@bjni כתב:

ובעניין התורה אמנם יש היום ב"ה הרבה תורה בעמ"י אבל יש גם הרבה עבירות בעמ"י (ע"י תינוקות שנשבו אבל בפועל זה מלכות דסט"א וכו)

אל תהיה בטוח שהתנוקות שנשבו הם הבעלי עבירות, כיון שמתוך קשרי המאמר מוכח שהבעלי עבירה הם אלו שהיצה''ר מתלבש אצליהם דווקא במצוות, ובעלי המצוות כיום אלו ה'חרדים לדבר ה'' שאצלהם התגבר היצה''ר של התגלות הלב, ואינם מתקשרים לשכל בחי' יעקב.
לא תוכל להבין דבר זה אם הנך לומד בהתגלות הלב, דהיינו שיש לך הקדמות מעצמך מהם עבירות, ולא לומד בבחי' לית-ליה-מגרמא כלום.
בוודאי תתרץ שיש פשט פשוט מלבד העומק וכו' אבל גם אתו צריך ללמוג בבחי' לית-ליה-מגרמא.

@חבר-אני כתב:

(או כדי לומר שכל לימוד תורה פועל זאת, כי כל תורה יש בה מימד של 'עסק בכוח

דווקא מדברי רבינו מובן להפך: כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם, וכמו ששאל ר' @יהושע-קליין במ''א שרואים מזה שהלימוד תורה בעמ''י אינו מועיל לחיזוק המלכות (וכנראה בחוש).

@חבר-אני כתב:

וזה מאוד קשה לומר זאת כי א"כ יוצא שרק הלמדן הכי גדול הוא זה שמקיים נכון את העצות.

כבר אמר רביז''ל במ''א (איני זוכר היכן) **שמי שלומד ביותר מסוגל ביותר להתקרבות.
וכן מובא בהקדמה ללקו''מ:
אַךְ עִיקַּר כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הוּא פֵּירוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁבְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה • כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִיקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה כַּמְבוֹאָר כְּבָר כ"פ • שֶׁכָּל עִיקַּר כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּילָּה • וּבְכָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַק' הַכֹּל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לַהֲבִיאָם לִידֵי מַעֲשֶׂה יְשָׁרָה • לִרְמֹז לָהֶם מְרָחוֹק וּמִקָּרוֹב לְהוֹרוֹת לָהֶם עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת • עֲמוּקּוֹת וְנִפְלָאוֹת • לְהִתְקָרֵב להש"י מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא • כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינָיו אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ • כִּי כָּל כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיָה רַק שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְהָבִין הָעֲבוֹדָה וְהָעֵצוֹת הַיּוֹצְאִים מִכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה •
וכבר ביאר קודם:
• וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעוֹם צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נוֹעַם הָאֵלּוּ צָרִיךְ לְהַעֲמִיק בְּעֵין הָאֱמֶת בְּעִיּוּן גָּדוֹל הָדֵק הֵיטֵב לְהָבִין הַדָּבָר עַל מַתְכּוּנְתּוֹ עַד מָקוֹם שֶׁיַּד שִׂכְלוֹ מַגַּעַת • אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה להָבִין הֵיטֵב פַּשְׁטִיּוּת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַנֶּאֱמָרִין בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה •
ורואים מכאן שבכדי לקיים את העצות צריך להבינן, ובשביל להבינן צריך לעיין היטב על דרך הפשט, ולכן הוא הוּא מִלְּתָא דְּשָׁוְיָא לְכוּלְּהִי • כי אינו צריך ללמוד ע''פ דרש (ולהיות בקי בכל התורה) או ללמוד ע''פ סוד (ולהיות מקובל) אלא רק להיות @פשטן-מושבע ו@לית-ליה-מגרמא כלל

@חבר-אני כתב:
וכאן אני מגיע להבנה עמוקה יותר בכלל הי"א [שהדרש אינו סותר את הפשט] שמוכרח להיות שהעצה הפשוטה היא גם איך שהיא כתובה, כי הדרש והסוד הפנימי לא יסתור את הפשט הפשוט!

כלל י''א אומר שהדרש של רבינו מדברי ההסמכתאות צריך לעלות בקנה א' עם פשט ההסמכתא, כגון שראשית חכמה יראת ה', רבינו דורשו, שהחכמה היא הראשית, ופשט הפסוק שהיראה היא הראשית, וכאן בא כלל י''א לומר שגם פשט ההסמכתא עולה בקנה א' עם דברי רבינו (שבחי' היראה - מלכות קודמת להשגת החכמה).
ואיני מבין כיצד הבנת את כלל י''א באופן אחר, או שלמדת אותו לא כפשוטו אלא מהבנתך ח''ו.

