אכלא טינא - מה זה?

[לב העולם אתה]

@נחום-בקר אתה צודק בנתונים שאתה מביא, אבל

@רוחני כתב:

אבל זו באמת שאלה, כי הרי טומאה שייכת יותר לחמימות היצר ולא לחוסר אמונה. ובכלל מקשרי התורה משמע שהשרץ זה הגאווה ויש אריכות גדולה בדבר זה

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה אני לא אומר מי יותר צודק, הוא פשוט שאל מקור. על כן ציינתי את המקור. אך איני מכריע מי מבין הכותבים צודק. אני שומע לעת עתה את ב' הצדדים, ויתכן ששניהם נכונים.

[נחום בקר]

ודרך אגב - מינות היינו כפירה וגאוה' הם דבר אחד, כמבואר בדברי רבנו במקו"א. אך מאהבתך לקשרי התורה אין לי מקור לעת עתה.

[נחמד]

@נחום-בקר לא יהיה לך שהוא הישות

[חבר אני]

"ועל כל אלה השלשה קדושות, נתרומם ונתעלה אחר כך בהשלמת ביטולו והסתלקותו וקבורתו בעפר [גיא] הענוה [המוב"פ בסימן ט'], אשר לא ידע איש, [ואיה מקום כבודה]. ובזה לבד יצא להלחם כנגד הפוערים את פיהם באמונות כוזביות וכפירות". (ביאוה"ל אות כה)
וכפי ש @רוחני כתב.

[אוצרבלום]

@נחום-בקר כתב:

ודרך אגב - מינות היינו כפירה וגאוה' הם דבר אחד, כמבואר בדברי רבנו במקו"א. אך מאהבתך לקשרי התורה אין לי מקור לעת עתה.

זה מבואר מקשרי התורה, כמו שמסביר ראבר"נ באות כ"ה שהיות שהענוה היא במקום הגאוה, במקום גדולתו וכו', והיא המתעלה ומבררת את כל היסודות בג' התיקונים של סעיף ח', אשר הם מה שזכה משה בחייו, ע"כ התעלה אח"כ בשלימות הביטול להקבר בעפ"ר הגיא שהוא בבחי' "לא ידע", "ובזה לבד יצא להלחם כנגד הפוערים את פיהם באמונות כוזביות וכפירות", כי היא בחי' ענוות 'מי' הגדולה מענוות 'מה', עיי"ש, "עד שבזה הביטול והענווה יסלח ויכפר גם על עוון הכפירות אשר גברו בעקבותיו", לך נא וראה שם, תמצא מרגוע לנפשך.

[אוצרבלום]

שו"ר שהקדימני @חבר-אני