עניינים שונים בברסלב

שמואל-גוטליב כן וכפי הבנתי אם מבינים איך זה עובד, אז זה כמו להזמין אינסטלטור לתקן את הצינור שנשבר

השאלה שהעלית על תורה ד' מקומה באשכולות על תורה ד', אז כדאי שנגיב שם. יש לי הרבה דברים מענינים בהקשר של מה ששאלת

@הפשוט-שבאנשי כתב: אני כעת לא זוכר את המקור- אבל משהו כמו -אם לא מרביצים אח"כ לא צריך לחבק- אשמח לתיקונים @שמחה כתב: @הפשוט-שבאנשי נראה לי יותר כמו, אם מרביצים אז לא לחבק, נראה לי נאמר כשהבת של רבינו סטרה לבנה ואז הוא בכה ואז היא נתנה לו את מה שרצה, ורבינו אמר שלא לסטור - אבל אם סוטרים לא צריך בגלל זה אח"כ להיכנע כנלע"ד למיטב זכרוני. איני יודע לזה מקורות... השיחה היא משיח שרפי קודש [החדש ח"ג אות סט]: רבינו הקדוש אמר: "נוהגים העולם שכשילד מתעקש, מכין אותו - ואחר כך מבקשים את סליחתו (ועושים כרצונו); אני אומר: לא להכות - ולא לעשות כרצונו!": לא ידוע לי על שיחה שקשורה לבת רבינו בהקשר זה.

לדעתי זה משהו שחייב לפתור את זה , במקום להתעלם מזה שבאות המון נשים בזמני הקיבוץ ולסגור להם את העזרת נשים אפשר לפתור את זה על טהרת הקודש עם כניסה נפרדת ודרך מהדרין וכו' כדוגמת מירון

@מרי-חיטייא כתב: @בדרך לא ציינת את ההערה שבשיש"ק, מצו"ב ראה הערה א: "על פי המשך הדברים כמובא כאן - נהירים וברורים דברי המשל והנמשל ואין בהם נפתל ועיקש". גם מציין שם למעשה מר' יואל מסאטמאר! ‏‏לכידה.PNG ציין זאת למעלה @מסוכן-כמוני

שמעתי מעשה בדרך צחות מר' צבי חשין שליט"א שאמר עליו, שמגדיר את עניינו של ר"נ בכמה משפטים. כשר"נ עלה לשמים הוא מיד נעמד בתור לפני הגיהנום שהרי בענוותנותו הגדולה בטוח הוא ששם מקומו, כשהגיע לסוף התור שאלהו: מה אתה עושה כאן!? והר אתה שייך לגן עדן?! מיד אמר: זה עולם האמת כאן??? השיבו לו: אם בכל זאת אתה כ"כ רוצה ניתן לך לטעום "כדי חיונו בצמצום"

בספר הובאו כמה עדויות על לימודו הקבוע של בעל הקה"י זצ"ל בליקו"מ. אך יש מקור ברור יותר, שלא מותיר כל ספק: בספרו 'חיי עולם' סימן כ"ז מביא הקה"י מאמר מרבינו בשם 'הספרים הקדושים', המאמר מתוך אחת מהתורות מכת"י 'וישב יעקב', והובא גם בשיחות סי' רס"א. מצ"ב [image: 1780365384149-20260602_043816.jpg] [image: 1780365384250-20260602_044727.jpg]

@בדרך כתב: @חבר-אני כתב: @בדרך אנחנו שראינו את 1) רנ"ל שראה את 2) רא"ש שראה 3) שישה אנשים שראו את 4) רביה"ק!!! מפחיד!!! אשרינו ואשרי חלקינו. ומי שלא זכה, יכול להסתכל בעיניו הטהורות של הרי"מ שכטר, שאף הוא ראהו, וכאמור בראש האשכול - הציבור מוזמן לכתוב על שמות של אנשים נוספים שראוהו. לפי החשבון הרי"מ היה בן 24 שנים בפטירת רא"ש והרי"מ הרי היה גר בקטמון. אם@מסוכן-כמוני רוצה רוצה זכרונות, כדאי מאוד שיעלה אליו, מה גם שבליעה"ר מיום ליום הרי"מ נעשה צעיר יותר ברוחו... לאחרונה מרבה לספר ולדבר (אפשר לשמוע במערכת ברסלב)

