סדרה בת שני מאמרים שהתפרסמו בעניין, בגליונות 'מימי הנחל' שע"י מורשת הנחל {אדר ב' - אייר תשפ"ד}:

@גרודניק
איני חושב שכל אזכור או אמירה חסידית ש'נעים ונוח' להלביש על רביה"ק ואין לה כל שחר או צד שתתאמת ראויה לבמה והתייחסות.
לדוגמא כאן ב"ה שהן בספרינו והן בספרי תולדות חב"ד המפגשים שבין רבינו לבעל התניא מתועדים היטב, ולא שמענו על שהות של שלושה ימים או משהו כדומה, וכן מה שהובא בהמשך על נפוליאון שאפילו שנת ביקור רבינו בא"י המוזכרת שם אינה נכונה, וכן האריכות היתרה על ביקורו בצפת שמסתכמת ב'שבחי הר"ן' במספר מילים, ומכל שכן שנפוליאון וצבאו ישוטטו ויטיילו להם ממקור הגעתם לא"י ועד חופי הכנרת באין מפריע ואף נראה על פניו כאילו 'בודה' הסיפור לא יודע פרט גיאוגרפי טכני כי ים כנרת אינו מחובר לים הגדול ואיך יחנו שם אוניותיו של נפוליאון?!
(@מאיר-לב עד כמה שידוע לי מקורו בספרות חב"דית מאוחרת מאוד)
לסיכום אני חושב שכדאי להתעסק באשכול הזה עם דברים שנמצאים במקורות אחרים ועדיין ברמה שאפשר לדון על אמיתותם ולא בסיפורי חסידים עלומים שכבר לפני יותר מ-100 שנה התבטא עליהם ראב"ן:
"אֲבָל לֹא כְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בְּהַסְּפָרִים הַנַּ"ל, אֲשֶׁר רֹב הַסִּפּוּרִים בְּעֵת מִשְׁתֵּה הַיַּיִן, אֲשֶׁר הַמְסַפֵּר עוֹמֵד בֵּין כּוֹס שְׁלִישִׁית לִרְבִיעִית וְהַשּׁוֹמֵעַ יוֹשֵׁב וּמִתְנַמְנֵם, עַד שֶׁיּוֹתֵר מִתִּשְׁעָה חֲלָקִים בָּהֶם שֶׁקֶר, וּמְעַט הָאֱמֶת מֻרְכָּב וּמְשֻׁנֶּה וּמֻחְלָף וּמְעֹרָב" וד"ל

@וועלן-וועלן
במקום אחר אהרן קליגר הגיב על הכתבה הנ"ל כך:
"אנ ישבתי עם האדמו"ר לראיון לפני כמה שנים והוא לא הפסיק להתרפק על ימי צעירותו בברסלב ודיבר בהערצה עצומה. בנו הבכור ישב שם כעוס מאוד"

@בדרך גם בגליון 'תבונות' (גליון קהילתי של קהילת ננמ"ח-צפת') של חודש אלול אשתקד, מספר הגרש"מ קרמר שהייתה להם חברותא מספר פעמים, הוא אמנם כבר לא זכר כ"כ מה נלמד שם אך זכה כאמור זכה מלבד לראות את העיינים אף לשמוע את הקולות!

@בדרך וכן מפורש בשיחות מכת"י הרב מטשערין המובאים (בחלקן) הן ב'כוכבי אור' והן בספר 'אמונת חכמים' לר' שמואל העשיל פרידמאן, שם המקור אותו מביא הרב הוא ר' ישעיה שלום ששמע מאביו.

@מדלג-על-ההרים
הספר 'בנתיבות הנחל' מאת הרה"ח ר' יהשוע יהונתן דרוק הי"ו מירושלים, יצא לאור בשנה שעברה כמדומני, מחולק למספר חלקים.

1. דרשות שנשא בזמני שמחה ובהזדמנויות שונות.
2. פרק 'שו"ת היסטורי" - כל מיני נקודות היסטוריות בברסלב הן ידועות ומוכרות יותר והן כאלה שפחות ערוכות בדרך שאלה ותשובה, ללא סדר מסוים.
3. מאמרים בנושאים שונים כגון: התכלת בברסלב, החזנים בקיבוץ, ר"א שטרנהארץ, יחוס משפחתו.

לספר עתיד לצאת כרך נוסף ביום מן הימים.

