ואומר כמה תיבות בדביקות גדול - אות ט

[שמחה]

קצת היה לי קשיא
שהרי התיבות הם "אותיות הדיבורים"" שזה מלכות
והרי בביטול עצמו אין ישות ומלכות כי הוא מבוטל
אז איך יכול להיות שבביטול עצמו הוא "אומר כמה תיבות"?
וחשבתי אולי
שזה שיא העניין ההוא של "להאיר לדעת"
שכבר תוך כדי הביטול של הדעת הוא כבר מאיר לדיבור שהוא המלכות!!!
תוך כדי!
אשרנו לגמרי!

[שמחה]

מעניין אותי גם מה זה דבקות גדול
אם הוא דבוק אז הו דבוק
מה שייך בזה גדול?

[לב העולם אתה]

@שמחה כתב:

מה שייך בזה גדול?

אני זורק לאויר מחשבה לא מפותחת: זה ההפך משרץ קטן...

[ברוך מאן]

@שמחה
מהלך נפלא
אבל תסביר לי, איך אפשר להאיר לדעת כשאני בביטול גמור?
כלומר, כמו ששאלת, אי אפשר בכלל להגיד שם כלום
זו צעקה ללא מילים

[לית ליה מגרמא]

@שמחה כתב:

קצת היה לי קשיא
שהרי התיבות הם "אותיות הדיבורים"" שזה מלכות
והרי בביטול עצמו אין ישות ומלכות כי הוא מבוטל
אז איך יכול להיות שבביטול עצמו הוא "אומר כמה תיבות"?
וחשבתי אולי
שזה שיא העניין ההוא של "להאיר לדעת"
שכבר תוך כדי הביטול של הדעת הוא כבר מאיר לדיבור שהוא המלכות!!!
תוך כדי!
אשרנו לגמרי!

טעות בידך לחשוב שהתנוצצות אין סוף בדיבורי התפילה היא בחי' הביטול והדביקות לאין סוף, מחמת ב' טעמים
א' כמו שמדוייק בלשונו הק': וכשרואה אדם התנוצצות הזו וכו' תיכף נתלהב נשמתו לדביקות גדול לדבק עצמו באור אין סוף, ע''כ. ומוכח מתיבת 'תיכף' שראית ההתנוצצות גורמת לו לרצות להדבק באין סוף ואינה התדבקות גופה [אלא שלב אחד קודם, כעין ראיית הצדיק שעל ידה מושך עצמו אליו].
וב' מחמת שראיית ההתנוצצות היא בחמלת ה' עליו וללא בחירתו, ועליית המלכות להכלל באין - אי אפשר אלא על ידי שבוחר האדם ועושה וודוי דברים כמבואר באות ג'

[לית ליה מגרמא]

@ברוך-מאן כתב:

@שמחה
מהלך נפלא
אבל תסביר לי, איך אפשר להאיר לדעת כשאני בביטול גמור?
כלומר, כמו ששאלת, אי אפשר בכלל להגיד שם כלום
זו צעקה ללא מילים

ההארה לדעת אינה בעת הביטול אלא בבחי' ה'שוב' ולכן קושייתך אינה מובנת

[לית ליה מגרמא]

לית-ליה-מגרמא כתב:

@שמחה כתב:

קצת היה לי קשיא
שהרי התיבות הם "אותיות הדיבורים"" שזה מלכות
והרי בביטול עצמו אין ישות ומלכות כי הוא מבוטל
אז איך יכול להיות שבביטול עצמו הוא "אומר כמה תיבות"?
וחשבתי אולי
שזה שיא העניין ההוא של "להאיר לדעת"
שכבר תוך כדי הביטול של הדעת הוא כבר מאיר לדיבור שהוא המלכות!!!
תוך כדי!
אשרנו לגמרי!

