תורה א' דפוס ראשון

[מדלג על ההרים]

תודה לארגון הקדוש 'לטייל' שהדפיסו את נוסח תורה א' מדפוס ראשון.
כידוע תורה זו בשונה מכל שאר התורות הקדושות נכתבה מחדש ממש לגמרי במהדורה שניה.
והרי בתורתו של רבינו יש לדייק כמו במקרא. ובשימת לב, שדפוס ראשון נדפס בחיי רבינו. ודפוס שני הדפיסו גם הוא מוהרנ"ת בעצמו [ואולי גם נעזר בתלמידיו]
וא"כ מה מקום לשינויים אלו

נ.ב. בשביל העיון עם החברים, אולי כדאי אם מישהו יעתיק כאן את נוסח הדפוס ראשון של התורה

[ש. פ.]

[חבר אני]

מוהרנ"ת כותב בהקדמה שבדפוס הראשון המדפיסים עיוותו מאוד וכו'
"ובכמה מקומות היו צריכין עדין לתקן הלשון במהדורא תנינא. ומחמת נחיצת הדפוס, נדפס כפי מה שנכתב בראשונה במהדורא קמא.
על כן ראיתי ונתון אל לבי לתקן בהרבה מקומות להרחיב ולבאר יותר, כפי מה שידעתי והבנתי בדעתי כונת המאמר, כפי מה ששמעתי מפיו הקדוש.
וכל התורות שנכתבו בלשונו הקדוש בעצמו, זכרונו לברכה. לא גרעתי והוספתי אפלו אות אחת".

ועדיין שתי הגירסאות יכולות לעזור לנו בלימוד העיון, לראות ההבדלים וכדו'. (למשל כתוב שם ש"צריך לילך בתורת ה' ע"פ פשוט ובכח", הובא בא' האשכולות. )

[יחיש להרגיעי]

מה שצריך לדייק בלשונו של רבינו כבמקרא, זה רק בתורות שהם מלשונו,
לא בתורות שנדפסו בחייו..
תורה א', גם דפוס ראשון הוא מלשון החברים

מצורף השוואה בין דפוס ראשון לתקפ"א

ודרך אגב לגבי ה"ע"פ פשוט ובכח"
העניין מבואר יותר בליקו"ה, שזה בחי' הצמצום - פשטות, כבהמה בלי דעת,

השוואה תורה א - דפור ותקפא.pdf

[ברוך מאן]

@יחיש-להרגיעי
קובץ מיוחד ונפלא, מהיכן הוא?

ולגבי דקדוק בלשונו כשאינו לשון רבינו, כבר דנו ע"כ הרבה, וראה בביאוה"ל על תורה ב' ח"ב שמדקדק גם כשאינו לשון רבינו

[יחיש להרגיעי]

אם כבר דקדוק..
בדפוס ראשון (כמעט) בכל מקום כתוב "בחינות" בלשון רבים (נכתב בכתיב מלא)
בשאר הדפוסים כתוב בקיצור "בחי'" וכל מי שפתח - פתח ל"בחינת"
(אם אני לא טועה זה גם בתורות מלשון רבינו)
יבואו המסבירים ויסבירו..

[ברוך מאן]

@יחיש-להרגיעי כתב:

בכל מקום כתוב "בחינות" בלשון רבים

בדרך העזה:
בהגייה החסידית-אידישאית אין הבדל בין בחינת לשון יחיד לבחינות לשון רבים.
בשניהם זה נשמע ככה, בחינעס.
אז החברים שמעו וכתבו כך, אמנם מוהרנ"ת דקדק בזה, וכל מקום שזה לשון רבים, אז הוא פתח.

[נחלי דבש]

@ברוך-מאן כתב:

בדרך העזה:
בהגייה החסידית-אידישאית אין הבדל בין בחינת לשון יחיד לבחינות לשון רבים.
בשניהם זה נשמע ככה, בחינעס.
אז החברים שמעו וכתבו כך, אמנם מוהרנ"ת דקדק בזה, וכל מקום שזה לשון רבים, אז הוא פתח.

בדרך העזה יותר גדולה:
אם מותר לומר, אולי גם מוהרנ"ת לא דקדק בזה, והרהב פעמים נראה שאין קשר בין הוא"ו ללשון רבים

[ברוך מאן]

@נחלי-דבש כתב:

אולי גם מוהרנ"ת לא דקדק בזה

לא!!
חד משמעי.
ואני מדבר על "הרבה" תורות שלמדתי בעיון, ועקבתי אחרי הנושא הזה [ע"פ דפוס תקפ"א], ובכל פעם שיש לשון רבים, אז יש לזה משמעות וחידוש בתורה.