בתורה כ"ז מובא:
"כִּי עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת"

ובתורה ס"ב מוסיף ומרחיב:
"חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" 'שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, אֲפִילּוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדַת אֱלִילִים מוֹחֲלִין לָהֶם' אֲבָל "חָלַק לִבָּם, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ" כִּי עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת בָּאִין כְּפִירוֹת כַּנַּ"ל וְכָל אֶחָד אוֹחֵז בְּדַעְתּוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים וּמִתְוַעֲדִים יַחַד, לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ לְהָפְכוֹ לְדַעְתּוֹ וַאֲפִילּוּ יָבוֹאוּ יַחַד וִידַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, לא יָשׁוּב מִדַּעְתּוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַמַּחֲלקֶת אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, אֲפִילּוּ עוֹבְדִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מוֹחֲלִין לָהֶם כִּי עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם, בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם עַל יְדֵי שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה וְיָשִׁיבוּ זֶה אֶת זֶה מִדֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת וְהַכְּפִירוֹת וּבְוַדַּאי יָבוֹאוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וִישָׁרָה עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל"

מובן שכאשר רוצים לקרב אדם לעבודת ה' \ לדרך מסוימת וכדומה, זה חייב להעשות מתוך שלום ואהבה (לפחות מצידך, ו'כמים הפנים לפנים' וכו') ואז יוכלו לצאת מהשיח שינויים האחד בשני, תובנות, תמיהות על דעתו וכו'. אבל כשלא מגיעים בבסיס הזה, השיחה נידונה מלכתחילה לא להגיע למטרה ולתכלית הרצויה.
ובוודאי כמו שהזכירו כאן קודם, לא לפעול בצורה 'מפלגתית' מתוך מניע לגדל את 'המתפקדים' בשורות ברסלב, אלא לזכור תמיד שגם אנחנו מתדפקים על שערי רבינו מתוך האמונה כידיעה שזו הדרך וזה השביל להתקרב על ידו באמת לה' יתברך בדורות הללו, וממילא זו מטרתנו גם בדיבורנו עם אחרים לקרבם לתכלית.
לסיכום אם רבינו רצה שנדבר עם בני אדם, ונקרבם לתכלית, עלינו לפתח בעצמנו את נקודת אהבת ישראל שלנו, ורחמנות עליהם כדי שאכן נישא פרי בעמלנו נקיים רצון צדיק ונעלה נחת רוח לה' יתברך מכל יהודי שיעשה צעד נוסף לקראתו.

@אחד-מאנש
יה"ר שה' ישלח לו רפואה שלמה ושמחה, ויאריך ימים.
בשנים האחרונות קפצה ומתרגשת עליו הזקנה,
ואין בכוחו לדבר כבעבר.
ובאמת הינו אוצר בלום של שיחות וסיפורים,
ואף יש תחת ידו כמה וכמה מחברות בכתב ידו, מלאות וגדושות.

שאלתי נכד של ר' מרדכי לוזער על הספר הנ"ל ולא ידע במה מדובר אך שלח לי סיפור על פדיון מזקנו ר' גדליה,(פורסם ב'תבונות' - גליון מס' 1 - ראיון עם ר' יוסף טיקוצ'ינסקי, חתן ר' גדליה):
ברגע של גילוי לב, אספר מה שבדידי הוי עובדא, מעשה נורא
הוד, שהמחיש לי בחוש איך שראשו של ר' גדליה הסתובב
בשמי רום, פשוטו כמשמעו.
קרה אצלנו מצב מסוים, שהיינו זקוקים לישועה בענין של
ילדים. אחרי תקופה שראיתי שלא נושענו, פניתי לר' גדליה,
ושאלתי אותו כדת מה לעשות. הוא תיכף השיב לי שלדעתו
עליי לעשות פדיון, וכך עשיתי, וכשחזרתי למחרת הוא אמר לי
שהוא רואה שהוא נזקק לעשות פדיון יותר, כמובן שהסכמתי.
אחר שעשה לי את הפדיון קרא לי ואמר – 'יוסל, יותר אינך
צריך לחשוש - אתה אמנם יכול ללכת להיוועץ ברופאים
בשביל שתהיו רגועים, אבל זה כבר לא בידם - מסרתי את
זה לשני צדיקים, והם שומרים על הענין'.
ואכן בחסד ה' נפקדנו, וציפינו לרגע המיוחל. בלילה שלפני
הלידה, באנו לביקור ערב שגרתי לבית חמי, ורעייתי לא חשה
כל כך בטוב. אבל בס"ד כבר באותו היום לפנות בוקר ילדה
בן בשעה טובה, הלא הוא בני ר' חיים חזקיה שיחי'.
אחרי הלידה, סיפר לי ר' גדליה שבאותו ערב שהגענו לבקר,
הוא שם לב שמשהו אצל רעייתי אינו כשורה, וזה העלה אצלו
חשש עמוק. ולכן – כך סיפר לי – באותו לילה התקשרתי עם
אותם הצדיקים, והוא אמר לי בזה הלשון – 'און איך האב
ממש געהערט זייערע קול' - {ושמעתי את קולם ממש}, והם
הבטיחו לי שהכל יהיה יהיה כשורה!
ואז הוא הוסיף ואמר לי - לי שהוא הבטיח לאותם שני הצדיקים,
שהוא ישתדל אצלי שאתן את שם הילד על שמם, ואמר לי
אז - שאם אתה רוצה להיענות לבקשתי, מה טוב, ואם לא -
תעשה כפי הבנתך. כי כך היה דרכו תמיד – שהוא לא לחץ.
אבל כמובן שנתתי על שמם, וקראתי לו - חיים חזקי'ה.
אבל - הוא הזהיר אותי אז שלא אספר מי הם אלו הצדיקים.
וכששאלתיו האם אוכל לספר לכל הפחות להוריי, השיב לי
שאם הם לא יספרו לאף אחד – יכול אני לספר להם.

