למדתי את המעשה כמה פעמים, וכן את דברי הרב מטשעהרין וראבר"נ ברמה הבסיסית לעת עתה.

אשמח לעזרת החברים בדגש על מי שלמד את המעשה.

עדיין לא ברור אצלי מתוך המקורות הללו, מיהו בדיוק העני [ראבר"נ מכנהו עני בדעת], ומי הן שתי הדמויות של אשת הבערגיר ואשת העני.

רבינו מרמז בסוף המעשה שהבערגיר הוא אברהם, שמזרעו יצא בן הבערגיר - הוא הגואל האמיתי [נשמת משיח].

בנוסח אחר כפי שמדבר רלוי"צ למשל, הבערגיר הוא הצדיק האמת.

העני - כותב ראבר"נ שהוא עני מדעת.

בת העני היא כנסת ישראל.

על פניו דמות העני-הקיסר היא שלילית. וכפי שכותב הרב מטשערין שלא היתה לו גדולה אחר כך כי הכל היה על ידו, כפי שכותב רבינו. אבל לשון זו של רבינו נראה שאין מדברים כאן מעצם הרע והסט"א [כמו דמות הרוצח], רק לדמות מפוקפקת.

מעניין גם שהקיסר מצטרף לסוף המעשה, ונוכח ברגע ההתאחדות המחודש של בתו ובן הבערגיר. במה זכה לכך, להיות שם? ומה זה מסמל?

כמו כן הרב מטשערין וראבר"נ מאריכים בענין הסימנים שניתנו מכנסת ישראל לגואל, ושהסימנים אבדו, כי גם על הגואל עצמו עובר מה שעובר.

ואם אני מבין נכון מקשרי דברי המפרשים ז"ל - 'בן הבערגיר' הוא גם כל אחד מאיתנו, בפרטיות.

מהו איפוא תוכן הסימנים שניתנו לנו, ואבדו מאיתנו, ונתנו אותם לגדולים וחכמים אחרים שאינם בן הבערגיר-החתן - לעובדא ולמעשה?

תודה