ברכת כהנים.

[נחום בקר]

וְ'שִיתִּין מְחוֹזָא', זֶה רֶמֶז עַל שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁהֵם בְּיַד הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי י) "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק.
האם יש למישהו רעיון - מה רבינו בא לומר לנו ב'רמז על שישים אותיות שבברכת כהנים שהם ביד הצדיק' בקשרי התורה.
לכאורה זה דבר חדש, שעד כעת לא דובר עליו כלל. (חוץ ממה שביאר בפרפראות).
האם יש בזה הוראה לסגולת 'ברכת כהנים' לפליטת הדמים הרעים ותיקון יסודות 'דומם צומח'.
סוללי המסילה, סולו המסילה, סקלו אבן וכו'.

[יאשע הלברשטאם]

@נחום-בקר כתב:

לכאורה זה דבר חדש, שעד כעת לא דובר עליו כלל

ובכן, זה לא חדש, לענ"ד כמובן.
באות ז' רבינו מדבר על כך שבכל יום קוראים בתורה גדולתו של משה שה' דיבר איתו.
ואצלנו בבית כנסת השכונתי, לא קוראים כל יום בתורה. יש להם כזה מנהג שקוראים רק בשני וחמישי ובשבת...
אז מה פירוש המילים האלו?
חשבתי בדרך אפשר,
שבכל יום אחרי ברכות התורה, צריך מיד לקרוא בתורה, כדי שלא יהיו ברכות לבטלה, ומה קוראים אז - ברכת כהנים!!
ומה אומרים בתחילת ברכת כהנים - "וידבר ה' אל משה". וזו הקריאה שקוראים כל יום! גדולתו של משה.
במאמר המוסגר אוסיף, בנוסח אשכנז לא מוסיפים את הפסוק הזה לפני ברכת כהנים, אבל זקנך הגרי"ש זצ"ל כן נהג להוסיף את הפסוק הזה.
האם זה נכון?

[נחום בקר]

@יאשע-הלברשטאם בקשר לגרי"ש אברר.
הרעיון יפה. אך לא מדוקדק כ"כ במילות רבנו 'קוראים בכל יום בתורה שבחו של משה' ולפני כן מזכיר 'וידבר ה' אל משה'. אא"כ זה גופא שבחו של משה.
אך עדין צריך להבין מה רבנו רצה להודיע לנו בזה שברכת כהנים 'עצמה' היא ביד הצדיק. וזה שייך לעבודת 'התקרבות לצדיק'.

[יאשע הלברשטאם]

@נחום-בקר כתב:

עדין צריך להבין מה רבנו רצה להודיע לנו בזה שברכת כהנים 'עצמה' היא ביד הצדיק

ואגדיל את קושיית מעכ"ת:
רבינו מביא בהמשך ראיה מהפסוק שהברכות הם "בראש" הצדיק.
בראש או ביד?

ועוד הקשו, שיוצא שה"כהן" הוא הצדיק, אבל א"כ קשה שמבואר לעיל שצריך לראות את פני הצדיק, ואילו אסור לראות את פני הכהן בשעת הברכה?

[איש היער]

@יאשע-הלברשטאם כתב:

ועוד הקשו, שיוצא שה"כהן" הוא הצדיק, אבל א"כ קשה שמבואר לעיל שצריך לראות את פני הצדיק, ואילו אסור לראות את פני הכהן בשעת הברכה?

ולפי הסברך שזה בברכה"ת כן מובן?

[נחום בקר]

@יאשע-הלברשטאם מציע רעיון!
רבנו שינה בלשונו וקרא לעבודה זו בלשון 'קרבתו לצדיק' שהוא הלשון באות ח לכלל הג' עבודות 'ויש שלש בחינות 'בהתקרבות לצדיק'.
וכיון שנכתב בסדר מעילא לתתא. על כן ענין 'קרבתו לצדיק' הוא סיום לג' עבודות. ועל זה אומר ששיתין מחוזא מרמז על שישים אותיות של ברכת כהנים שהם ביד הצדיק כמ"ש ברכות לראש צדיק.
וקודם לכן כתב שהצדיק הוא 'ברית' מלח עולם. נמצא שכלל כאן את ג' העליות של המלכות. א. ברית. ב. יד. ג. ראש.
וברכת כהנים היא ממשיכה את הברכה מריש כל דרגין עד המלכות, לתקנה בכל הג' עליות. (ואולי כנגד זה יש ג' ברכות בברכת כהנים יברכך, יאר, ישא).