לדף הבית
פוסטים
-
כל המומתין מתוודין. אז למה הורגים אותם? -
כל המומתין מתוודין. אז למה הורגים אותם? -
כל המומתין מתוודין. אז למה הורגים אותם? -
כל המומתין מתוודין. אז למה הורגים אותם?@איש-הפלא כתבתי כן בשגרת לישנא דהלקו"ה שהבאתי. אך כמובן צריך להצמד ללשון הלקו"ה וכפי שכתבתי לך.
-
תיקון חצות באור התורה הזמניתענינא דיומא:
"כל האוכל ושותה בתשעה באב, אינו רואה בשמחת ירושלים; וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה. וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת, עליו הכתוב אומר: "ותהי עונותם על עצמותם": (שו"ע סי' תקנד, כה) -
בְּחֶמְלַת ה' עָלָיונראה שענין בחמלת ה' עליו, נלמד מהפסוק (דברים כד,לה) אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ: ופרש"י הראת - כתרגומו אתחזיתא כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם ז' רקיעים וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחידי לכך נאמר אתה הראת לדעת. וביאר המהר"ל (גור אריה שם) כתרגומו אתחזיתא. לשון התפעל, ואינו לשון הפעיל, שאם כן היה לו לתרגם 'אחזית' (כ"ה ברא"ם).
היינו שאנחנו 'ראינו' אך באמת מה שאנחנו 'ראינו' זה ע"י שהשי"ת גרם לנו ל'התפעל' ולראות. היינו בחמלת ה' עלינו קרע לנו ז' רקיעים וכו' ועי"ז ראינו כי הוי"ה הוא האלהים"אעא דלא דליק מבטשין ליה"
להלן משער ברסלב
רבינו מגלה שבתכונת הנפש טבוע עקרון זה ומשום כך בעת ייסורים אדם עוצם את עיניו. "כי התכלית הוא כולו טוב, כי אפילו כל הצרות והייסורין והרעות העוברין על האדם, חס ושלום, אם יסתכל על התכלית, בוודאי אינם רעות כלל, רק טובות גדולות, כי בוודאי כל הייסורים באים בכוונה מהשם יתברך לטובתו, אם להזכירו שישוב בתשובה, אם למרק עוונותיו. ואם כן הייסורים הם טובות גדולות, כי כוונת השם יתברך הוא בוודאי רק לטובה. נמצא, שבכל הרעות והייסורין שיש לאדם, חס ושלום, אם יסתכל על התכלית, היינו כוונת השם יתברך, לא יהיה לו ייסורין כלל, רק אדרבא יתמלא שמחה מגודל רוב הטובה שיסתכל בתכלית הייסורין הללו, כי התכלית הוא כולו טוב כולו אחד ובאמת אין שום רע בעולם, רק כולו טוב. אך עיקר הצער שיש לאדם מהיסורין שעוברים עליו, חס ושלום, הוא רק מחמת שלוקחים מהאדם הדעת, עד שאין יכול להסתכל על התכלית, שהוא כולו טוב, ואז מרגיש צער וכאב היסורין. כי כשיש לו דעת ומסתכל על התכלית, אינו מרגיש כלל הצער של היסורין. ובזה תבין דבר נעלם ונסתר, מה שנטבע בנפש האדם, כשיש לו ייסורין גדולים, רחמנא ליצלן, כגון למשל כשחותכין איזה איבר לאדם, חס ושלום, אזי סותם ועוצם את עיניו בחוזק. כי זה אנו רואים בחוש, כשאדם רוצה להסתכל על דבר שהוא רחוק ממנו, אזי סותם את עיניו ומצמצם ומכווץ הראות, כדי לכוון הראות אל הדבר הרחוק שרוצה לראות. …כמו כן כשרוצים להסתכל על התכלית, שהוא כולו טוב, כולו אחד, צריך לסתום את עיניו ולכוון ההסתכלות אל התכלית, כי אור התכלית הזה היא רחוקה מהאדם ואי אפשר לראותו כי אם בסתימו דעיינין (בסתימת עיניים) שצריך לסתום העיניים לגמרי ולסגרם בחוזקה מאד… ואז יוכל להסתכל על התכלית הזה, היינו שצריך לסתום את עיניו מחיזו דהאי עלמא (ממראות העולם הזה), להעלים עיניו ולסגרם מאד, לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו, ואז יוכל לראות אור התכלית הזה, שהוא כולו טוב, ואז יתבטלו היסורין. …ואף שהאדם אינו יודע כלום מה הוא עושה, אף על פי כן הנפש יודעת הכל, ועל כל מוטבעה לסתום העיניים בשעת יסורין" (ליקוטי מוהר"ן תורה ס"ה)אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי
-
כל המומתין מתוודין. אז למה הורגים אותם? -
לבתר תריסר ירחי?@איש-הפלא אציג את הצד שזה הולך על חודש ניסן. כי תורה דידן מתחילה בפסוק אנכי ה'....הוצאתיך מארץ מצרים שהיה בחודש ניסן.
-
כל המומתין מתוודין. אז למה הורגים אותם?@איש-הפלא לא כתבתי שכל ביטול הוא מיתה. ואדרבה בלקו"ה שם מבואר שגם בתפלת שמונה עשרה באים לביטול. ועל זה מוסיף ואומר שעיקר הביטול וכו' הוא בנפ"א וע"כ מקדימים לו וידוי. ומבואר שם שבנפ"א צריך מס"נ 'בחינת מיתה' וממילא מבואר שכל הנכנס לבחינת ביטול עם מס"נ [ונכנס לסטרא דמותא כבנפילת אפיים] הוא צריך להקדים וידוי.
-
כל המומתין מתוודין. אז למה הורגים אותם?@נחום-בקר רק באתי להדגיש הבחנה קיימת בין סוגים שונים של ׳ביטול׳.
מבואר בספרים שבנפילת אפים אומרים וידוי בגלל שיורדים לקליפות לברר במסירות נפש, משא״כ ב׳שמע׳ לדוג׳ לא אומרים וידוי. רואים שכל הענין המדובר הוא דווקא בנפילת אפים.
אז לענ״ד לא נראה שכל ביטול צריך וידוי, ולא כל ביטול נחשב מיתה [כמו אצל נדב ואביהוא שמתו מהדביקות, זה כי נדבקו קטורת בלא שמן כנודע, אבל הדביקות בשמן וקטורת ישמח לב, ומזכך הגוף, והוא בחי׳ חיי החיים.
@חבר-אני ובתוך התורה לא מוזכר שזה נקרא מיתה, אלא שהתפשטות הגשמיות הוא בחי׳ עולם הבא ולא עולם הזה הנצרך לבירור.
ונסיים מפרשת השבוע ׳ואתם הדבקים בה׳ אלוקיכם חיים כולכם היום׳
