איך אבחר תורה להליכה בתקופה הקרובה?

[רצון פשוט]

|-|=לשאלה הנ"ל יכול להיות עוד הרבה ניסוחים, וגם לשאלה בניסוח הנ"ל יכול להיות הרבה תשובות, כמובן שאחרי הכל ולפני הכל זה התבודדות ובירור ההוראות המדויקות של נשמתו של האדם שהיא מדריכתו בדרך אמת [עיין בתורה קל"ז]
בכל אופן אני אשמח להתמקד בפן אחד של הקושיה והוא ל' מוהרנ"ת בהקדמת הספר 'ליקוטי מוהר"ן וז"ל "מכל דבר ודבר וכל ענין וענין שהוא מדבר. על~פי רב ידבר ממנו כמה וכמה פעמים. וכל פעם בסגנון אחר. בדרך עצה טובה אחרת. למשל" וכו' [ומביא דוגמאות על כמה תורות שמדברות מעניין תפילה בכוח ומהכמה תורות שמדברות מעניין שמירת הברית כשכל תורה עם הסגנון והקשרים שלה, ומסיים:] הפליא עצה הגדיל תושיה. בכמה דרכים שונים. חדשים ונפלאים. כי בעצם חלישותנו. ולגדל התגברות יצרו של אדם שמתגבר עליו בכל יום כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סכה נ"ב). על כן אנו צריכין עצות והתעוררות לעבודתו יתברך בכמה דרכים. כי לפעמים האדם נתעורר לדרך זה ועבודה זאת על~ידי אור התורה הזאת. ולפעמים אינו מתעורר לזה על~ידי תורה זאת רק על~ידי תורה אחרת. והכל לפי האדם וכפי המדרגה שלו וכפי הזמן והמקום." עכלה"ק

ונפשי בשאלתי איך זה מסתדר עם מה שמבואר באין ספור מקומות [ביניהם בהקדמה זו גופא] שכל תורה כוללת כל הדרגות שבעולם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין.=|-|

[ידידיה סרוסי]

א. לכאורה מובן שלמרות שבאופן עקרוני כל תורה מדברת על כל הדרגות, בכל זאת יש תורות שבפשיטות מדברות על נושא מסוים, שאם הוא נוגע לאדם היום, אז זה רווח לו ללכת עם תורה שמפורשות מדברת על זה.
ב. כידוע שהליכה עם תורה ולימוד בעיון זה שתי שיחות ועניינים נפרדים, שכמובן אפשר לחבר בניהם. וראינו אצל אנ"ש במכתבים הרבה שהלכו עם תורה מסוימת כשנזקקו לישועה בעניין מסוים או כל כיוצא בזה. גם אצל מוהרנ"ת נראה שלא הלך שתי שלוש חודשים עם תורה מסוימת ואז עבר לתורה אחרת, אלא שזה היה הרבה יותר מהיר. שיום אחד הלך עם תורה פלונית ויום אחר עם תורה אלמונית. מה שלפחות משאיר מקום לחיפוש ולימוד בספרי רבינו בצורה פתחוה ולא דווקא על הסדר.
ג. אם לאדם נפתח בלימוד עיון והוא מצליח להגיע מכל תורה לכל נושא בחיים שלו, אפשר להגיד שרבי נתן לא המליץ בשבילו ללכת עם תורה שמדברת במפורש דווקא על עניין שנוגע לליבו. אבל כמו שאנחנו יודעים רבים רבים, לא פותחים כל תורה ומוצאים כל נושא בתורה מיד, ולהם זה טוב ללכת עם תורה שכתוב מפרשות על עניין הנוגע להם.
ד. גם למעיינים בטח יכול להקל שילמדו תורה שמפורשות מדברת על עניין הקרוב לליבם.
ה. בהכי פשטות רבי נותן פה כמו המלצה לקורא מה לעשות כדי שיעסוק בספר, והוא ממליץ לו כדי לפתוח את ליבו ללמוד בתורה שיש בו נושא שקשור אליו.

לסיכום, נראה לי, שלמרות שבכל תורה יש את כל הדברים בעולם, בכל זאת בנקל יותר להתחבר לתורה שמדברת מפורשות על נושא שמעסיק אותך, ועצם זה שתתחיל לעסוק בתורה שמיד יש בה נושא שמעניין אותך, יכול בוודאי לגרום לך להתחבר יותר, ולהצליח יותר בלימוד. ואין זה סותר שמתוך עיון אמיתי אפשר למצוא בכל תורה את כל הנושאים, אבל כמובן שזה דורש עיון אמיתי, ולרוב אנ"ש לא נראה לי שכל כך קל להגיע מכל תורה מיד לכל נושא, כמובן כשמדובר בלימוד לפי הכללים, ולא בדרשות.
ואולי יש פה גם עצה טובה ממוהרנ"ת שגם אם אתה זוכה ללימוד בכל יום ליקוטי מוהר"ן על הסדר, או בעיון, אז אתה יכול פשוט לפתוח את המפתחות, לחשוב על נושא שמעניין אותך ולהתחיל ללמוד, יש בזה פן אחר, שבו אתה גם לא מחויב לסדר, ופותח מתוך התעניינות ואולי קצת סקרנות.

[אל יתהלל]

מסכים עם הרעיון של סרוסי
אבל חושב שמבחינה פרקטית הכי יעיל כשמוצאים קבוצה. גם לעיון וגם להליכה. כי זה נותן שותפים לדבר איתם.
כמו שרבנו אומר שצריך לעבד את נקודת הצדיק עם החברים. בתורה למד דלת
אשרנו לגמרי!!