רעיונות בתורה ד'

[נחום בקר]

@אוצרבלום בפסוק שם מוזכר בלי א' אך בדברים ג, כט. וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר. מוזכר עם א'. ובכללות התורה הוי הא' כנגד החד עינא דרחמי שלשם הסתלק משה.

[חיפוש הצדיק]

המידה האחרונה שצריך לשבר היא מידת הגאווה (תורה נב וראב"ן שם)
על כן אולי זה אמר משרע"ה אם אין לי כ"כ עניוות שלא שבר לגמרי את כל המידות איך אוכל לתקן אותם

[אוצרבלום]

"שיהיה שם ה' ושם אלקים אחדות אחד"
"כי עיקר הדעת הוא אחדות של חו"ג וכו'"
"שלעתיד יהי' אחדות גמור"
"וכששב לדעתו אז הוא יודע אחדות הא"ס וטובו ... ואח"כ נשאר בו רשימו מאחדות הזאת"
וכן עוד פעמיים בחזרת התורה במעשה דרבב"ח.

ומה נחמד שתיבת 'אחדות' היא ר"ת של ו'ידוי ד'ברים א'צל ת'למיד ח'כם.

ואם תמאן ותאמר שלשון רבינו היא וידוי דברים לפני ת"ח - שתי תשובות בדבר:
האחת ברצינות, שאם היה הלשון 'אצל' - כבר היו מוצאים זאת הרבה לפני, אלא שהניחו לי מקום...
והשניה מיניה וביה, מלשון רבינו בסוף אות ח': "כי קודם שהתוודה, אף על פי שהיה אצל הת"ח וכו'", ובתחילת אות ט': "וזה בכל פעם שבא אצל ת"ח, ומספר לפניו כל ליבו". דו"ק.
לילה טוב

[נחלי דבש]

@אוצרבלום כתב:

שיהיה שם ה' ושם אלקים אחדות אחד"
"כי עיקר הדעת הוא אחדות של חו"ג וכו'"
"שלעתיד יהי' אחדות גמור"
"וכששב לדעתו אז הוא יודע אחדות הא"ס וטובו ... ואח"כ נשאר בו רשימו מאחדות הזאת"
וכן עוד פעמיים בחזרת התורה במעשה דרבב"ח

ושים לב שבגמ' כתוב 'משל לאדם' ורבינו כתב 'משל לאחד'

[אוצרבלום]

עינא חד דר'ח'מ'י' - צירוף דומם' צומח' חי' מדבר'
דו"ק.

[מדלג על ההרים]

עיין בספר טובות זכרונות ט' על הסיפורים של התורה. מבואר שם שצריך כ"א שיתבטל גדולתו בבחי' שלו על ידי הוידוי דברים שלו.
ועיי"ש עוד סיום דבריו מגדולת התורה הזאת [ואולי אצטט בהזדמנות]

[מדלג על ההרים]

מעניין מאד בתורה. שלאורך התורה חוזר שוב ושוב על הוידוי דברים. ובכל סעיף עם הוספה והשגה נוספת.
כמו בסעיף ג' להשיב המלוכה להקב"ה ע'י וידוי דברים למנהיג הדור. [שימו לב לכינוי לצדיק/ת''ח בסעיף זה]
בסעיף ה' תיקון העצמות להחריב בנין צירוף הרע ובניין מלכות דקדושה
בסעיף ו' מבאר מעלת התלמיד חכם שתורתו הוא אש, וע''י הוידוי דברים לפניו נתקיים 'כל דבר אשר יבוא באש - חמימות היצר, תעבירו באש - להתוודות לפניו
בסעיף ז' מגלה שהצדיק מכפר על ידי שהוא 'אין' ומשים עצמו כשיריים
בסעיף ח' מוסיף; שע''י הוידוי נצול מכולם!
בסעיף ט' מוסיף לנו 'הגדרה' על הוידוי, 'ומספר לפניו כל ליבו' ומאריך על המעלת המתוודה שנכלל בא''ס, ועל תפקידו להמשיך נקודת השוב.

[מדלג על ההרים]

בסוף התורה "ע''י שהרגיש טומאה קטנה שמלבלבת אותו עיי'ז נתעורר בתשובה'' נראה שזה ביאור על דרך עבודה מה שהזכיר בתחילת התורה ב' את אשר יאהב ה' יוכיח' ורק אתכם ידעתי וכו' על כן אפקוד עליכם עוונותיכם'
היינו שרבינו אומר לנו כאן שאם אדם עובר עליו כפי בחינתו איזה ירידה בעבודת ה' וזה שובר אותו מאד מדוע מרחיקים אותו מלמעלה ומדוע מתגבר עליו הדין, יידע שזה לטובתו כדי שיתעורר על ידי כך לתשובה

[חבר אני]

@מדלג-על-ההרים כתב:

מעניין מאד בתורה. שלאורך התורה חוזר שוב ושוב על הוידוי דברים. ובכל סעיף עם הוספה והשגה נוספת.

סיכום נפלא!
כעת עלינו להבין איך כולם מתחברים לקשר אחד.
נשמח לעזרת הלומדים.

[חבר אני]

'לא יהיה לך' בהיפוך הצירופים נהפך ל'אלהי כליה' ולכן בעוון העגל, לולא משה היה כליה ח"ו.
(ר"א ירבלום)