ראיתי (אם אינני טועה, באחד מגליונות 'אבקשה' קדומים) שאחיו של ר' וועלוועל חשין אמר אני יכול להראות לך בכל תורה שרבינו מזכיר נושא מסוים הוא מביא את כל דעות הראשונים בעניין (נא לא לתפוס על דיוק בהנ"ל) אם כן אולי ניתן לומר שבסוף ע"פ דברי רבינו אולי ניתן לגלות הכרעה באי אלו נושאים בתוך הליקוטי מוהר"ן בעצמו?

כמו כן אשתף בנק' נוטספת מזווית משלי והיא שכפי הנראה בקורות ימי רבינו הקדוש אחרי פטירת בנו רש"א שהיה אמור להיות הגואל כידוע, וכמו שהתבטא לפני ר' יוד'ל ואכמ"ל, נראה שרבינו פונה למהלך אחר לאחר שגאולה ממש לא יצאה מכוח אל הפועל, מהלך של חיפוש וחתירה שיולידו כלים נפלאים כהכנה לקראת משיח צדקנו, (ולא בהירות וברירות גלויה כדוגמת ספר הלכה פסוקה)
הן בליקוטי מוהר"ן שהודפס לאחמ"כ, ובעיון והעמקה בו כפי רצון רבינו מתגלה אור כזה נפלא, אורו של משיח.
וגם הסיפורי מעשיות שסובב רבות סביב קוטב מסע החיפוש והבקשה, ואף הציון הקדוש (על כל הנכלל בזה התיקון הכללי הנעשה בו, ההתקבצות בר"ה) שכולל עניין של מסע המוכרח כמעט לכלל הציבור המגיע אליו.

@שמחה בספר 'בנתיבות הנחל' להרה"ח ר' יהשוע דרוק בפרק שו"ת היסטורי מובא שראה את:

1. זקנו ר' שכנא בן מוהרנ"ת
   2.זקנו הירש לייב ב"ר אהרן הרב מברסלב
2. ר' אפרים ב"ר נפתלי
   4.זקנה אחת
   והשאר לא זכר (בשם זקנו מרדכי אלעזר רובינשטיין ז"ל)

@וועלן-וועלן
וכמו שידוע מכתב מפורסם
מ"ה' בַּמִּדְבָּר תקצ"א...וַהֲלא כְּבָר דִּבַּרְנוּ עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בִּנְקֻדָּה בְּעָלְמָא שֶׁל דַּת יַהֲדוּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאָנוּ אוֹחֲזִין בָּהֶם בְּחַסְדוֹ הַגָּדוֹל, וְאֵין לְךָ לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְחַיִּין עַצְמָן בָּזֶה, אֲפִלּוּ הֵם טוֹבִים מִמְּךָ הַרְבֵּה וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, וַאֲפִלּוּ אִם הֵם מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּי אֵין לְךָ לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל, רַק שֶׁתִּשְׁמַע לִדְבָרַי, שֶׁהֵם נוֹבְעִים מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה..."
ואולי לגבי דברים טובים וראויים יותר, שמעתי פעם מר' דניאל דיין הי"ו מצפת-מירון, שכשבחילת התקרבותו התייעץ לגבי עניין מסויים עם רנ"צ קעניג זצ"ל והוא אמר לו שיכול לעשות באופן מסוים וכשהקשה לו רד"ד שאנ"ש לא נהגו כך ענה לו 'אנ"ש הם אינם סנהדרין גדולה!' ומכל שכן וכל שכן לעניין הנ"ל שוודאי אין מה לקחת ראייה או הצדקה מהנהגה לא נכונה של אנשים.