וכן אבקש מכל המגיבים לעשות זאת רק מתוך קשרי המאמר, ובבחי' לית ליה מגרמא' (לא רק בשם המושאל) דהיינו בלי סברות או רעיונות בדרך 'אפשר' - אלא רק מתוך מה שמוכרח.
וכן בבחי' של 'תורה חדשה' כדברי הר' @רוחני במ''א, דהיינו לא מתוך מה שכתבו ואמרו 'פעם' אפי' גדולי התלמידים.

אשכול זה נפתח על מנת לברר מהו פשט תורה בכח, רק מתוך קשרי המאמר, ובבחי' לית ליה מגרמא' (לא רק בשם המושאל) דהיינו בלי סברות או רעיונות בדרך 'אפשר' - אלא רק מתוך מה שמוכרח.
וכן בבחי' של 'תורה חדשה' כדברי הר' @רוחני במ''א, דהיינו לא מתוך מה שכתבו ואמרו 'פעם' אפי' גדולי התלמידים.

וכעת נביא את כל מה שאנו יודעים על תורה בכח מדברי רבינו:

א' תורה עם 'כח' (שאין אנו יודעים כרגע מהו).

ב' שמגלה לו שמונח בהתגלות לבו (שהרי נותן כח למלכות דק' וכשזה קם - זה נופל, היינו היצה''ר שהלביש לו במצוות את התגלות לבו עד שאין יודע ממנו כמשוגע, וכעת שנופל, הרי הוא כבר יודע מהתגלות לבו) והבן היטב להבין דבר מהפכו.

ג' שמחזקת ונותנת כח לבחי' דלית ליה מגרמא כלום.

ד' שיש בה מקלות ושמות שמגרשים ממנו את שגעונו שאין יודע ממנו כנ''ל.

@7272 כתב:

כתב בנחת השולחן
היינו ללמוד תורה בכוח ותמימות והתלהבות קדושה

ובביאור הליקוטים כתב
בעסק התורה לשמה זוכה כל אחד לפי ערכו ליתן בה כוח

וכן כתב בעצות המבוארות
על ידי לימוד בחשק וברצון והתגברות בכוח להכניע את המניעות שמונעות מעסק התורה לשם שמיים על ידי זה מתחזקת באדם מלכות קדושה היינו האמונה האמיתית המכונה מלכות קדושה ועל ידי זה מתחזק ומתגבר יצר הטוב על יצר הרע היינו שאדם מתחזק להכניע את דעותיו של יצר הרע והוא מקיים את דעותיו של יצר הטוב

כבר כתב על הגישה הזאת (לצתת ממה שאמרו התלמידים פעם) הר' @רוחני מוותיקי הפורום דברים כנתינתן מסיני:
אני רק בא בבקשה אחת, אין שום בעיה שכל אחד זוכר את חידושיו שחידש בעבר בתורה א', אבל בואו ננסה להתחדש, לשכוח מכל מה שלמדנו עד תשפ"ז, אולי תתגלה לנו תורה חדשה שנובעת בכל יום מחדש

@רוחני כתב:

שמעתי פעם ממישהו שגם כאשר לומדים ח"י כללים, צריך לעשות 'שימוש', אצל ראבר"נ בעצמו.
לפעמים כשאתה רואה תורה אחרי תורה, את דרך לימודו שלו ושל מוהרנ"ת - לא נראה לעין שהם הלכו על העניין הזה של 'נפל פיתא בבירא' בכל תורה ממש

למרות שאתה כתבת עלי באשכול 'שאלות מכללות המאמר':
'אני רק בא בבקשה אחת, אין שום בעיה שכל אחד זוכר את חידושיו שחידש בעבר בתורה א', אבל בואו ננסה להתחדש, לשכוח מכל מה שלמדנו עד תשפ"ז, אולי תתגלה לנו תורה חדשה שנובעת בכל יום מחדש'
וכן דברת שם עלי עוד דברים נכונים ביסודם (ולא נכונים לגופו של עניין) אז אולי תסתכל על עצמך ותראה שאתה מדבר רק מפוזיציה??

