דילוג לתוכן

תורה ד' קמא

115 נושאים 1.3k פוסטים
  • הליכה עם התורה

    הועבר
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    259 צפיות
    א
    שזה בכללי ולא רק כשאומר לצדיק תבין
  • עניין הוידוי דברים בפני הצדיק

    נעול הועבר
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    42 צפיות
    מ
    https://likutei.com/post/322
  • ותהי עוונותם ח ק ו ק ה על עצמותם

    הועבר
    2
    1 הצבעות
    2 פוסטים
    63 צפיות
    נ
    ועוד יש להעיר שהלשון "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם" נמצאת בעוד ספרים, כגון: א. בית מידות להיעב"ץ (עליה ל"ה עמוד ב') ב. מגיד דבריו ליעקב (ליקוטים חדשים, וז"ל: "מכל תנועה ומכל עשי' הוא נעשה חקיקה בפנימיותו ועצמותו של האדם. וזהו ותהי עונותם חקוקה על עצמותם") ג. ייטב פנים (תוכחת מוסר לי"ג מידות ויום העשור: "כענין שנאמר ותהי עונותם חקוקה על עצמותם") ד. מהרז"ו על ויקרא רבה (לה, ה : "דרכי יצה"ר נקראו חוקים על שהם חקוקים על לוח הלב, כמ"ש חטאת יהודה כתובה וגו' חרושה על לוח לבם, וכמ"ש ותהי עונותם חקוקה על עצמותם, וחוקות התורה שיחקוק על הלב יעמדו כנגד חוקות יצה"ר")
  • האם הצדיק ערום

    הועבר
    19
    1 הצבעות
    19 פוסטים
    322 צפיות
    נ
    @א-שכטר לאחר ההתבוננות הנני שואל מי אמר שהכוונה שהצדיק 'ערום'. לפני המיקום שרבנו מכניס את הפסוק בדבריו. נראה יותר שאני הוא ה'ערום' וכאשר אני נותן צדקה הנני מתלבש בכח הצדקה. כמו"כ כאו"א מאתנו הוא בחינת 'מלכות' וכפי שכתבו באשכול הזה ועוד. וממילא כשאני ערום גם המלכות בבחינת 'ערום' וצריך להלבישה והוא בכח הצדקה. (ועיין תורה מז עה"פ כי הוא כסותו).
  • יהודה/ הודיה/ הויה-ד

    הועבר
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    179 צפיות
    נ
    @ננח שאלתי שלכן כתב רבו 'עקר' הדעת. לרמז שיש עוד בחינות בדעת.
  • חוברת עיונית על תורה ד' מהרב אברהם צבי קלוגער שליט"א

    הועבר
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    98 צפיות
    מ
    חזק ביותר
  • מה עושים כשהצדיק לא באין סוף?

    הועבר
    29
    0 הצבעות
    29 פוסטים
    199 צפיות
    ה
    נמצא שכל מקורב מוסיף כוח בהצדיק
  • החיבור של "משל לאחד שהיה מהלך" לכל התורה

    הועבר
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    127 צפיות
    נ
    @חבר-אני סוף דבריך מבוארים בביאה"ל אותיות יד - טו עיי"ש ותרו"צ
  • הוי"ה ואלוקים לפי תורה ד'

    הועבר
    8
    1 הצבעות
    8 פוסטים
    113 צפיות
    נ
    @7272 כיהודה ועוד לקרא! מדברי רבנו עולה שאש הגיהנום מתחיל מיד בשעת העבירה. וכפי שמבאר הפסוק כל דבר אש יבוא באש תעבירו באש. ומבואר מכותלי הדברים שחמימות היצה"ר היא עצמה אש הגיהנום (שכר עבירה עבירה). ומי שתופס את ההרגשה הזאת (כי היא נסתרת לצורך הבחירה) זוכה להנצל תכף ומיד ומקיים בעצמו 'תעבירו באש' וידוי דברים לפני ת"ח. ומי שלא זוכה אזי אש הגיהנם של החקיקות הרעות מתגברות בעבירה גוררת וכו' עד שצריך להזדכך בפועל באש הגיהנום. ועיין בביאה"ל שגם בזה יש ב' בחינות יש הזוכה שהשי"ת מביא עליו יסורים (רעות של דיין האמת) בחייו, ומי שלא זוכה צריך להזדכך בגיהנום.
  • האם התורה היא מלכות או שורש המלכות?

    הועבר
    8
    1 הצבעות
    8 פוסטים
    101 צפיות
    ל
    רק מציין בחצי מילה שדבר אחד לדור זה משה וזה מלכות...
  • למה ר' נתן כותב שהוא לא יודע מיהו התלמיד חכם?

