לימוד על פי הפשט בלבד, לא דרש ולא סברות

[לית ליה מגרמא]

@פשטן-מושבע כתב:

ראה ראיתי לחזור בקצרה על ב' השאלות ששאל 'לית ליה מגרמה' ולתרצם מתוך פשט המאמר בבחי' תא וחזי את עניין בירור האמת של הצדיק הנעשה מדור לדור כמו שכתב, על ידי דוגמה של לימוד מיניה וביה בלי סברות ודרש.
שאלה א' מדוע מזכיר רבינו עניין שיבור המידות בהלבשת המאמר שהוא כתנאי מקדים לווידוי דברים, ולא דיבר מזה 'לכאורה' בהשגתו? [לפי כלל י''ז]
שאלה ב' מהו עניין ממשלת העכו''ם שמתגברת על ידי העוונות לפי פשט המאמר, והאם העלאת המלכות ממנה תעשה על ידי ווידוי דברים בעצמו,
או שהווידוי דברים נעשה רק לאחר העלאת המלכות שהוא שלב אחד קודם [ונגרוס: וזאת הבחי' אי אפשר להשיג, אלא כשמעלה 'תחילה' בחי' מלכות מהגלות מבין העכו''ם, (ואז 'אפשר' להשיג הבחי' של 'יודע שכל מאורעותיו וכו' והוא כשאחר כך ישיב המלוכה להקב''ה) ואי אפשר להשיב המלוכה להקב''ה (דהיינו לדעת בפועל שכל מאורעותיו וכו') אלא על ידי ווידוי דברים וכו'.
והנה לאחר עיון רב ותפילות מרובות יש לתרץ את השאלה השניה עד שממילא תתורץ גם השאלה הראשונה.
ו
ביאור עניין ממשלת העכו''ם על ידי העוונות יש לבאר שהוא הוא התגברות היצר בחמימות המידות הרעות, וראיה לדבר ממה שכתב בתחילת אות ה' 'ועל ידי זה מכניס בחי' הידבור של הלאו הזה שעבר, בתוך הטומאה, ההיינו [האי ניהו - תרגו' 'זה הוא'] שמכניס בחי' מלכות בחי' דבר וכו' בתוך העכו''ם, עכ''ד. ולאחר מכן בסוף הסעיף מובא: דבר זה בחי' מלכות שנמשך בתוך הטומאה, בתוך חמימות היצר עכ''ד.
והנה מוכח מתוך פשט הדברים, שהעכו''ם היינו הטומאה היינו חמימות היצר, וממילא התגברות העכו''ם הוא התגברות חמימות היצר שעל פי המאמר הוא במידות רעות. ולכן לא קשה כלל מצד כלל י''ז, כי רבינו לא הכניס בהלבשה לראשונה את עניין שיבור המידות רעות בחי' חמימות היצר, אלא דיבר מזה באות ב' כשכתב וזאת הבחי' א''א להשיג אלא שמעלה מלכות דקדושה [בחי' ישות הגוף כמובא באות ט'] מהגלות מבין העכו''ם [מבין המידות הרעות], והדברים מיושבים להפליא.

דברים כנתינתם מסיני, אלא שיש להבין מדוע כינה רבינו את המידות רעות בשם עבודת כוכבים ומזלות שנאמר בכלל על עובדי עבודה זרה?

[לית ליה מגרמא]

'פשטן מושבע' כתב במדור שאלות: מובא בהלבשת רבב''ח שנתערב שרץ היינו טומאה בתפילת איש הישראלי שמבלבלת אותו [וטומאה התגברות ממשלת העכו''ם על ידי העוונות כמו שמבואר באשכול 'פשט בלבד'] והרי אם הוא מחמת עונותיו הוא יוצא מכלל ישראל, כמובא בסוף המאמר ד''ה כי הדרן וכו' ואז איך שייך לקרוא אותו איש הישראלי?
ויש לתרץ דבריו על דרך פשט, שהתגברות ממשלת העכו''ם היא לא רק בפרטות על אותו אדם שעבר עבירה, אלא היא גם בכללות, וכמו שמובא באות ב' 'וזאת הבחי' א''א להשיג, אלא שמעלה בחי' מלכות דקדושה מהגלות מבין העכו''ם ושם מדובר במלכות הכללית, שהרי לא יצא ופרט לומר שמעלה מלכות דקדושה שלו, ועוד יש לחזק את עניין זה מהמבואר באות ט' וזה בכל פעם וכו' על ידי זה אתה [לשון כללות] נכלל בא''ס, וזה בחי' זרקא וכו' שתחזיר את המלכות [לשון פרטות] לא''ס (וכן דייק ר' אברהם בתחילת ביאורו ד''ה וזה בכל פעם וכו', רק שלא באר [כדברינו] למה עוד עניין זה נצרך)