נציג כעת את כל הבחי' של מלכות דקדושה מול מלכות דס''א המובאות במאמר בכדי לדעת יותר בחי' על המפור' הדביקים במלכות דסט''א (עשיו) – היינו התגלות לבם ומה שיש להם מעצמם ואינו מהשכל שבכל דבר, על ידי שנלמד בזה לעומת זה מהצדיקים בחי' (יעקב) הדביקים במלכות דקדושה היינו מה שאין להם מעצמם כלום אלא מה שמקבלים מהשכל.

ומחמת שמלכות דקדושה הוא מושג כללי שמשתנה מתורה לתורה, וכאן במאמר פירושו הוא – מה שאין לו מעצמו כלום, ע''כ למען יזרמו הדברים נכתוב להלן - 'לית ליה מגרמא' במקום 'מל' דקדושה', וכן 'אית ליה מגרמא' ו'התגלות לבו' במקום מל' דסט''א.
ואלו הם:

חן וחשיבות אמיתי – חן וחשיבות של שקר.

אין לו מעצמו כלום – יש לו מעצמו הכל

ומחמת דלית ליה מגרמא יש מקום בלבו לקבל – מאחר שחפץ
במה שיש לו מעצמו שהוא ההתגלות שבלבו אזי אין מקום בלבו לקבל.

מקשר עצמו אל החכמה מחמת שאין לו מעצמו כלום – אינו מקשר היינו בז לה מחמת שחפץ בהתגלות שבלבו.

מסכן - שהרי תמיד הוא בבחי' לית ליה מגרמא (- שמעצמו אינו יודע כלום, אבל דווקא לכן הוא) וחכם שמקבל מבחי' יעקב – השכל.
אבל המפור' הוא מלך (מחמת שעכשיו מה שהולך בעולם הוא חן וחשיבות של שקר, ו) זקן (שהכל הוא כבר יודע מעצמו ולכן אינו חפץ בשכל חדש שאינו מכיר, ובבחי' זו 'זקן' שאינו מתחדש, ולכן הוא) וכסיל (שאין מאיר לו השכל בדרכיו והוא כהולך בחושך).
וכל זאת מתלבש אצלו במצוות.

@רוחני כתב:

אז מי שכותב איזה הבנה הוא בטוח בעצמו דלית לו מעצמו כלום?!

אם לא יכולים לסתור את דבריו (ולפחות להסביר למה אינם מוכרחים מדברי רבינו), אלא מנסים להטיל בו דופי בדרך 'עקיצה' כנראה שהוא באמת לית ליה מגרמא כלום.

@רוחני כתב:

ומי שנתקע עם דפוסי ההבנה הישנים וממשיך לדקלם, אינו יכול לקרוא לעצמו 'לית ליה מגרמיה'...

חבל שחושדים בי כך, בסה''כ הבאתי שאלות שאולי נשאלו בעבר, (מה הפסול בזה) אבל בוודאי שרצוני הוא לגלות תשובות חדשות לשאלות הללו ולא להתקע עם מה שהיה בעבר בבחי' זקן דס''א

@יהושע-קליין כתב:

@לית-ליה-מגרמא
אני רק מנסה להבין מה ההכרח הגמור מתוך התורה א] שעסק התורה זה כמו מצוות שהיצר הרע מתלבש בהם? ב] וכן מה שכתבת על הפסוק ופושעים יכשלו בם, הפירוש הפשוט ברש"י על הפסוק ופושעים יכשלו בם - לא שהם נכשלו כאשר הם הלכו בדרכי ה', אלא הם נכשלו משום שהם לא הלכו בם, כלומר לא עסקו בתורה, בוודאי לא באופן של עסק התורה המדובר בתורה א'.

אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

ההכרח מתוך התורה הוא כך:
כִּי הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ וּלְהַשְׁפִּיל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה - היינו את הבחי' שאין להם מעצמם כלום, ולהתגבר אצליהם בהתגלות לבם שהוא מה שיש להם מעצמם.
ואם כל התחזקות המלכות הנ''ל היא דווקא על ידי עסק התורה בכח, בודאי שהיצה''ר הרוצה להטביעה, הוא נלחם דווקא בעסק התורה שיהיה בבחי' התגלות לבו ושלא יהיה בכח.
ולכן השאלה שלך כואבת ונכונה, שבודאי עסקנו בתורה אינו בכח, וכמו שרבינו מעיד על זה שעכשיו עיקר החן אינו אצל ישראל.
ופשט הפסוק שהפושעים נופלים ע''י עסק התורה הוא לפי המצודות.

