למה ר' נתן כותב שהוא לא יודע מיהו התלמיד חכם?

[שפחה על הים]

@לב-העולם-אתה כתב:

יש למישהו הסבר לזה??

יש למוהרנ"ת בעצמו הסבר לזה בהקדמה:
אַחַר כָּךְ רָאִיתִי שֶׁטּוֹב לְהַעְתִּיקָם בִּלְשׁוֹן כְּלָלִיּוּת בְּאוֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין לְכָל נֶפֶשׁ, וּלְמָסְרָם לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְבַל אֶמְנַע הַטּוֹב מִבְּעָלָיו כִּי רָאִיתִי כִּי הֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מְאֹד וְהֵם דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לְכָל נֶפֶשׁ, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כֻּלָּם צְרִיכִים לָהֶם לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁחָסֵר לָאָדָם בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת י"י שֶׁלֹּא יִמְצָא בַּתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ וְכַאֲשֶׁר הֶעְתַּקְתִּי קְצָתָם.

[ברוך מאן]

שאלו את רש שפירא, כשעושים וידוי דברים במירון, האם למנות את רשבי לשליח להעביר לרבינו,
והוא נעה שלא צריך, כי זה עובר ממילא לרבינו

[חבר אני]

@נחום-בקר שאל:
ומענין האם אנ"ש עושים וידוי דברים בקבר רשב"י והאריז"ל או רק אצל רבנו?

כמה הגיבו והשיבו שכן, ובכך אנ"ש הנ"ל עשו ווידוי דברים לפני רבינו, (אומן היתה סגורה אז, ומסתמא שגם היום אפשר -כל א' כפי מה דמשער בליביה, כפי שכ' @7272 )
אבל אני חושב ששאלתו של @נחום-בקר היתה האם אנ"ש עשו ווידוי דברים לפני רשב"י וכדו' -היינו בפניו ממש, ולא בתור שיהיה שליח לרבינו, כי הרי הוא מהיחידי הדורות?
ונראה מכל התשובות לעיל שלא! אלא שרש"ש אמר שא"צ למנותו שליח כי זה עובר ממילא לרבינו. ההסבר לכאו' הוא, מפני שכל החמשה יחידי הדורות הם אותו נשמה (כשבכל פעם הנשמה מתחדשת בתוספת נופך -כפי מצב ירידת הדורות, שמוכרחים לרופא גדול יותר)

ובכל זאת "הצדיק שבדור" הוא רק רבינו! (והיינו הנשמה ההיא בתוספת החידוש)
[למאי נפקא מינה? (והרי אמרנו שא"צ למנות שליח?) הנפק"מ היא לעניין אחר, לאותם שרוצים "לסדר" את דברי רבינו עם דברי האריז"ל או הבעש"ט באופן שכאי' זה אותו דבר, מה שבאמת הוא שלרבינו יש חידוש גדול יותר בדבריו. ראו באשכול הזה]

[חבר אני]

@לב-העולם-אתה שאל:

בפרט לפי תורה ד' שמדובר על זה שמשה מספר שבחו לישראל,
הכי נראה שייך שרבינו יכתוב שזה הוא...

ליקוטי מוהר"ן זה לא חיי מוהר"ן! ולכן רבינו לא כתב בפירוש.
ולזה כתב ר"א כלל מיוחד - הכלל התשיעי, שנבין שכוונת רבינו היא על עצמו (וכן על שאר יחידי הדורות שעסקו בכך בדורם.)
מהי הסיבה שליקו"מ זה לא חיי"מ? על זה הבאתי לעיל מכוכ"א שזהו משום "הסתר דבר".
הנה המקור: "וְהַמְעַיֵּן יָבִין מֵאֵלָיו, שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא יַזְכִּירֶנּוּ שָׁם (וְכֵן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים) כִּי אִם בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּשֵׁם צַדִּיק, הוּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם וּכְבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר,
וְגַם כִּי אָמְנָם שֶׁגַּם זֶה אֱמֶת, כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל,
אֲבָל בְּוַדַּאי הָעִקָּר הוּא "הֶ"עָלִית עַל כֻּלָּנָה", שֶׁהוּא מֹשֶׁה מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ, כַּנִּשְׁמַע כַּמָּה פְּעָמִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ". (כוכ"א, חכמה ובינה, כא)
(רואים מטעמו השני שיש בחי' מסויימת שכל ת"ח הוא בחי' משה ואעפ"כ רבינו הוא ה"עלית על כולנה", -ולכן לעובדא ולמעשה לעניינינו, ת"ח וכדו' הכוונה לרבינו הק'!)

ולגבי מה ש @לב-העולם-אתה שאל: מדוע רבינו הוסיף ש"כל ת"ח הוא בחי' משה", בדברים הנ"ל יש קצת תשובה. אבל באופן פשוט, אם רבינו לא היה אומר זאת, איך היינו יודעים שהווידוי צריך להיות לפני רבינו, אולי רק לפני משה רבינו בלבד? לכן רבינו מוסיף שכל ת"ח הוא בחי' משה, לומר שהתיקון נעשה על ידו -ע"י רבינו! ולא התכוונתי לומר שזה יכול ליעשות ע"י כל ת"ח, (אע"פ שיש בחי' של משה בכל ת"ח וכאמור, אעפ"כ העבודה למעשה נעשית ע"י רבינו וכנ"ל)

[ואגב לענ"ד אפשר להוסיף ולהסביר בכלל התשיעי, -(חוץ מהמקורות הידועים לזה, מחיי"מ ומעלים לתרופה וכו' - שרבינו הוא ה"צדיק הדור" - המדובר בתורותיו) ע"פ הכלל הראשון - מיניה וביה, ובצירוף הכלל הרביעי (עיי"ש) שכמו שהביאור לדבריו יהיו "מתוך" אותה תורה, ואין לדרוש ולחפש ביאורים ממקומות אחרים. כך גם לגבי העניין הזה, אין לדרוש ולחפש צדיקים ממקומות אחרים כי הצדיק נמצא "בתוך" התורות שלו עצמו. ודוק.

[נחום בקר]

@חבר-אני דבריך מאירים ויפים.
ואין לי צד לעשות וידוי דברים לפני ת"ח אחר וכו'.
אך עכ"פ בסדר מבנה התורה יש כמה בחינות בתקון הוידוי דברים לפני ת"ח. ובחלקם לא מוזכר כלל ענין ההתכללות באין סוף ובצדיק הדור וכו'.
וכך סידר רבנו את דבריו.
א. וידוי דברים (מהי פעולתם)
ב. וידוי דברים להחזיר המלכות לשורשה ששם הזכיר לשון תלמיד חכם.
ג. העלאת המלכות והתקשרותה באין סוף ששם הזכיר לשון צדיק/ משה.
וממילא יתכן שיש בחינה מסוימת שבאמת תעשה ע"י ת"ח וכפי שהזכרו ממקומות אחרים.
ואעפ"כ אנחנו המקושרים לרבנו אין לנו צורך בזה. כי בעצם התקשרותנו אליו וודיוי דברינו ע"פ תורותיו ועצותיו הריהם בבחינת וידוי דברים לפני ת"ח. וק"ו כאשר זוכים לעשות כסדר הזה אצל הציון הקדוש או בהתקשרות בפיו לצדיק בעת התשובה שפועלים הדברים ועל כן איננו צריכים לזה. אך לא שרבנו שולל שיש תקון בודוי דברים לפני ת"ח. אלא שאצלנו זהו בכלל מאתים מנה.