[לית ליה מגרמא]

ראיתי ששאל 'מדלג על ההרים' במדור שאלות וז''ל:
בסוף התורה אומר רבינו: עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם, שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה, וִיהֲבֵי לְבִנְיָנָא הֲנָךְ מְחוֹזָא – שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְנוּ הֲנָךְ מְחוֹזָא הַנַּ”ל:
צ"ע היכן דיבר רבינו בתורה על תיקון הרשעים. [ואולי הכוונה בפרטיות על החלק הרע של הבאים לצדיק להתוודות, אך בכל התורה לא קרא אותם בשם רשעים]
ויש לתרץ מתוך הדברים שנתבארו לעיל שמכיון שנפילת המלכות היא בפרט כל א' על ידי עוונותיו, וגם בכלל כמו שמובא באיש הישראלי כמבואר לעיל.
לכך יש לומר שגם תיקון המלכות בכלל, נעשה על ידי בחי' הפרט שמעלה אותה, כיון שהם תלויות זו בזו, [ועוד ראיה לדבר שהמלכות היא גם בכלל מהמובא באות ט' שהמלכות היא בחי' 'כל הישות עיי''ש].
ולכן דווקא בגלל בחי' זו של נפילת איש הישראלי לתאוות רעות על ידי העוונות של הרשעים, על ידי זה בעצמו יזכה הוא על ידי הג' בחי' לדעת חדש שכל מאורעתיו וכו', והם יזכו לסיוע דלעילא [כל שהוא, וצריך ביאור למעשה עוד, אשמח שתעזרו]

[חבר אני]

@פשטן-מושבע כתב:

יש במאמר בחי' של ראיה שהיא לאו דווקא גשמית אלא מסוג אחר, ולא לדרוש זאת ממקומות אחרים [פניו שכלו ונשמתו סימן קצ''ב או ע''י התלמידים סימן קנ''ג]. ואף על פי שהביא זאת הפרפראות, מ''מ אין לומר שזהו הפשט ואין בלתו,

התיקון של ראיית פני הצדיק נעשה מפני שהוא מניק לישראל באור תורתו.
וגם הפל"ח מחזק את דבריו מיניה וביה מתורה זו:

"וע"ש במאמר רבב"ח שאינו מזכיר שם כלל ענין ההסתכלות, רק ההתקרבות שזה בחינת ושדיוהו לגודא שהקריב את עצמו להצדיק וכו', והצדיק הוא בחינת ברית מלח עולם, וידוע כי מלח הוא פולט הדמים על כן על ידי ההתקרבות להצדיק נתתקן המדות הבאים מדומם צומח שהם עצבות והתאוות הבאים מדמים עכורים וכו' נמצא מבואר בכאן שעיקר התיקון נעשה על ידי ההתקרבות וההתקשרות"

[לית ליה מגרמא]

@חבר-אני כתב:

התיקון של ראיית פני הצדיק נעשה מפני שהוא מניק לישראל באור תורתו.
וגם הפל"ח מחזק את דבריו מיניה וביה מתורה זו:

"וע"ש במאמר רבב"ח שאינו מזכיר שם כלל ענין ההסתכלות, רק ההתקרבות שזה בחינת ושדיוהו לגודא שהקריב את עצמו להצדיק וכו', והצדיק הוא בחינת ברית מלח עולם, וידוע כי מלח הוא פולט הדמים על כן על ידי ההתקרבות להצדיק נתתקן המדות הבאים מדומם צומח שהם עצבות והתאוות הבאים מדמים עכורים וכו' נמצא מבואר בכאן שעיקר התיקון נעשה על ידי ההתקרבות וההתקשרות"

אין הכי נמי שרק מי שיונק מתורת הצדיק יוכל לבא להסתכלות זו, אבל מנין שזו לא הסתכלות כפשוטו?
ולפי דעתך שמדובר בהתקרבות והתקשרות, עדיין יש לדקדק בדבריו מדוע קרא לזה **ראיית פני הצדיק **?
ועוד מה הראיה מזה שרבינו מכנה את הבחי' הזו כהתקרבות והתקשרות, זה אולי מחזק את זה שלא מדובר רק בראיה גשמית, אבל כשם שהראיה צריכה להיות בבחי' של התקרבות והתקשרות, כך גם ההתקרבות וההתקשרות צריכים להיות דווקא בבחי' של ראיה, וחוזרת השאלה ביתר שאת - מהי ראית פני הצדיק שהיא בבחי' התקרבות והתקשרות, ולמה נקראת כך.