@נחום-בקר כתב:

פסות של הרב שיק זצ"ל התחילו אחרי הקרן?
כמדומני שלא!

אכן הרב שיק הקדים את הקרן בהדפסות הענק הראשוניות שלו,
כמו כן ידוע שר' עמרם הורביץ זצ"ל קנה ממנו מהדורה שהתנוסס עליה הן הכתר של הוצאת היכל הקודש והן קרן רבי ישראל.

@פראסטיק
פראסטיק היקר וחובב הכתבים דר' שמואל הורביץ,
רואים ביומנו איך עוד בהיותו עול ימים ובטרם הכיר את רבינו הקדוש שהעיד על עצמו במכתביו שבימים אלה שקד על ספרי חב"ד (עד שהיו ספרי הבעה"ת וכן הצ"צ שגורים על לשונו) והוא כבר עוסק בעבודות גדולות ולשעות ארוכות וכו' וכו' ומהתיאורים שם באמת נראה שליבו היה נמשך ובוער לעבודת ה' מבלי צורך לכ"כ הרבה עבודה של 'איתכפייא', ואף נראה ממנו שהתקשה כשהתחילו הצרות והמגפות ללא איזו 'איתכפייא' נראית לעין הקורא, לדעתי אדרבא זו נקודה שנכנסה לו הרבה יותר משנות המחלוקת עליו שהוצרך ללחום בדעתו אל מול כמה חזיתות עד שאף היה יחידי ממש, והן מהתחברותו גם ל'עובדים' באומן ולאחר מכן בא"י שבלשונם העבודה הזו נקראה 'מסירת נפש' וכנזכר בכתביו כמעט כל כמה שורות.

@חבר-אני לפי המובא 'בשו"ת שערי צדיק' יכול להיות שנולד אף לפני באיזור שבת תרי"ט

@נחלי-דבש אכן הצדק עמכם, השמות התבלבלו אצלי.

@שי-רב
אחד מהמשתדלים העיקריים בהוצאה לאור של 'אוצר נחמני' אמר לי שמכתביו של רני"ב שנשארו אפשר אולי להתאמץ ולקבץ חלק נוסף לספר הנ"ל, אך רוב הדברים כבר נדפסו בספרים ובמקומות אחרים, ולא רואים בזה כ"כ צורך מלבד שאר מניעות.
כמו כן בשנה שעברה פורסם למכירה פומבית כת"י שלו בו ערך ליקוט מראי מקומות מליקוטי הלכות לפי פרשת השבוע (מצורפת תמונה) כמו כן שמעתי שעבד על חיבור בנושא העיר העתיקה ותושביה, אך לא ידוע לי מה עלה בגורלו...

@חיים-שלמה כתב:

אמר לי, שרשם מר"מ ביננשטוק, רנ"י בורשטין, ורש"מ קרמר, ונתן גם לדוד דגן להעתיק.
@בצילו

@נחלי-דבש במחילה היה צריך לתרגם מראש, ייש"כ ל- @בדרך הנחלץ לעזרת רוב ככל הדיונים פה בידיעותיו וכשרונותיו.
אם כי אוסיף לגבי מה ששלחתי שראיתי מהסופר ר' נתן אנשין מתייחס ל'טעם זקנים' הנ"ל וכתב:
'אני שאלתי את ר' לוי יצחק בעת השיעור ביום חמישי בביתו, אם בצל ירוק מותר, והוא ענה לי בתרעומת, בזו הלשון: יונגע ציבעלע? אלטע ציבעלע? - מ'עסט נישט קיין ציבעלע!' (בצל חדש\צעיר? בצל ישן? - לא אוכלים בצל!)
אך צריך לדעת מתי נאמרו כל אחת מן השיחות יכול ליהיות שכדרכו כבר מאס רלו"י בפלפול ובהתחכמויות סביב נושא זה וסתם את דבריו, אך זו הצעה בלבד, בכל אופן הרי לנו עוד ראייה להיפוך.