[7272]

@ברוך-מאן כתב:

שמדקדק גם כשאינו לשון רבינו

אולי אפשר להבין זאת גם מתורה זו
אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁל כָּל דָּבָר
וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר
כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר
לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר

ספוילר

ואם בדברי עולם הזה אפשר לדקדק ולהתקשר לשכל שיש בכל דבר על אחת כמה וכמה בספרים הקדושים גם כשיש טעות סופר אפשר ללמוד דברים נפלאים אף על פי שלא נפסק הלכה כדברי אותה טעות

[מדלג על ההרים]

@7272 כתב:

ואם בדברי עולם הזה אפשר לדקדק ולהתקשר לשכל שיש בכל דבר על אחת כמה וכמה בספרים הקדושים גם כשיש טעות סופר אפשר ללמוד דברים נפלאים אף על פי שלא נפסק הלכה כדברי אותה טעות

מפורסם בשם צדיקים שהקפידו לא לאכול דגים עם חלב, באמרם אף אם נאמר שזה ט"ס בשו"ע, אך גם לט"ס שו"ע יש לחשוש. (לא זוכר במדויק, לכן לא ציטטתי שם אומרו)

[חבר אני]

@ברוך-מאן כתב:

ולגבי דקדוק בלשונו כשאינו לשון רבינו, כבר דנו ע"כ הרבה, וראה בביאוה"ל על תורה ב' ח"ב שמדקדק גם כשאינו לשון רבינו

באשכול זה

[חבר אני]

האם ידוע אם מוהרנ"ת שמע את התורה הזאת מרבינו, או שהוא ראה את כתב יד החברים שחסר בהם הרבה ושיכתב אותה מחדש ?

לכאורה הוא כן שמע, וכמ"ש בהקדמה:

"גם זאת לדעת שהספר הראשון נדפס פתאם שלא בפני כנ"ל. בעת שהיה רבנו זכרונו לברכה, בקהלת למברג. ובכמה מקומות היו צריכין עדין לתקן הלשון במהדורא תנינא. ומחמת נחיצת הדפוס. נדפס כפי מה שנכתב בראשונה במהדורא קמא. על כן ראיתי ונתון אל לבי לתקן בהרבה מקומות להרחיב ולבאר יותר. כפי מה שידעתי והבנתי בדעתי כונת המאמר. כפי מה ששמעתי מפיו הקדוש".

האם יש למישהו מידע על תורה זו.

[נחלי דבש]

@ברוך-מאן כתב:

לא!!
חד משמעי.
ואני מדבר על "הרבה" תורות שלמדתי בעיון, ועקבתי אחרי הנושא הזה [ע"פ דפוס תקפ"א], ובכל פעם שיש לשון רבים, אז יש לזה משמעות וחידוש בתורה

גם אני עקבתי אחרי הנושא הזה (אמנם אני מודה שלא למדתי כ"כ בעיון) ושמעתי כל מיני דיוקים על ואוי"ם כאלו, ואעפ"כ זה נראה לענ"ד ממש רחוק.

למשל בתורה נ"ו כתוב פעם אחת "מחלוקות לשם שמים", אז מישהו רצה לטעון שזה בכוונה, אבל א"כ למה בשאר הפעמים בתורה הזאת כתוב "מחלוקת לשם שמים"?

וכן בתורה ב', יש "שמירות הברית", אז אפשר להגיד שזה בכוונה - לשמור מהטיה לימין ומהטיה לשמאל, אבל זה ממש לא נראה לי מוכרח, ובאותה תורה יש גם "שמירת הברית".

וק"ו ב"בחינת" ו"בחינות", שבד"כ הדיוקים האלה לא משכנעים אותי.

וגם בדפוס תרל"ו הרבה פעמים שינו דברים מהסוג הזה, אז כנראה גם המגיהים של המהדורה הזאת סברו שזה לא בדקדוק.