0504178058 קוראים לו נתן והוא יוכל לעזור לך בנידון

יש בביתר עילית בבית הכנסת עטרת הנחל בדרך לעזרת נשים ארון הפצה עם כל ספרי רבינו זל במחירי הקרן ממש

אפתח בדוגמה אחת, קטנה, אבל אולי מייצגת. אבני"ה שו"ס (=שיחות וסיפורים) מרבינו אות יז: אִישׁ אֶחָד עָשָׂה סֻכָּה יְקָרָה וְעָלָה לוֹ בִּסְכוּם רַב, וּבִקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל קִדּוּשׁ לְהַסֻּכָּה. וְהָלַךְ עִמּוֹ מוֹהֲרַנַ"ת. וְדִבֵּר מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁהַסֻּכָּה אֵינָהּ עַל פִּי הַדִּין, וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שָׁתַק. וּמֵחֲמַת שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת הִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל פְּנֵי רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שָׁתַק וַיִּשְׁתֹּק גַּם הוּא. וּבַדֶּרֶךְ בַּחֲזָרָה לְבֵיתוֹ אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְמוֹהֲרַנַ"ת, יְהוּדִי שֶׁמְּיַגֵּעַ עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, וּמוֹצִיא כָּל כָּךְ הוֹצָאוֹת עַל הַסֻּכָּה, אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלוֹת לְפָסְלָהּ מֵחֲמַת חֻמְרוֹת: שיש"ק ח"א אות תקיד: אִישׁ אֶחָד עָשָׂה סֻכָּה יְקָרָה וְעָלָה לוֹ בִּסְכוּם רַב וּבִקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל קִדּוּשׁ לְהַסֻּכָּה, וְהָלַךְ עִמּוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ, וְהֵעִיר מוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁהַסֻּכָּה אֵינָהּ כְּשֵׁרָה כָּל-כָּךְ עַל-פִּי הַדִּין, וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שָׁתַק. וּכְשֶׁרָאָה מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל שׁוֹתֵק, שָׁתַק גַּם הוּא. בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל: "יְהוּדִי שֶׁמְּיַגֵּעַ עַצְמוֹ כָּל-כָּךְ וּמוֹצִיא כָּל-כָּךְ הוֹצָאוֹת עַל הַסֻּכָּה, אַתָּה בָּא לְפָסְלָהּ מֵחֲמַת חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת וְלִשְׁבֹּר רוּחוֹ?..." (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סי"ז). כמה הבדלים: א. לנוסח רש"ה, מוהרנ"ת דיבר שהסוכה אינה על פי דין, ועל זה אמר רבינו שזה 'חומרות' ואין 'לעשות שאלות' [כלומר הדיון היה על ענינים שמוהרנ"ת חשב שהם נוגעים לעיכובא, ואילו רבינו דחה שאי"ז כך אלא מדובר ב'חומרות']. ואילו לגירסת רל"י, ר' נתן העיר שהסוכה אינה כשרה 'כל כך', ועל זה רבינו אמר לו שאין לפסול משום 'חומרות יתירות'. [כלומר: רבינו מנע מהתוספת של החומרה היתירה]. וממילא שיש שינוי גירסאות שיש לו היבט מעשי: באיזה אופן על האדם להימנע [וראה להלן באות ב' מהו הנושא כאן, האם עצם השאלה אם לסמוך על הזולת, או האם לשבור את רוחו של מי שהתייגע]? - האם כבר כאשר מדובר בחומרות, או רק בחומרות יתירות? ב. אצל רל"י מודגש הענין של המידות, לא לשבור את רוחו של הזולת אחרי שכ"כ התייגע וגם הוציא ממון רב, ואילו אצל רש"ה נראה שעיקר הביקורת של רבינו היתה על עצם המגמה של החומרות, אחרי שראוי לסמוך על יהודי שהשקיע בזה כוחות וממון כראוי. ג. אצל רש"ה מודגש שמוהרנ"ת היה מסתכל תמיד בפני רבינו.

אולי זה קשור: רבי שמעון בן יוחי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר "כי לא תשכח מפי זרעו" אלא מה אני מקיים "ישוטטו לבקש את דבר ד' ולא ימצאו" שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד" משמע שאפילו אחרי ההבטחה של רשב"י (כמו שמבאר רבינו) עדיין ההלכה לא תמצא