    הועבר
    25
    0 הצבעות
    25 פוסטים
    259 צפיות
    נ
    @חבר-אני דבריך מאירים ויפים. ואין לי צד לעשות וידוי דברים לפני ת"ח אחר וכו'. אך עכ"פ בסדר מבנה התורה יש כמה בחינות בתקון הוידוי דברים לפני ת"ח. ובחלקם לא מוזכר כלל ענין ההתכללות באין סוף ובצדיק הדור וכו'. וכך סידר רבנו את דבריו. א. וידוי דברים (מהי פעולתם) ב. וידוי דברים להחזיר המלכות לשורשה ששם הזכיר לשון תלמיד חכם. ג. העלאת המלכות והתקשרותה באין סוף ששם הזכיר לשון צדיק/ משה. וממילא יתכן שיש בחינה מסוימת שבאמת תעשה ע"י ת"ח וכפי שהזכרו ממקומות אחרים. ואעפ"כ אנחנו המקושרים לרבנו אין לנו צורך בזה. כי בעצם התקשרותנו אליו וודיוי דברינו ע"פ תורותיו ועצותיו הריהם בבחינת וידוי דברים לפני ת"ח. וק"ו כאשר זוכים לעשות כסדר הזה אצל הציון הקדוש או בהתקשרות בפיו לצדיק בעת התשובה שפועלים הדברים ועל כן איננו צריכים לזה. אך לא שרבנו שולל שיש תקון בודוי דברים לפני ת"ח. אלא שאצלנו זהו בכלל מאתים מנה.
  • איפה המהלך הזה מופיע בתחילת התורה?

    הועבר
    22
    1 הצבעות
    22 פוסטים
    242 צפיות
    ח
    בלעם רצה לפעור פיו ולקלל את עם ישראל בצירופים רעים ונהפכו לצירופים טובים.
  • איך ידע האדם מדוע יש לו יסורים?

    הועבר
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    92 צפיות
    נ
    @חבר-אני שאלתך וחלוקת המדרגות וכו' מבוארים באריכות בתחלת הפרפראות לתורה דידן עיי"ש. כמו"כ רבנו באות א הרכיב ב' סוגיות שונות בש"ס א. ממסכת ברכות ב. ממסכת פסחים. שהם שייכים לחלוקת המדרגות. עוד מצינו בחלוקת מדרגת ר"ע האומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד. לבין רבנו 'נחום איש גם זו' האומר גם זו לטובה. ומבארים שר"ע אומר 'לטובה' היינו שעצם הדבר לא נראה טוב, אך הוא 'ל'טובה, שתכליתו טוב. כמעשה שהגמ' מביאה עם החמור התרנגול והנר. ואילו נחום איש גם זו הופך את הרע לטוב, שהעפר נעשה לחרבות, וקבל תמורתו מרגליות וכו'. נמצא חלוקת ג' המדרגות. האדם השוקע בעוונות ואינו עושה תשובה, אע"פ שגם יסוריו שמגיעים בדרך נקמה הם 'לטובה' אך הוא ודאי לא מרגיש זאת. כיון שמגיע דרך מסכים המסתרים את השי"ת. אדם העושה תשובה כולל וידוי דברים אך לא לפני ת"ח ושאר סדר התשובה המבואר בתורה דידן הוא כבר מכיר בטובת הדינים ויכול אף להלל עליהם שהם 'ל'טובה אע"פ שאינו חש את הטובה וזהו שאומרת הגמ' שיברך 'דיין האמת' בשמחה. האדם שזוכה לעשות סדר התשובה של תורה דידן, וזוכה להכלל בעינא חד דרחמי, ומתגלה לו ה' אחד ושמו אחד, הוא רואה בהכל 'אהבה' וטוב. (עיין תורה נא שבאחד אין שייך רע). ועל הכל מברך הטוב והמטיב. כי אין רע בעולם כלל (כלשון רבנו בתורה כא ותורה סה). כאמור דברי מושתתים על הפרפראות בתוס"נ.
  • חבילות של מצוות!?

    הועבר
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    212 צפיות
    נ
    @נחמן-גרינפלד אני ממש התחברתי למהלך שלך , הוא מבואר בפשיטות לפי מהלך התורה תודה רבה
  • ויהי בישורון מלך

    הועבר
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    197 צפיות
    7
    אולי מיד בסעיף ב שרבנו מודיע שהמלכות נפלה וצריך להעלות אותה ואזי יתקיים כי מלך כל הארץ אלוהים אפשר להבין שמיד שאדם יוצא לאוויר העולם המשימה שלו היא "זרקא" לעשות תשובה ולשוב לאתר דאינטילת מתמן וכשרואה את הצדיק בבחינת בישורון מלך גם הצדיק מסתכל ועוסק בתיקונו וזה ויהי בישורון מלך היינו שמלכות עלה לשורשה (כשיש את העיניים והתקרבות לצדיק המלכות עולה למקומה הראוי) כמו שכתוב וענווים ירשו ארץ וארץ הוא דינא דמלכותא כמו שכתוב ארץ מתקוממה לו ארץ שהיה מידה התחתונה ורומזת על נפילתה ממקום הקדושה והעבודה להרים אותה שענווים ירשו ארץ שהצדיק יסוד העולם יגלה לכל באי עולם ויראה להם בדעת כי רק לאלוהים המלכות ולא לכל מיני שרלטנים שמקבלים את כוחם מהעבירות שמגיעות מישות וגאווה שרוצה מה שהשם יתברך לא רוצה וכשמתקרב ורואה את עצמו עם הצדיק שזכה להיות עניו מאוד מיד ארץ מתקוממה וננערת לצור חוצבה...