[חבר אני]

ראה ההרחבה באשכול ראייה או התקשרות

וראה גם כאן הקשר בין ראיית הצדיק ל"מזליה חזי" שרואה את האי"ס

[פשטן מושבע]

תודה רבה על ההפנייה, ואעתיק לכאן את ההפנייה לקשר בין 'ראיית הצדיק, ל'רואה אדם התנוצצות הזו בשם הרב 'בעל מוח'
וז''ל באות ט' רבינו כותב: וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
דהיינו שהוא מדובק בצדיק
= הוא רואה את אנשי הצדיק: עכ''ד
על לימוד זה כבר ענו לו רבים וטובים שהוא לא על פי הפשט שמדבר על האדם עצמו שמתפלל ורואה בעצמו את ההתנוצצות.
אבל בהחלט יישר כח על הראיה הנפלאה הזאת, וכפי שהבנתי דברך, אתה מתכוין לומר שמוכח על כל פנים שיש בחינת ראייה בתורה שאינה ראייה גשמית, כמו שמובא • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • ומוכח מתוך הפשט שרבינו מכנה ראיה רוחנית בשם ראייה אף על פי שבגשמיות אינו רואה שום דבר, ולכן נלמד לראיית הצדיק, שיכולה להיות גם בבחי' של 'מזליה חזי' ואף בימינו לאחר הסתלקותו.

[פשטן מושבע]

אם לא הבנתי דברך אשמח שתתקן אותי.
ואם כבר דיברנו על ראיית התנוצצות הא''ס המובא באות ט', יש לשאול את אחת השאלות הכי קשות במאמר: כיצד ייתכן שרבינו מביא עבודה שלימה בג' בחינות: ראיית הצדיק ולתת לו צדקה, וווידוי דברים לפניו, וכל זה כדי לדבק עצמו בא''ס שהוא תכלית המאמר, ואז מביא אדם שזוכה לזה 'בחמלת ה' עליו' וללא שום התעוררות ועבודה מצידו?

[לית ליה מגרמא]

@פשטן-מושבע כתב:

ואם כבר דיברנו על ראיית התנוצצות הא''ס המובא באות ט', יש לשאול את אחת השאלות הכי קשות במאמר: כיצד ייתכן שרבינו מביא עבודה שלימה בג' בחינות: ראיית הצדיק ולתת לו צדקה, וווידוי דברים לפניו, וכל זה כדי לדבק עצמו בא''ס שהוא תכלית המאמר, ואז מביא אדם שזוכה לזה 'בחמלת ה' עליו' וללא שום התעוררות ועבודה מצידו?

בצרוף התירוץ שתירצתי לעיל [פוסט 38] לא קשה כלל קושייתך, שאכן יש בחי' סיוע דלעילא כשאיש הישראלי מעלה את המלכות לשורשה ובחי' זו נעשה בפרטות ובכללות כמבואר שם, ובאמת מה שאדם זוכה לראות את התנוצצות אוא''ס [ששם דבק הצדיק] באותיות התפילה [שהם בחי' המלכות], זה בחמלת ה' עליו ובזכות איש הישראלי שהעלה אותה מהעכו''ם, והעלה אותה לשרשה בא''ס.
ואכן יש לדייק שראיית התנוצצות אוא''ס, היא אינה בחי' התפשטות הגשמיות וביטול לאין [כמו שנראה במבט ראשון] אלא שלב אחד קודם שגורם לביטול הזה, וכמו שמדוייק בלה''ק: וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת, אַף־עַל־גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי – מַזָּלֵהּ חָזֵי, תֵּכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵקוּת גָּדוֹל, לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף, עכ''ל, ומוכח שראיית ההתנוצצות אינה ההדבקות אלא קודמת לזה וגורמת לנשמתו להתלהבות לרצות לדבק עצמו באוא''ס, והוא מקביל לראיית הצדיק שמובא בה בז''ל: כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ, הוּא נִתְעוֹרֵר בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לִקְרַאת אִמּוֹ, הַיְנוּ לְשָׁרְשׁוֹ. ומייד לאחר מכן: כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ, הוּא מַשְׁלִיךְ כָּל תַּאֲווֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו וּמוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ לְאִמּוֹ, עכ''ל.
וגם שם הראייה של הצדיק גורמת לו לדבק עצמו לשורשו דהיינו ל'אין' שהוא שורש כל הבריאה [כמובה באות ט' שממנו נמשך כל הישות, וממנו מקבלים חיותם].

[איש היער]

אולי הרבנים @לית-ליה-מגרמא ו @פשטן-מושבע יעשו לי תקציר של עד 50 מילה של כל הנכתב פה...
יש פה איזה חידוש??? כי מלמעלה זה נראה מאוד כבד...

[פשטן מושבע]

@לית-ליה-מגרמא כתב:

דברים כנתינתם מסיני, אלא שיש להבין מדוע כינה רבינו את המידות רעות בשם עבודת כוכבים ומזלות שנאמר בכלל על עובדי עבודה זרה?