@נחום-בקר כתב:

@יהושע-קליין בפשט הפשוט של תורה לשמה שהוא לשם - ה', זה מקביל ממש לתורה שנותנת כח לנו"ן שהיא בחינת מלכות בחינת ה'. (להעזר בכלל יח).

כמה פעמים הוזכרו בדיונים פה שהמלכות היא בחי' מלכות ה' ואין לזה מקור בתורה, אלא להפך מובא שהבחי' של המלכות היא 'לית לה מגרמא כלום'.
ולגבי כלל יח צריך להיזהר שגם לא יהיה נעשה אצלו בהגלות לבו דהיינו שמחפש למצא את ההקדמות שלו בתורה של רבינו.
מכיון שגם לפי כלל יח המלכות יכולה להיות בהרבה בחי' ולאו דווקא כמו שפרשת את זה.

@מחפש-את-הלב כתב:

מניין לך זאת?

השאלה היא על מי שדימה שחייב להיות התגלות לבו גם בקדושה, ומתוך כך לשאול מה היא.
וכשם שלא תלמד במאמר 'אזמרה' שיש נקודה רעה שאין בה שום טוב [כשם שיש נקודה טובה שאין בה שום רע] כי הוא להיפך מפשט המאמר, כך גם כאן אין לומר שיש 'התגלות לבו' בקדושה כי מבואר שהיצה''ט העומד כנגד התגלות לבו הוא בחי' לית ליה מגרמא כלום.

@איש-היער כתב:

הרי בסוף אם הרבה השתמש בלשונות האלו אז הוא עשה את זה בדווקא וגם חשב על איך שזה מצטלצל אצלינו ולשם הוא חתר!

אולי רבינו רצה שתעיין בבחי' 'לית ליה מגרמא' שהוא להפך ממה שכתבת 'איך שזה מצתלצל אצלנו' ורצה שתלמד את המושג 'התגלות לבו' מקשרי המאמר?

@איש-היער כתב:

שמה רואים שאם יש משהו בקדושה אז כמוהו ממש להפך. לא מבין מה החילוק הדק שלך.

ראה בכלל ו' ששם מפנה לשער הקליפות בספר עץ חיים, ושם מבואר שכנגד ד' עולמות אבי''ע יש ד' עולמות בקלי' אולם בעולם האצילות שם הקלי' כנגד ב' הפרצופים התחתונים בלבד אבל לא עומדת כנגד הפרצופים היותר עליונים.
וכן ראה בחגיגה ט''ו ששם מבואר המח' בין ר''ע לר''מ מהו זה לעומת זה עשה אלקים.

@ישתבח-המלך כתב:

בתור אחד שהתחיל לא מזמן ללמוד לקו"מ בעיון חושב שנכון להכניס תמיד כללים ועצות למתחילים

אין זה מדרכם של 'מחוברים' לכתוב כללים ועצות בלימוד בעיון [מלבד החי כללים שיותר מהיותם 'כללים' הינם יותר 'כלים' ללימוד, שגם מי שיש בידו את אותם כלים - אין זה אומר שיודע להשתמש בהם, ובצורה נכונה].
ונראה לעניות דעתי שהוא מחמת שהם רוצים לדבר בכללי כללות שיתאים לכמה שיותר קוראים, וכל א' יש לו את הדרך שהוא רגיל ללמוד בה.
אמנם אתה יכול לפתוח נושא כאן בפורום ב'דרכי הלימוד' ושם לבקש עצות מהחברים.

נפל פיתא בבירא הוא לשון לימודים שפרושו הוא, אם יש לי בעיה א' וכל תקנתי הוא ע''י ב', אבל ב' בעצמו א''א לזכות אליו אלא ע''י א' נמצא שנפל פיתא בבירא [ראה כעין זה הל' ברכת הריח ד' אות יט].
והקשר שלו לתורה א' הוא כך:
רבינו אומר שהיצר הרע של התגלות הלב מתלבש במצוות, היינו שעושה מצוות [שבכללם הוא לימוד התורה], והם בכלל לבושים וגילוים של התגלות לבו שהוא מה שיש לו מעצמו, אז מה יועיל לו עסק התורה כדי להנצל מהתגלות לבו, הרי הוא רק יגביר אצלו את זה?
נ.ב. לפי הקשר שיש בין התגלות הלב, ליצה''ר שמתלבש במצוות, מובן כיצד עולה בקנה אחד פשט הפסוק 'ופושעים יכשלו בם' היינו בתורה בעצמה. ודו''ק.