[מדלג על ההרים]

חשבונות מילים וכדו', גם אם נחדש בהם.. עדיין מי יימר, [אינני מדבר על גימטריאות לאלו שזה חלקם בתוה"ק] אם אין לנו מקור לחידושים..
לעומת זאת, אם נעיין ונחדש בתורה בדרכי עבודת השי"ת בכל העניינים והמובנים בדרכו של מוהרנ"ת בליקו"ה והפרפראות וראבר"נ וכו' הרי יש לנו די והותר איך לבלות ימינו בטוב לאור תורתו של רבינו.
ובזה נקיים את המובא כאן בתורה הראשונה והיא אבן ויסוד לכל התורות - 'ההולכים בתורת ה'' 'ללכת' עם התורה, שכל עבודתינו והילוכינו יהיה עם התורה הזאת

[יהושע קליין]

@נחלי-דבש בתורה ב' שמירות הברית זה ממש כל מהלך התורה שיש ב' בחינות של שמירות הברית, ב' חלקים בבכורה ובתפילה.
ספציפית בתורה א' לענ"ד יש הרבה מה ללמוד מהמהדורה הראשונה ואף נראה שמוהרנ"ת בליקו"ה לקח משם הרבה דברים.

[נחלי דבש]

@יהושע-קליין כתב:

בתורה ב' שמירות הברית זה ממש כל מהלך התורה שיש ב' בחינות של שמירות הברית, ב' חלקים בבכורה ובתפילה.

אז למה לפני זה ואחרי זה כתוב 'שמירת הברית'?
ולמה בתורה י"א - שגם שם מפורש שיש ב' בחינות' - כתוב 'שמירת הברית'?

[7272]

7272 כתב:

אם בדברי עולם הזה אפשר לדקדק ולהתקשר לשכל שיש בכל דבר על אחת כמה וכמה בספרים הקדושים גם כשיש טעות סופר אפשר ללמוד דברים נפלאים אף על פי שלא נפסק הלכה כדברי אותה טעות

וקיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות ככל האומר במטבע הקצר ש"ע והגהת רמ"א. ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם, כי קושיות רבות שהקשו עליהם אחרונים ותירצו בדרך חריף ועמוק, וכמו כן כללו במתק וקוצר לשונם דינים הרבה, ולאין ספק שלא כוונו להכל, כי איך היה אפשר לרב המלאכה מלאכת שמים שהיה עליהם, ומי הוא הגבר שיעשה חיבור על כל התורה לקוח מכל דברי הראשונים ואחרונים ולא יכבד עליהם מלאכה מלאכת שמים, רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם הצליח.
(תומים סימן כ"ה קיצור תקפו כהן סימן קכ"ד)
וכן מצאנו בגמ' מספר פעמים שחכמים טעו בהבנת המציאות שבאה לפיהם, אך התברר שפסיקת ההלכה הייתה בסוף נכונה. (איכסיף, לסוף איגלאי מילתא).

[חבר אני]

@מדלג-על-ההרים כתב:

חשבונות מילים וכדו', גם אם נחדש בהם.. עדיין מי יימר

לשאול מותר תמיד, לא חייבים לתרץ כל דבר. או - לבטל את השאלה בגלל שאין לך תשובה.

וגם אמונה זה חשוב, לפחות להאמין שכל דבריו היו במשקל גדול, גם מה שדיבר בפיו!

רק תחשוב על זה, האם מישהו מאיתנו מתבונן כמה דיבר היום מה האריך ומה ייתר... מילא בכתיבה אולי קצת מתבוננים, אבל בדיבור??
וכן, רבינו דקדק בכל מילה! בין בכתב ובין בפה!

[יאשע הלברשטאם]

@מדלג-על-ההרים כתב:

חשבונות מילים וכדו', גם אם נחדש בהם..

אינני גאון, וגם אינני בקי בעומק בעומקים של הכלל 'מיניה וביה'.
אבל זאת יכולני לומר בוודאות:

לו היה האדמו"ר מגור למשל, אומר תורה. והחסידים שלו היו לומדים את התורה שלו. אף אחד לא היה מעז לומר שהמילה הזאת שהרב'ה אומר, נו נו...

מספיק שיקום איזה אלטער קאמעדאנט ויאמר שאם הרב'ה אומר בתחילת התורה את המילה "כח", וגם בסוף הוא אמר "כח", אז יש קשר ביניהם - אף אחד לא היה מעלה על דעתו לפקפק בזה.

הלא כן?

הבה לא נהיה פחותים מחסידי גור, שוב למשל...