שאלה קטנה בתורה לד סעיף ג

[עירן]

שלום לכולם עלתה לי שאלה קטנה בתורה לד סעיף ג ..ואשמח לקבל ביאור בדבר .
בתורה לד סעיף ג כתב רבנו הקדוש - לְפִי הַדִּבּוּר כֵּן הַשֶּׁפַע; אִם הַדִּבּוּר, הַיְנוּ הַכְּלֵי הַשֶּׁפַע הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ,אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶם רֹב שֶׁפַע. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ, לָכֵן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָא בְּחִינַת מְלֹא פוּם, לְהוֹרוֹת שֶׁהַפֶּה שֶׁלּוֹ בִּמְלוֹאָהּ וּבִשְׁלֵמוּת:
מבואר כאן 1. שכלי השפע בשלמות ובמלואה אזי יכולין לקבל בהם רוב שפע ..
עוד מבואר 2. שהדיבורים של הצדיק בוודאי הם בשלמות ובמלואה ולכן יכול להמשיך שפע..ועל ידי זה נקרא מלאפום להורות שהפה שלו במלואה ובשלמות .

ולכאורה יש לדקדק מה פירוש בשלמות ובמלואה ?
עוד צריך להבין מה שבתחילה הקדים בשלמות לבמלואה ושוב הקדים בשלמות ובמלואה ולבסוף הקדים במלואה לבשלמות ..