"ישובו המה אליך, ואתה לא תשוב אליהם"

[נחמד]

נותרתי לי לבדי
מכל בניך אהובַי
אך בדרכיך אדונִי
עוד ישובו כולם אלי

ואני מריחוק מקום
מנעוות מרדותי פה
עוד שבתי ואקום
בשמך מכאן לקרוא

חיי הן לא ידעתי
שמך קיויתי מלך
השיבני נא ליראתי
קראני ולאורך אלך

ומתוך שיבוש, קשקוש
פי מלמל בשמך
גם בשיא טשטוש
לא ידעתי דבר מלבדך

ושעוד יבוא יום
והשיחה שלנו תחשוף
תרים מעומק תהום
וכל רחוקים תאסוף

שבתי מהביט סביבי
מאסוף רסק עַצָמַי
ואין מתום בבשרִי
מיסורי ממותי חַטָאַי

ומסביבי חללי שונא
הלומי מכת חרב
הולך גדל ומתנשא
בעווני המתרברב

אך בי ישוב יהפוך
את כרסי חיציו מִלַא
לא שב מדמי לשפוך
ויוסף בליבי חלחלה

וברחמים חבלי עבות
בא לבי להסיט
לך בדרכי האבות
נזכר הרע המסית

אז שבתי והרימותי
עיני תמיד אליו
ובשמו הגדול נזכרתי
רחמי אב רחמיו

אכן אשובה עוד
את אלוקי לירא
אותו באמת לעבוד
בלי פניה זרה

אכן ישובו עוד כולם
איש איש בתורו
ומלך העולם
יתקן כולם כרצונו

ישובו עד אליו
ישובו המה אליך
לא אצא מגבולותיו
לא אשובה ממך

וכמו שמקלות לא ירחיקו
טלטולי נסיונות
גם גזרים לא יזיקו
אהבות המשתנות

כי גבול שמת לים
ולמים הזידונים
תאוות וכל דומם
בטוב כלים נעלמים