@וועלן-וועלן
מעניין האם יש מקור
בימי שמואל שאכן ר"ש קיבל מחב"ד
את עבודת "לאתכפייא לסטרא אחרא"?

@בדרך
יכול להיות שר' שמואל זצ"ל התכוון בכותבו זאת
(כדרכו המיוחדת והנפלאה) לזכיה מיוחדת שזכה לה
ולעוד 'עניין' שזכה לו בעבודת ה'
ואפשר לתת הרבה דוגמאות מ'ימי שמואל'
על הרבה עניינים שעשה בעבוה"ש
וזה היה יקר אצלו יותר מכל הון
כגון להיות על ציון רשב"י מל"ג בעומר עד שבועות
וכגון ללכת לשמעון הצדיק כל יום שישי
וכן ללכת קרוב למקום המקדש בשלושת הרגלים
שהמשותף לכל הנ'ל זה כנ'ל - עוד עניין וזכות שנפל בחלקו
והוא החייה את עצמו בכך
וגם לענייננו -
"וברוך ה' כבר זכיתי אז להיות השלושה חיובים אצל רבינו, שקבלה מרבינו וכו' "
'חיוב' על חנוכה ושבועות היה רק בחיי רבינו כמו שכבר כתבו לעיל
וקשה לומר שכוונתו של ר' שמואל בציטוט הנ'ל היא שאצל אנ"ש החיובים האלה היו גם אחרי הסתלקותו
אלא שכתב עוד 'זכיה' שזכה לה להיות באומן ב3 המועדים שהיו באים בחיי חיותו
וה'קבלה' שכותב - לא מוכרח שהתכוון שמוכרח שגם לאחר הסתלקותו
אלא אולי בדרך של זכיה על דרך האפשר שגם היום נוהג כך
(הכל בדרך ה'אפשר' וחלילה איני מתיימר לכתוב את כוונתו האמיתית)

@חבר-אני כתב:

לתועלת הציבור הנה המקור:

שָׁמַעְתִּי מֵר' יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִמָּהֶם מֵעִנְיַן עוֹלַם הַתֹּהוּ. וְאָז אָמַר עֵצָה לָזֶה שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כָּשֵׁר שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יַעֲבֹר עָלָיו אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הַקְּבוּעִים לִהְיוֹת אֶצְלוֹ. הַיְנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל שָׁבוּעוֹת וְעַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה, כִּי אָז הָיָה זְמַן קְהִלָּה לַכֹּל. וְהַשְּׁנֵי זְמַנִּים אֲחֵרִים הָיָה הַחִיּוּב רַק עַל אוֹתָם שֶׁאֵינָם רְחוֹקִים מִמְּקוֹמוֹ כָּל כָּךְ. וְהָרְחוֹקִים הָיָה לָהֶם זְמַנִּים אֲחֵרִים, הַיְנוּ שַׁבַּת שִׁירָה, וְשַׁבַּת נַחֲמוּ כִּי אָז הָיָה זַ"ל נוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם.

מה הם השני זמנים האחרים?

@חבר-אני כתב:

@פראסטיק כתב:

בזמנו שאלתי בנושא את ר' י"נ אנשין ואמר לי על זה 'לאו דווקא' (דהיינו שהעניין הזה של השבועה
הוא לא פשוט ולא לנהוג בזה למעשה אלא רק בתפילה וברצונות וכיסופים להיות אצל רבינו אחר הפטירה)
והוסיף שלא סתם מוהרנ"ת כותב שם ששמע "בשם החברים" וכו'

בשו"ת במוקד ברסלב בימי שני, הוא נשאל ע"כ כמה פעמים, והביא אז את הצדדים שכתבו כאן החברים, אבל לא הכריע.

בסופו של דבר זה נושא שבו חלק מאנ"ש נהגו בכה וחלק בכה.
בכל אופן כששאילתיו לפני כ12 שנה בשמחת תורה ב'שול' - כך ענה לי

בזמנו שאלתי בנושא את ר' י"נ אנשין ואמר לי על זה 'לאו דווקא' (דהיינו שהעניין הזה של השבועה
הוא לא פשוט ולא לנהוג בזה למעשה אלא רק בתפילה וברצונות וכיסופים להיות אצל רבינו אחר הפטירה)
והוסיף שלא סתם מוהרנ"ת כותב שם ששמע "בשם החברים" וכו'

@בעל-מוח
אמנם לא כתוב "קצת" אבל פשוט שכך היה..
שים לב שהוא כותב "ושתו כולם לחיים" = קצת
(שלא כמו בתיאור של ר"ש הורוויץ את פורים עם אנ"ש שם מפליג לספר
ולתאר את ריבוי השתייה וכו')

לעשות 'לחיים' אצל אנ"ש זה לא בכל יום אלא "וגם זה בשבת ויום טוב ובסעודת מצווה דייקא"
(יין נסך ד כפי שציטט 'נחלי דבש')