חחח חשבתי שזה יהיה קשור לכאן

@לב-העולם-אתה
אני חושב שמה ש @שפחה-על-הים מנסה לומר זה שאמנם "תורה בכח" זה יכול להתפרש כמו תורה עם עמל ועיון וכו' אבל זה פירוש שאתה מביא מעצמך ולא מקשרי התורה..

ובאמת כמו שכתבו כאן @מאנ-ש-הפשוטים ו- @חבר-אני גם אם נמצא מהי "תורה בכח" מקשרי המאמר מ"מ אין זה יוצא כלל מהפשט הכי פשוט שגם מי שבדרגה הכי נמוכה יוכל להבין את כוונת רבינו, רק שאחר העיון בקשרים זה יתחבר יותר בעומק עם עניין יותר ספציפי בתורה הזו, שבוודאי יכלול בתוכו גם את הפשט של עמל ועיון.. [שלכן כך מובא בספרים שציטט @7272 למעלה ב#6].

בקיצור, כולם צודקים רק כל אחד מדבר על המושג מכיוון הסתכלות אחר

@נחום-בקר
וזאת גם ההוכחה שבודאי אנו לא יכולים למצוא מקשרי המאמר דבר שיהיה הפך ממש של הפשט הפשוט רק חייב שיהיה מחובר עמו בעומק, שהרי רבינו לא היה מטעה את אנ"ש שלא ידעו לעיין כראוי

@בדרך טוב לדעת

@חבר-אני
מעניין מאד. אם כן לפי מה שהבנתי ממך בעצם אתה אומר שכל מה שהאדם מקבל חכמה ושכל שלא בדרך הצמצום הנ"ל, והיינו ריבוי אור, זהו בעצמו הבחי' שקמה מלכות דסטרא אחרא? כי כשזה נופל (מלכות דקדושה = צמצום), זה קם?

מהרבה שיחות של רבינו ומוהרנ"ת נראה שעיקר הדרך לבוא לשמחה זה על ידי "אזמרה", כמו שמובא בכמה וכמה תורות אחרות שמפנה לעניין הזה. ובתורה י' תנינא מובא: "וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל־כָּל־פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כָּל־פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי".

והנה אח"כ בלומדי בליקוטי הלכות, הלכות נפילת אפים ה"ד, נתקלתי בזה: "וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁיו הַשִּׂמְחָה בַּגָּלוּת הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּמִלִּין דְּעָלְמָא שֶׁהֵם מִלִּין דִּשְׁטוּתָא, עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא לְשִׂמְחָה לִשְׂמֹחַ בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ בְּמַה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִּי גּוֹי, אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְשִׂמְחָה כִּי אִם עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא, כִּי לְשָׁם נָפְלָה הַשִּׂמְחָה מֵחֲמַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה" וכו'.

וקשה לי, שהרי לא נזכר מזה כלל בתורה רפ"ב שהיא עיקר דרך השמחה כמובא בכמה מקומות, וקצת קשה אם כן איך באמת מגיעים לשמחה. תודה

@חבר-אני
אולי יש לומר שע"פ כלל ג' רבינו בדוקא נתן את הדוג' של השמש: "וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ" וכו', כי השמש היא זורחת ושוקעת בכל יום ויום שזה הבחי' של ההמתנה מיום ליום, ואולי אפילו יותר מה שמביא הפס' "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם" שצריך להמתין עד שיזרח ויאיר.

ולפי זה באמת מי שיש לו מלכות דס"א ממילא אינו מקבל מן השמש כי חפץ תכף בהתגלות לבו, ואינו מוכן שיהיה שלב של הסתרה (בחי' הלילה שבין יום ליום)

כך נראה לי

@רוחני תודה

א' - אני לא יודע למה אתה מתכוון, בשבילי זאת הייתה ממש התחדשות.. לא חשבתי על זה כלל קודם לכן (וכן לא שמעתי שיעורים בעניין).

ב' - בהמשך לדבריך לגבי התורה, אני חושב שזהו בעצמו גם הבחי' של "ילד מסכן וחכם" שזהו המלכות דקדושה, לעומת "מלך זקן וכסיל", מלכות דס"א. כי לתת כח למלכות דקדושה זה בעצם לתת כח לבחי' הילד הנ"ל שאינו מזדקן והוא כמו חדש כדבריך..

יישר כח

@מנהל-הפורום
אצל רבינו הכל זה בחינות

לסיכום, צריך את הנו"ן דקדושה משני הסיבות, גם כי "מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת נוּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת", וגם כי "כְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל", היינו אם יקום אצלו מלכות דס"א ממילא יפול מלכות דקדושה ולא יוכל לקבל את אור השכל..

@ל-ל תודה
דיברתי על זה קצת עם חבר והוא הציע רעיון מעניין, שאולי אפשר לומר שמה שרבינו אומר שם בתורה שהאדם "נופל בדעתו" זה בדיוק הבעיה, שיש לו את דעתו, והוא מסתמך על השכל באופן חזק שבודאי הוא רחוק מה' בגלל המעשים הרעים שלו, אבל שוב זה "בדעתו", ולכן אדרבא צריך להשליך את דעתו שזה בחי' מלתא דשטותא, שאין בו דעת כביכול, וזה רעיון יפה אבל עדיין צ"ע.. גם זה קשור למה שהוא אומר בעניין של התינוקות שאין בהם דעת, וכו'

לכל אנ"ש היקרים העוסקים בתורת רבינו ז"ל בעיון, זה כבר זמן רב שהתחבטתי בעניין הכלל הארבעה עשר מח"י הכללים, מהו הפועל היוצא ממנו למעשה, עד שאחר התבודדויות ושיחות חברים רבות זכיתי להבין מעט את העניין, ואשמח לשמוע את דעת החברים בזה, האם כיוונתי כראוי לדעת רבינו או שמא פספסתי בזה, ואשמח שתתקנו אותי אם כן. מצורף כאן המסמך:

בירור כלל יד.pdf

תודה רבה

ובעניין הבחירות אני חושב שיש בזה מבחי' מה שרבינו אומר בתורה ס"א שאסור להסמיך רבי שאינו הגון, ומי אפשר לומר עליו בדור הזה שהוא הגון לפי התורה הנ"ל...

@bjni התמים הוא השלם כמו שאמרת. רק שבהתייחס לתורה זהו מי שכל פעולותיו הן בשלימות ע"פ התורה בלא שכל עצמו, היינו שמקבל בשלימות את דברי התורה בלי לערב בהם את דעתו, וזהו ממש הבחי' של מלכות דקדושה, שהיא ההפך ממה שהכסיל חפץ בהתגלות לבו, לכן יעקב איש תם ממש מדייק את זה.

@bjni תראה באמת לגבי המצב היום ברור שאינם ממש בבחי' של "מושלים" וכו' רק אמרתי שיש אולי ללמוד משם בבחינה מסויימת

@מלך צודק לכן אמרתי שזה "בבחינת" ההסמכה של רבי שאינו הגון. גם רבינו שם בתורה כותב "..כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, כְּפִי הַמֶּמְשָׁלָה וְהָרַבָּנוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הֵן לְרַב אוֹ לִמְעַט" וכו', היינו שהכניס ממשלה יחד עם רבנות בחדא מחתא, ואולי כן יש בזה עניין ללמוד משם לענייננו.