טעות בידך לחשוב שהתנוצצות אין סוף בדיבורי התפילה היא בחי' הביטול והדביקות לאין סוף, מחמת ב' טעמים
א' כמו שמדוייק בלשונו הק': וכשרואה אדם התנוצצות הזו וכו' תיכף נתלהב נשמתו לדביקות גדול לדבק עצמו באור אין סוף, ע''כ. ומוכח מתיבת 'תיכף' שראית ההתנוצצות גורמת לו לרצות להדבק באין סוף ואינה התדבקות גופה [אלא שלב אחד קודם, כעין ראיית הצדיק שעל ידה מושך עצמו אליו].
וב' מחמת שראיית ההתנוצצות היא בחמלת ה' עליו וללא בחירתו, ועליית המלכות להכלל באין - אי אפשר אלא על ידי שבוחר האדם ועושה וודוי דברים כמבואר באות ג'

אבל במחשבה שניה אני מוכרח להודות, שלאחר שנתלהב נשמתו להידבק לא'''ס מחמת שראה את ההתנוצצות, הרי הוא עושה זאת ומתבטל כמו שכתוב: וּכְשִׁעוּר הִתְגַּלּוּת אֵין סוֹף, לְפִי מִנְיַן הַתֵּבוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ וְהִתְנוֹצְצוּ, כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת אוֹמֵר בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נַפְשׁוֹ וּבְבִטּוּל כֹּחוֹתָיו, וּבְשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת: וְלֹא יָדַע אִישׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ, ע''כ. ויש להבין איך זוכה לביטול, והאם זה מחמת שעושה אז ווידוי דברים [בחי' שמספר 'כל לבו']

[לית ליה מגרמא]

אבל מחמת שכל זה מביא רבינו כ'טעם וראיה' לזה שהביטול עצמו לא''ס [שהוא על ידי ווידוי דברים] צריך להיות בבחי' רצוא ושוב, כי הקב''ה רוצה בעבודתינו וכו' וזה שאנו רואים וכו'.
לכן צריך להבין היכן מסתיימת ראייתו וחוזר ושב להשגתו, האם באמרו 'נמצא כשהוא בבחי' ושוב', או אולי קודם לכן ואז לא קשיא מידי

[נחום בקר]

@שמחה רבנו אומר - וְכָל הַיֵּשׁוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת מְקַבְּלִים חִיּוּתָם מֵרְצוֹן אֵין סוֹף. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מְגִלָּה לא.): 'בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא', הַיְנוּ מַלְכוּתוֹ, הַיְנוּ רְצוֹנוֹת 'שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ', הַיְנוּ רְצוֹן אֵין סוֹף.
נמצא מבואר שבתוך המלכות מאיר אור אין סוף, אלא שזה מולבש בישות ועל כן אינו נגלה. וכנגד זה אומר רבנו 'שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף וְהֵאִיר לוֹ'. היינו שאור אין סוף המולבש בתוך הישות, היינו התיבות נפתח לו לאדם.
ובזמן הזה הוא בבחינת 'בגיא בארץ מואב' כאחד יחד.
וענין 'דבקות גדול' היינו למעלה ממדרגתו, למעלה מדעתו, שזהו אור אין סוף שמתנוצץ לו. עוד יש לרמז הנ"ל שהדבקות היא בתוך ה'גדול' היינו התיבות בחינת מלכות בחינת גדול.

[יוסף]

@לב-העולם-אתה כתב:

אני זורק לאויר מחשבה לא מפותחת: זה ההפך משרץ קטן...

לכאורה הפירוש שיש מי שחושב על מחשבה שחלפה בראשו שזה קטן.
אבל כאן מרגיש שזה קטן ומתבייש בזה.
ומתעורר בזה לתיקון. (ובתיקון מתברר שזה קטן והגיע לצורך התיקון)

לענין דביקות יש כאן חידוש שדביקות שאינה גמורה היא ג"כ דביקות,
אלא שלפעמים זוכה לדביקות שאינה לפי דרגתו.
(וזה מאורע אצלו )
ואח"כ יש מילים שלא נאמרות בדבקות גדול
וזה לא ירידה אלא הדרך הנכונה המתאימה לו.

וא"כ מתבאר שרואה ירידה קטנה ועליה גדולה
ויש בזה אינו יודע באיזו דרך מהלך
והאמת שיש כאן דרך שהיא לטובתו. (וצדיק נקרא טוב)

[דוד שדה]

פוסט זה נמחק!