דבקות גדול, מסירת נפש, ביטול כל כוחותיו.

[נחום בקר]

כנגד מה נוקט רבנו את ג' הלשונות דבקות גדול, מסירת נפשו, וביטול כוחותיו?

[נחום בקר]

תודה רבה למנהל הפורום שהעביר את האשכול הזה משיח לומדים לקטגוריה מניה וביה.
והלומדים אם יכולו לבאר ענין הג' לשונות בחיבור ב' הכללים הראשונים, מניה וביה, ולדקדק בלשונו.

[נחמד]

אפשר לומר שכוחותיו זה התאוות והעצבות דהיינו הבחינה הראשונה
וזהו ביטול כוחותיו שמשליכם.
מסירת נפשו זה בחינת הבחינה השנייה (הדיבור הא הנפש. אבל לא מצאתי ראיה מתוך התורה לנקודה זו)
והדבקות הגדול זה כבר ברור יותר מה שהרבי מזכיר ענין דבקות באין סוף שהוא על ידי וידוי דברים.

[אוצרבלום]

לא הספקתי לענות כשעדיין היה בשיח לומדים...

[נחום בקר]

@אוצרבלום תראה איך לענות בשיח לומדים (תפתח שם איזשהו נושא וכו').

[נחום בקר]

@נחמד כעת יש לעיין א. שנמצא שכבר כאן נוקט רבנו את הדברים מעילא לתתא.
ב. ישל"ע שכל זה נאמר כבר בשעת הדבקות, שהוא בטל לאסב"ה.
ג. האם זה פעולה שתעזור לאותו אדם, לתקן את הד' יסודות, ואולי על כן כתבו רבנו בשעת הביטול. שהרי"ז האדם הוא עדין לא שלם, שהרי האאסב"ה נפתח לו בשיעור בחמלת ה' עליו. וא"כ רבנו מלמדנו עוד דרך לזיכוך הד' יסודות ע"י מה שבחמלת ה' עליו נפתח לו אאסב"ה וזוכה לבוא למסירת נפשו וביטול כוחותיו וכו'. וא"כ לפי"ז מה שרבנו מבאר בדרך מעילא לתתא הוא שיש ב' דרכים א. לעבוד על זיכוך היסודות ואח"כ לזכות לביטול לאסב"ה. ב. שזוכה בחמלת ה' עליו שנפתח לו אאסב"ה ועי"ז יזכה לזכך יסדותיו?
ד. אולי ביטול כוחותיו, או מסירות נפשו. הם גם דרכים שעל ידם יבוא לדבקות גדול (כעין החשמונאים וכמבואר בלקו"ה גביית חוב וכו').

[אוצרבלום]

@נחום-בקר כתב:

@אוצרבלום תראה איך לענות בשיח לומדים (תפתח שם איזשהו נושא וכו').

עד שאבצע משימה רבה זו, אכתוב מה הייתי כותב לו הייתי הרב @נחום-בקר:
ג' הלשונות הנ"ל הם כנגד ג' שלבי העלאת המלכות, מעילא לתתא (ואת ההסבר למה מעילא לתתא כבר נתן @נחום-בקר האמיתי):
בדביקות גדול - כנגד ההתדבקות וההתכללות באור א"ס, וזהו 'גדול' דייקא, כי במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו.
ובמסירת נפשו - היא העלאת המלכות שהיא 'אלקים' אל צד החסד של הוי"ה, שלא יחלוק בין חסד לדין וכו', שהיא בחי' אנכי הוי"ה אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים כו', וכמ"ש הביאהל"ק שבמלכות עצמה יש רחמים ודין הבא לידי ביטוי בשינויי הנפשות הכלולות בקומת כלל ישראל, ובהצטרפותם זה לזה נמתק הדין וכו', עיי"ש באות ל"ב.
ובביטול כוחותיו - היא העלאת המלכות מבין העכו"ם והכללתה באש שורשה, שמוציא ומחריב את הצירופים הרעים מעצמותיו ובכך מתקן ומבטל את הכוח שנתן למלכות דסט"א להיות מולכים ומושלים עלינו, כי זו המשמעות שע"ז שלהם נקרא בשם אלהים, שהם ח"ו בעל היכולת והכוחות כולם וכו'.
משהו כזה...

[נחום בקר]

@אוצרבלום כמו"כ בפשט 'דבקות גדול' ולעיל במשל האם המניקת 'בזרזות גדול'. הכוונה למעלה ממדרגתו. ועל כן כשמתעלה לבחינת אין זהו בחינת 'גדול' שעולה למעלה מכליו בחי' רצוא.