שאלה לפי כלל י''ז

[לית ליה מגרמא]

לפי כלל י''ז (בחלקו הב') אין דרכו של רבינו להוסיף עניין חדש בהלבישו את השגתו שלא נזכר קודם בהשגתו, והנה בענין ברכת יעקב את השבטים שהוא כולו הלבשה כדרכו הקדושה שכותב: ועל כן יעקב וכו' כלומר בגלל מה שאמרתי לך קודם... תבין לפי זה את מה שברך יעקב את השבטים וכו'.
ולכאורה לא נזכר קודם מעניין זה שהצדיק יכול לתת למקורביו חן, והיה נראה שהשגת החן הוא על ידי עבודה בחירית - תורה בכח וכו'?

[תלמיד_אמיתי]

שאלה יפה. נראה לענ"ד לומר שכיוון שכל עניין השמש היא להשפיע ללבנה, לכן ממילא גם יעקב שזכה לחן גם זה רק ממה שקיבל מה' יתברך, כמו שמביא "כִּי חַנַּנִי אֱלֹקִים" וכו', וכן אע"פ שאומר שיעקב ברך את השבטים בחן באמת מביא את הפס' רק בחלקו, כי הפס' הוא "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ", ולא יעקב, ולפי פשט הפסוק שם ע"פ דברי רבינו ז"ל, הכוונה היא שה' נתן לו ילדים במתנת חינם, שזה פירוש "חנן".

ובאמת כיוון שע"פ דברי רבינו הכסיל חפץ רק בהתגלות לבו, ואין לו מלכות דקדושה, על כן ממילא אין לו חן, וגם התורה שילמד לא תעזור לו כי עדיין ילמד בבחי' הנ"ל של התגלות לבו, ולכן חייב שיהיה מעין "יחוד דלא פסיק" שאינו בחירי שלכל אדם יהיה נשפע מאת ה' החן באופן מאד בסיסי כדי שיוכל להתקיים.

כי כיוון שרבינו אומר שהחכמה היא בחי' החיות, אם כן לא ייתכן שיש מי שאין בו חכמה אע"פ שהוא חי, כי בכל דבר יש שכל כמו שמובא שם בהתחלה (והשכל הוא בחי' החכמה). ואם יש בו חכמה אז בודאי שיש בו גם בחי' מלכות דקדושה קטנה ככל שתהיה, כי "אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת נוּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת" וכו'. על כן חייב לומר שמעצם בריאת העולם נעשה חן בכל הבריאה כולה שעל כן יש בחי' שאת החן הראשוני הזה מקבלים מה' יתברך באופן בלתי בחירי בכלל.

[ואומר זאת רק בדרך אפשר, שאולי זהו בחי' החקיקה שנחקק בלב המתבקש, היינו שזהו דבר החקוק וקבוע, בבחי' החן הנ"ל שקיים מעצם קיום הנבראים, וכמו שמובא בספר יצירה "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק", שלושים ושתים זהו בחי' ל"ב, היינו שנחקק בעולם החן מעצם קיומו, וכל זה כמובן רק על דרך אפשר ולא ע"פ פשט]

ומה שרבינו אומר שיעקב בירך את השבטים בחן, היינו כמו שמובא שם בפס' שהביא: "קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים" וכו', ופירש רש"י: "לא טרחת בה, ואני יגעתי להגיעה עד שבאת לידך", היינו שברכה זהו במתנה, שנתן להם יעקב דבר שעל ידו יזכו לחן אע"פ שלא יגעו בו כדי להשיגו. וע"פ קשרי המאמר אם כן הברכה הנ"ל היא התורה, כי דיקא על ידי התורה שלומד בכח נותן כח למלכות דקדושה, שרק על ידי זה זוכים לחן הנ"ל, ונמצא שמה שלא יגעו להשיג החן זהו מה שלא התייגעו ללמוד תורה בכח [לא שהיגיעה היא הלימוד בכח, אלא שלא התייגעו לעסוק בתורה באופן של תורה בכח], אבל יעקב כן יגע והשיג את התורה, שהיא בעצמה בחי' השכל שבכל דבר, כמו שמביא הפס' "רֵאשִׁית חָכְמָה", שמדבר על התורה. ועי"ז יוכלו לקבל חן, כי התורה הזו של יעקב תתן להם כח לבחי' מלכות דקדושה, ליצר הטוב, שממילא בזה יזכו לחן הנ"ל.

ובזה בא רבינו ללמדנו כנראה [ע"פ כלל ט'] שגם תורתו שלו היא בעצמה בחי' הברכה שמברך אותנו, ויש בה את סגולת החן הנ"ל בעצמה, שיש בה בעצמה היכולת לגלות לנו שאנו בהתגלות לבנו, עד שעל ידי זה נוכל ללמוד כראוי ולתת כח למלכות דקדושה שעל ידי זה זוכים לחן וכו'...

מקווה שלא הסתבכתי מידי

[רוחני]

רבותי, הדברים שאתם כותבים הם נפלאים, אבל מכיוון שהם נשמעים כמו תמלולי שיעורים של מי ששמעתם ממנו דיבורים על תורה א', ואנחנו רוצים להתחדש בלימוד תורה א', לשכוח מכל מה ששמענו על התורה פעם, נשמח אם תוכלו לנסות לחשוב על התורה מחדש.
אפשרי? אנא!!!
והנה לכם מתוך קשרי התורה איזה לימוד איך צריך ללמוד את התורה ובפרט את תורה א'...
הרי רבינו מביא בתחילת התורה את הפסוק איילת אהבים ויעלת חן, שעל זה דרשו בגמרא שמעלה חן על לומדיה, ולכאורה קשה למה רבינו הביא גם את החלק הראשון של הפסוק 'איילת אהבים'. והנה קודם לכן דרשו שם בגמרא על המילים איילת אהבים שהתורה היא כמו איילה שרחמה צר ויש לבעלה התחדשות תמידית בקשר, מחמת שבגשמיות זה כמו חדש, כך דברי התורה יש בהם חביבות בגלל שהם חדשים כל הזמן ואין בהם הרגל והתיישנות. וכן מבואר שם עוד בכל סמיכות הגמרא.
הרי שכאשר לומדים פעם אחת ומבינים כבר את כל דברי רבינו עד הסוף, כאילו כל המסילה ידועה ועכשיו רק צריך ללמד אותה לכולם, אין זה לימוד תורה בכוח. אלא אחרי שכבר שמענו וראינו הבנה אחת בתורה, צריך תמיד לשאול ולבקש מי יודע מה יש עוד, עברו כמה שנים, אולי יש ליקוטי מוהר"ן חדש בעולם, נחל נובע מקור חכמה...

[תלמיד_אמיתי]

@רוחני תודה

א' - אני לא יודע למה אתה מתכוון, בשבילי זאת הייתה ממש התחדשות.. לא חשבתי על זה כלל קודם לכן (וכן לא שמעתי שיעורים בעניין).

ב' - בהמשך לדבריך לגבי התורה, אני חושב שזהו בעצמו גם הבחי' של "ילד מסכן וחכם" שזהו המלכות דקדושה, לעומת "מלך זקן וכסיל", מלכות דס"א. כי לתת כח למלכות דקדושה זה בעצם לתת כח לבחי' הילד הנ"ל שאינו מזדקן והוא כמו חדש כדבריך..

יישר כח

[רוחני]

סליחה אם טעיתי.
אשריך שכיוונת לדברי גדולים