והנה כשלומדים אפילו מושג כמו 'עכו''ם' מהתורה עצמה מיניה וביה בבחי' לית ליה מגרמא כלום אלא מה שמקבלת מהחכמה, אזי יבואר מדוע כנה רביז''ל התגברות העבירות בשם התגברות ממשלת עכו''ם [ר''ת עבודת כוכבים ומזלות].
כמבואר עניין זה בסוף המאמר וז''ל: מִבֵּית עֲבָדִים – זֶה רֶמֶז עַל בִּטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים, כִּי כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (וישב דף קפא:) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, דָּא סִהֲרָא עכ''ל. והנה מובן לפי פשוטן של דברים, שהמידות הרעות שנמשכים מהד' יסודות שהם גשמיות הגוף, מכונים בשם עבדים, והם תחת גלגל הירח [שהוא הכוכבים והמזלות], שתחתיו הם הד' יסודות, ונמצא לפ''ז שעוברי עבירה הם בבחי' עכו''ם דהיינו שעבדים הם להד' יסודות שתחת גלגל הירח.

[לית ליה מגרמא]

@איש-היער כתב:

יש פה איזה חידוש??? כי מלמעלה זה נראה מאוד כבד...

יש פה נסיון ללמוד על דרך 'פשט' שזהו כבר חידוש גדול בפורום הזה, ומכיון שכך כל חידוש צריך לבא מתוך ראיה מוכרחת ולא על דרך אפשר, ועל כן רב האריכות כדי להוכיח את הדברים.
אבל אנסה לעשות בכל זאת תקציר לכל החידושים שנאמרו פה, ואם לא תבין מנין כל זה, אנא עיין לעיל ושם תחזה בכל הראיות לדברינו.
אם יש קושיות על הנאמר [בוודאי שיש], או שנראה לכם שדברינו הם סברה ולא פשט, אשמח שתקשו מתוך המאמר, ונברר יחדיו אמיתתה של תורה.

[לית ליה מגרמא]

וזהו התקציר:
א' העלאת מלכות דקדושה מהגלות מבין העכו''ם - היינו הוצאת הד' יסודות מהמידות הרעות שהם ממשלת העכו''ם שמתגברת על ידי העוונות.
ב' ראיית פני הצדיק היא לאו דווקא גשמית, והיא בחי' ראיית התנוצצות אור אין סוף שמאיר לאדם באותיות התפילה בחמלת ה' עליו, ובזכות איש הישראלי שהרגיש טומאה בתפילתו.
ג' כשאדם עובר עבירה, בזה מגביר לא רק על עצמו את המידות הרעות, אלא על כל מי שהוא עדיין חלק מהד' יסודות [בחי' הגוף - הישות - המלכות], וזהו ביאור עניין איש הישראלי הנ''ל.
ד' העלאת המלכות לאין סוף על ידי ווידוי דברים, הינה ביטול לאין סוף להמתוודה, ובחי' ראיית הצדיק לשאר הישות [אלו שזוכים בחמלת ה'].
כל זה יצא ממה שנתבאר לעיל [אם שכחתי משהו אשמח שתזכירו לי].
אשמח שתמשיכו להקשות ולברר בכיון הזה [אם אתם מסכימים על האמור, ואם לא - לנסות להפריך את הדברים מתוך הפשט]

[נחום בקר]

@לית-ליה-מגרמא ייש"כ על הפשטים הנפלאים היוצאים מקשרי המאמר.
נ.ב. אך עדין ראיית פני הצדיק, הם מסמתא גם כפשוטו, וכדברי הפל"ח וכביאור הרב 'חבר אני'. ושבעים פנים לתורה היוצאת מעתיקא סתימאה ומתפשטת בע' פנים.

[לית ליה מגרמא]

ולפי כל הנ''ל מובן מדוע צריך את התיקון של הווידוי דברים לאחר שיצא מכל התאוות והמדות הרעות, כי מאחר שעדיין לא העלה בחי' מלכות לשרשה ונקראת עדיין אלהים, יש יניקה ממנה להעכו''ם והמידות הרעות, וגם יוכל להכשל בנפילת המלכות על ידי האחרים כמבואר לעיל, ולכן דווקא בכל בחי' שמעלה אותה מבחי' אלהים לאי''ס, בזה מבטל את יכולת העכו''ם לינק ממנה באותה בחי' ונמצא שכבר אינו בבחי' שהולך בדרך ישר ואחריתה דרכי מוות.

[לית ליה מגרמא]

אבל עדיין יש לשאול על מה שמבואר שבחי' ראיית הצדיק הינה על ידי סיוע דלעילא ובלא בחירה, מהמבואר בהלבשת רבב''ח שאיש הישראלי עשה ג' בחי' - התקשרות צדקה ווידוי, ושם בוודאי היא מבחירה, ועל כן יש לשאול כיצד זוכים לזו הראיה וההתקשרות מצד הבחירה של האדם