האם משה רבינו לא היה בטוח בזה שהוא עניו??

[לב העולם אתה]

אוהו אתה אומר דברים טובים!
אבל לגבי דבריך על עצם האשכול, השאלה היא למה הוא נזקק לפלפול, ולא שיש הוכחה שהוא כביכול לא היה עניו.
אז אינני מבין על מה יצא הקצף...
אבל התחלת בחידוש נפלא, אדרבה בוא נתפלפל בו!

[ברוך מאן]

ועוד,

כשהצדיק נמצא ב'רצוא' הוא נמצא ב'אין' שזה ענווה,
כשהוא חוזר ל'שוב', אז הוא כבר לא 'אין' - והא לא עניו.

[לב העולם אתה]

שהרי ברצוא הוא בבחי' אל יתהלל חכם גיבור ועשיר, ובשוב בפשטות הוא כן מתהלל...

[לב העולם אתה]

וגם לבוש שמלבישים בצדקה לצדיק זה בחי' מלכות (חכם גיבור ועשיר)

[לב העולם אתה]

@ברוך-מאן ומה ההסבר בזה?

[ברוך מאן]

קודם כל ראבר"נ כותב שהמלכות היא בחינת 'גאוה' [דקדושה, כמובן]
ובעצם כשהצדיק ב'שוב' - ב'גאוה' - זה נחשב שהוא יורד ממדריגתו!
ואז הוא לא עניו, ואז הוא לא יכול לכפר.

ועכשיו, תשמע משהו נפלא מאוד:
בסוף אות ז' רבינו מסביר את הפסוק של העגל, והוא מסתיים בהסבר של 'מחני נא', כלומר, אם יש לי גאווה את תמחה אותי מהתורה.
ולאחר מכן, רבינו חוזר ומסביר שוב את אמצע הפסוק, וְאִם אֲנִי עָנָו, צָרִיךְ לְךָ שֶׁתִּשָֹּא חֲטָאְתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית".
למה הוא חוזר שוב?
ההסבר הוא כזה, משה אומר לה' שיש לו גאוה, כי הוא יורד למלכות, להעלות את עם ישראל, ואז צריך למחות את שמו מהתורה.
אח"כ, מחיית שמו, היא בעצמה ענווה וביטול [משמעות ראבר"נ], וממילא הוא חוזר להיות עניו,
ולכן אפשר לכפר!!
נ.ב. סליחה על האריכות

[לב העולם אתה]

@ברוך-מאן כתב:

אח"כ, מחיית שמו, היא בעצמה ענווה וביטול

אתה מתכוון שאכן מחו את שמו? לא הבנתי...

[ברוך מאן]

@לב-העולם-אתה
כן
מחו את שמו
כידוע, בפרשת תצווה, לא כתוב שמו של משה

ועכשיו אני זורק לך חידה 'מיניה וביה':
באיזה שם התכנה משה בפרשת תצווה?
ואיפה מוצאים את השם הזה בתורה?

[נחום בקר]

@ברוך-מאןו'אתה' תצוה וגו' - ובתורה 'אתה נכלל באין סוף'.

[לב העולם אתה]

הבנתי. אבל לאן אתה חותר?
בוא תוריד פה מהלך שלם לא חלקיקים...

[ברוך מאן]

@לב-העולם-אתה כתב:

מהלך שלם

הבעיה שזה קצת הרבה ארוך
ומקומו בקטגוריית מאמרים

[נחום בקר]

@ברוך-מאן תפתח מאמר ונהנה.