר כתב: זה גם הענין של המלכות - הרצונות שהוא בעצם סוג של כיסוי הרי הרצון האין סוף מלובש ברצונות אך בלי זה אין השגה בו יתברך וכדי לגלות את מלכותו היה צורך בלבוש - כיסוי.
עיין בביאוה"ל ד"ה גרבי דמשחא שכתב כן ומיסוד זה מבאר כמה עניינים בתורה.
עפ"ז יש לבאר: מתבאר בתורה שכ"א הוא בחי' המלכות והצדיק הוא בחי' אין ולכן הוא צריך אותנו כדי להתלבש בנו. הצדיק הוא כולו טוב אבל הגילוי הזה שכל מאורעותינו -גם הרעים הם לטובה זה מתגלה רק בשוב. לכן ככל שמגיעים עוד ועוד אנשים שונים אל הצדיק כך מתגלה אצל עוד סוגי מאורעות שהכל לטובה וגם כ"א בעצמו צריך לבוא שוב ושוב לצדיק כ"ש בסעי' ט "וזה בכל פעם שבא אצל ת"ח", כי בכל פעם האדם מביא לצדיק עוד גרבי- כלים למלאות בהם שמן משחת קודש- הידיעה שכל מאורעותיו לטובתו, ולפי"ז מבואר יותר ענין הכיסוי.
ואגב ענין המילוי מרומז גם בירח המוזכר בסוף התורה (וכן מרומז ב"תרייסר ירחי שתא") שמילואה נעשית ע"י השמש שזהו "יבקע כשחר אורך" שנעשה ע"י הצדקה.
בזכותך@א-שכטר זכיתי לחידוש זה. שכוייח.

[א שכטר]

@חבר-אני כתב:

מתבאר בתורה שכ"א הוא בחי' המלכות

רוצה לפרט איפה זה מתבאר בתורה

[מאיר לב]

@א-שכטר כתב:

@חבר-אני כתב:

מתבאר בתורה שכ"א הוא בחי' המלכות

רוצה לפרט איפה זה מתבאר בתורה
זה כתוב בביאור הליקוטים מתוך דברי רבינו שכתב בלשון נוכח " אתה מעלה את המלכות".
וז"ל:
וזה בכל פעם וכו'. ממה שכתב תחלה בלשון נוכח, אתה נכלל באין סוף, ומסיים בהחזרת המלכות לאין סוף. נראה מבואר, שהמלכות הוא כלליות הנפשות, וכשהאדם מחזיר ומעלה אותו לאין סוף, מחזיר ומעלה כמו כן את נפשו בעצמו לכוללה באין סוף:

[פעור]

נפלא מאוד
אמנם יש כאן ניקים שנראה ששכחו שיש עוד סגנונות כתיבה חוץ מהסגנון של 'ביאור הליקוטים'
וזה קצת מקשה את הקריאה השוטפת
אולי @מנהל-הפורום יפתח אשכולות או יקבע שהפורום שלנו הוא לא ביאור הליקוטים
בכל אופן תודה רבה

[פעור]

אז לסיכום
המלכות היא לבוש לאין סוף
ובמקביל לזה:
אנחנו לבוש לצדיק
כאן צריך לבין אם כן מה העצה של הצדקה
לתת לצדיק מלבוש???
ובמקביל
לתת לאין סוף מלכות???
מה העומק של העצה?
איך זה מציל אותנו מלשון הרע וגאווה?
התחיל כאן מהלך נפלא - צריך להתקדם איתו...

[חבר אני]

@א-שכטר כתב:

@חבר-אני כתב:

מתבאר בתורה שכ"א הוא בחי' המלכות

רוצה לפרט איפה זה מתבאר בתורה

אכן כמו ש@מאיר-לב כתב. ויש עוד ראיות לזה 1)כשעצמותיו של יהודה נתקנו רבינו אומר שהמלכות בעצמה נתקנה כי יהודה הוא בחי' מלכות, ולפי"ז כשעצמותינו מתחברים זה אומר שאנחנו המלכות נתקנים (ואם תרצה, יהודה זה יהודי)
2) "לבתר ירחי שתא" מסביר רבינו שע"י השבטים נתתקן המלכות, וירחי בפשטות זה לבנה/מלכות נמצא שהשבטים, עם ישראל בעצמם הם המלכות.
3) שורש המלכות הוא אש/ ת"ח, ובהמשך רבינו אומר שהצדיק נקרא אם...והתינוק נתעורר לקראת אימו היינו לשורשו נמצא שאנחנו המלכות נמשכים מהצדיק שהוא השורש.

