@איש-היער
כןןן זה בדיוק מופיע שם בליקוטי הלכות ממש לפני הציטוט שנתתי

חחח חשבתי שזה יהיה קשור לכאן

@חיפוש-הצדיק כתב:

לאזמרה וחיפוש הנקודות טובות זה נראה לי עצה ממש טובה באמת שתעשה את עצמך כאילו אתה אדם שני שמסתכל עליך ומעריך אותך

ר' נתן כותב באמת משהו בסגנון, רק להפך:
...הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה כְּלָל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, צָרִיךְ לַהֲפֹךְ הַדָּבָר וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי, הַיְנוּ כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם כְּבָר הוּא גָּרוּעַ לְגַמְרֵי, וּכְנֶגֶד הַגָּרוּעַ וְהָרַע לְגַמְרֵי - בְּוַדַּאי יִמְצָא גַּם בְּעַצְמוֹ בְּעֹמֶק גְּרִיעוּתוֹ כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וכו'

@בדרך טוב לדעת

@לב-העולם-אתה
זה מקונטרס ההוספות לחיי מוהר"ן

@לית-ליה-מגרמא
תודה רבה יישר כח

@חבר-אני
אולי יש לומר שע"פ כלל ג' רבינו בדוקא נתן את הדוג' של השמש: "וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ" וכו', כי השמש היא זורחת ושוקעת בכל יום ויום שזה הבחי' של ההמתנה מיום ליום, ואולי אפילו יותר מה שמביא הפס' "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם" שצריך להמתין עד שיזרח ויאיר.

ולפי זה באמת מי שיש לו מלכות דס"א ממילא אינו מקבל מן השמש כי חפץ תכף בהתגלות לבו, ואינו מוכן שיהיה שלב של הסתרה (בחי' הלילה שבין יום ליום)

כך נראה לי

@מנהל-הפורום
אצל רבינו הכל זה בחינות

@נוה-צדיקים
מעניין! יש לך מושג איפה אפשר למצוא את כל הקבצים?

@נחום-בקר
וזאת גם ההוכחה שבודאי אנו לא יכולים למצוא מקשרי המאמר דבר שיהיה הפך ממש של הפשט הפשוט רק חייב שיהיה מחובר עמו בעומק, שהרי רבינו לא היה מטעה את אנ"ש שלא ידעו לעיין כראוי

@לב-העולם-אתה
אני חושב שמה ש @שפחה-על-הים מנסה לומר זה שאמנם "תורה בכח" זה יכול להתפרש כמו תורה עם עמל ועיון וכו' אבל זה פירוש שאתה מביא מעצמך ולא מקשרי התורה..

ובאמת כמו שכתבו כאן @מאנ-ש-הפשוטים ו- @חבר-אני גם אם נמצא מהי "תורה בכח" מקשרי המאמר מ"מ אין זה יוצא כלל מהפשט הכי פשוט שגם מי שבדרגה הכי נמוכה יוכל להבין את כוונת רבינו, רק שאחר העיון בקשרים זה יתחבר יותר בעומק עם עניין יותר ספציפי בתורה הזו, שבוודאי יכלול בתוכו גם את הפשט של עמל ועיון.. [שלכן כך מובא בספרים שציטט @7272 למעלה ב#6].

בקיצור, כולם צודקים רק כל אחד מדבר על המושג מכיוון הסתכלות אחר

@מירונער כתב:

או שיש לך כאן הסבר עמוק או שבאמת זה לא מסתדר

חייב לומר מצד אחד שבאמת כשרבינו מדבר על יצר הרע המתלבש במצוות זהו גם על מצוות תלמוד תורה, שהרי גם היא מצוה, ואין מנוס מלהכליל גם אותה במצוות. ומאידך בודאי המצוה הזו ספציפית רבינו אומר שתוכל לתת כח למלכות דקדושה, היינו ליצר הטוב ולהכניע היצר הרע, ואין בזה בעיה כלל [עיין בכלל הי"ב], אע"פ שנראה שהם שני הפכים בדבר אחד.

ועל כן ברור שאם דוקא על ידי התורה מכניעים את היצר הרע המלובש במצוות, צריך קודם להכניע את היצר הרע המלובש בתורה בעצמה, ובאמת רבינו אומר שלא מדובר בסתם תורה אלא בתורה בכח, שזה עוד בירור בפני עצמו כנראה

@bjni נכון, אבל זה עולה בקנה אחד עם מה שכתבתי.. והיינו שבעצם לא רק שגם בבחי' נו"ן יש בחי' שכל, אלא שגם בבחי' השכל יש בחי' נ'

@bjni התמים הוא השלם כמו שאמרת. רק שבהתייחס לתורה זהו מי שכל פעולותיו הן בשלימות ע"פ התורה בלא שכל עצמו, היינו שמקבל בשלימות את דברי התורה בלי לערב בהם את דעתו, וזהו ממש הבחי' של מלכות דקדושה, שהיא ההפך ממה שהכסיל חפץ בהתגלות לבו, לכן יעקב איש תם ממש מדייק את זה.

@bjni תראה באמת לגבי המצב היום ברור שאינם ממש בבחי' של "מושלים" וכו' רק אמרתי שיש אולי ללמוד משם בבחינה מסויימת

@מלך אפשר בפשטות להוכיח את זה ע"פ כלל ז' שכל הבחינות כלולות מכל הבחינות, לכן גם בבחי' מלכות יש בחי' שכל, כך נראה לי לומר

@חבר-אני
מעניין מאד. אם כן לפי מה שהבנתי ממך בעצם אתה אומר שכל מה שהאדם מקבל חכמה ושכל שלא בדרך הצמצום הנ"ל, והיינו ריבוי אור, זהו בעצמו הבחי' שקמה מלכות דסטרא אחרא? כי כשזה נופל (מלכות דקדושה = צמצום), זה קם?

@רוחני האמת שלמדתי את הספר (חושב שאתה מתכוון ל"באר לח"י ראי"), יש מצב שהושפעתי משם בלי ששמתי לב, אבל זה באמת עניין שזכיתי לעמוד עליו "בעצמי"...

@מלך צודק לכן אמרתי שזה "בבחינת" ההסמכה של רבי שאינו הגון. גם רבינו שם בתורה כותב "..כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, כְּפִי הַמֶּמְשָׁלָה וְהָרַבָּנוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הֵן לְרַב אוֹ לִמְעַט" וכו', היינו שהכניס ממשלה יחד עם רבנות בחדא מחתא, ואולי כן יש בזה עניין ללמוד משם לענייננו.