יש ברח' יוסף בן מתתיהו בירושלים בית מדרש 'אחזיקו עצמכם יחד' שם יש אנשי רביה''ק שמקבלים בשמחה כל יהודי, יש שם מגוון סגנונות ודרכי לימוד שונים, רובם אינם בשיטה ובדעות של רא''פ.

ליקטתי מהתורה את כל הבחי' של עשיו שבודאי נמצאות במפור' של שקר {ובכל א' מאיתנו}, ואכתוב אותם כאן:

• יש לו חן וחשיבות של שקר בעיני העולם {מזה שרבינו אומר כי עכשיו בעו''ה החן והחשיבות האמיתי של ישראל נפל, כי עכשיו עיקר החשיבות והחן אצלם, וגם מובן שבימינו המצב הסטטי הוא חן וחשיבות של שקר}.

• אין לו מלכות דקדושה היינו ששם את עצמו בבחי' לית ליה מגרמה כלום לפני אור השכל, אלא כל מלכותו היא של הסט''א, ולכן חפץ הוא בהתגלות לבו היינו לגלות את מה שיש לו מעצמו לאחרים {ראה פרש''י}.

• כל המצוות {שבכללם לימוד התורה שלו} הם לבושים ליצה''ר שהוא התגלות לבו, ולכן ככל שיותר לומד תורה מתגבר אצלו הנסיון והיצה''ר, כי במקום שלימוד התורה יביא אותו למלכות דקדושה היינו שאין לו מעצמו כלום, נעשה אצלו לבושים להתגלות לבו הרעה.

• יש לו כוונות לעשות טוב בעולם ואין הוא יודע כלל שיצרו מסית אותו לבזות את השכל, שהרי היצה''ר הנ''ל מתלבש אצלו במצוות.

• ואף אם יתפלל בכל עת להינצל מהתגלות לבו לא תתקבל תפילתו, מחמת שאין לדבריו חן, ולכן הוא מסכן גדול שיש לרחם עליו.

אשמח לקבל תגובות הערות ותיקונים.

לפי כלל י''ז (בחלקו הב') אין דרכו של רבינו להוסיף עניין חדש בהלבישו את השגתו שלא נזכר קודם בהשגתו, והנה בענין ברכת יעקב את השבטים שהוא כולו הלבשה כדרכו הקדושה שכותב: ועל כן יעקב וכו' כלומר בגלל מה שאמרתי לך קודם... תבין לפי זה את מה שברך יעקב את השבטים וכו'.
ולכאורה לא נזכר קודם מעניין זה שהצדיק יכול לתת למקורביו חן, והיה נראה שהשגת החן הוא על ידי עבודה בחירית - תורה בכח וכו'?

@מעיין כתב:

הצמצום והכלי זה מה שקורה עם האדם ומה שהוא מרגיש.
שבהתגלות הלב היא הכלי בקדושה לראות את האור-השכל- מה השם רוצה ממני. מה ההרגשה הזו אומרת לי מהשם. איך אני יכול לעבוד את השם בקושי ובהרגשה הזאת.
ובלי האור זה המלכות דסטרא אחרא

רק אל תשכח שגם מי שיצרו מתגבר עליו בזה שחפץ בהתגלות לבו (הרעה, שעוסק בתיקון הנפש במנותק ממלכות דקדושה היינו דלית ליה מגרמא), אין הוא יודע שהוא נמצא במצב של מלכות דסטרא אחרא, והוא בטוח שזה רצון ה' (כמו שמובא שזה היצר מתלבש עצמו במצוות), ולכן כל תקנתו היא רק שיבין שאין לו מעצמו כלום, וכל חפצו יהיה להתנקות מהתגלות לבו הרעה, ורק אז יזכה למלכות דקדושה אמיתית שהיא הצמצום והכלי כדי להסתכל בשכל של כל דבר.

@איש-היער כתב:

@לית-ליה-מגרמא ומה זה התגלות הלב בקדושה בזה לעומת זה?

גם בכלל ו' לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א (וכן להיפך), אלא שהסט''א מדמה עצמה אל הקדושה כקוף וכו', ולכן כמו שיש לאדם יצה''ט - מלכות דקדושה שהוא בחי' מה דלית ליה מגרמא כלום, כך יש לו גם בזה לעומת זה מלכות דסט''א שהיא להיפך ממנה היינו מה דאית ליה מגרמא כלום, שהוא מה שחפץ בהתגלות לבו שמתלבש אצלו כרצון ה'.