[מאיר לב]

@פעור לא הבנתי מה כל כך קשה בסגנון של ביאור הליקוטים...
ובכל אופן באופן פשטני למי שהסגנון קשה עליו,
רבינו חרג ממנהגו בשאר התורות ובתורה הזו, ועבר לדבר בלשון נוכח.
אחד המקומות הוא בתיקון המלכות והעלאתה לשורשה.
מכאן מובן שרבינו רצה להבהיר באופן אישי שכל אחד יש לו חלק במלכות הזו ועליו להעלותה לשורשה

[פעור]

@מאיר-לב כתב:

@פעור לא הבנתי מה כל כך קשה בסגנון של ביאור הליקוטים...

מה קשה בסגנון הכתיבה של ביאור הליקוטים???
תשאל את רלוי"צ בנדר שאמר שהוא לא הצליח להבין את דבריו הקדושים
אגב:
זה נושא שראוי לדון עליו
למה ר' אברהם כתב את ספרו בסגנון גבוה כ"כ
בשונה משאר הספרים
גם ר' נתן כתב את ליקוטי הלכות עם ביאורים ועמקות גדולה בדברי רבינו והוא כן השאיר את ספרו בשפה ברורה ופשוטה

[פעור]

@מאיר-לב
בכל אופן
כעת כתבת את אותם דברים בצורה ברורה ופשוטה
הבנתי מייד...
מה רע בסגנון ניסוח כזה?

[מאיר לב]

@פעור
א. התכוונתי בעיקר לקטע שאני הבאתי שהוא די פשוט לדעתי.
ב. לגבי רלוי"צ אם אינני טועה הוא אמר פעם שאיתו ראבר"נ היה מדבר בעיקר דברים פשוטים, כי הייתה לו שליחות להעביר את המסורת של ברסלב לאחר המלחמה.
ג. לגבי האגב... דווקא הכתיבה הזו מאפשרת חתירה עמוקה יותר ממש כמו שהשאלה שלך נכונה על ליקו"מ מדוע רבינו לא כתב את משיבת נפש?!
כלומר הגילויים הגדולים ביותר נובעים דווקא מהחתירה הזו.

[חבר אני]

@פעור
כדי לקבל אור צריך כלים ולבושים וכנ"ל.
ככל שנשים עיון בפני הצדיק [והיו עיני"ך רואות את מוריך] כך נקבל יותר אור,
זה גם המטרה של העיון בליקומ, לכן ר"א רצה שנתאמץ קצת... כל קושי מוליד עוד כלי.
עובדה שאת ספרו כוכבי אור הוא כתב בלשון מובנת.

[פעור]

@מאיר-לב כתב:

א. התכוונתי בעיקר לקטע שאני הבאתי שהוא די פשוט לדעתי.

אתה צודק
אני התכוונתי בכלליות על הרבה פוסטים כאן בפורום שנכתבים בשפה מאוד גבוהה
אם יש עוד מישהו שהעניין הזה מפריע לו כדאי מאוד לכתוב על זה גם
אולי יהיה לעניין הזה פתרון

[פעור]

@מאיר-לב כתב:

ב. לגבי רלוי"צ אם אינני טועה הוא אמר פעם שאיתו ראבר"נ היה מדבר בעיקר דברים פשוטים, כי הייתה לו שליחות להעביר את המסורת של ברסלב לאחר המלחמה.

זה מגביר את התמיהה
מכאן רואים שר' אברהם כן ידע לדבר בשפה פשוטה
אז וודאי שהיה לו בזה כוונה

[מאיר לב]

@פעור זה לא נכון לצנזר אנשים...
כל אחד כותב מה שמאיר לו.
יש כאלה שמאירה להם הפשטות דווקא, ויש כאלה שדווקא הלשונות העמוקים.
אלו ואלו דברי אלוקים חיים...

[פעור]

@מאיר-לב כתב:

ג. לגבי האגב... דווקא הכתיבה הזו מאפשרת חתירה עמוקה יותר ממש כמו שהשאלה שלך נכונה על ליקו"מ מדוע רבינו לא כתב את משיבת נפש?!
כלומר הגילויים הגדולים ביותר נובעים דווקא מהחתירה הזו.

אז אולי נסכם
שספרי ליקוטי מוהר"ן וביאור הליקוטים היו צריכים להיכתב בשפה גבוהה
מטעמים גבוהים כפי שכתבת
כאן בפורום אולי נשאיר מקום לאלו שרוצים יותר בהירות
או לפחות אשכולות ייעודים לדוברי עברית
בסוף תסתכל כמה אנשים בפועל לומדים ביאור הליקוטים?