@תלמיד_אמיתי כתב:

שאומרת שבודאי בלי ר' נתן אי אפשר בשום אופן להבין את רבינו כמו שאי אפשר לקבל את אור החמה אלא רק דרך הלבנה [אפרופו תורה א' ],

ח''ו לחשוב על זה שבלי הלקו''ה על התורה של רבינו א''א להבין את אותה תורה, אין מקור לזה מדברי רבינו ור''נ, ואם זה היה כדברך היה ראוי להיות לזה כמה וכמה מקורות. ויש דווקא ראיות הפוכות, שר''נ כתב חידושיו ע''פ דרש, ורבינו צווה אותנו ללמוד ע''פ פשט (כמובא בהקדמה 4 פעמים, וכן בחיי מוהר''ן).
וכן מזה שאם יש תורה שאין עליה לקו''ה, אז תאמר שא''א להבינה ח''ו? ואם אפשר אז נתת דבריך לשיעורים?
ומה שכתבת בעניין אור הלבנה וכו' הגם שהמקור היחיד לזה הוא מראב''ן עצמו ולא קיבל זאת כשמועה, הוא בוודאי אינו התכוון לביאור שלך לעניין, אלא שבכללות א''א להתקרב לרבינו בלי ר''נ ולקו''ה.
ומלבד זה שע''פ תורה א' כל אחד ואחד צריך להיות אור הלבנה שאל''כ הוא היצה''ר כמובא שם.

@ברוך-מאן כתב:

בתורה ז' ח"ב היה ליקו"ה מפורש, שקודם חייבים לעיין בתורה ורק אח"כ לראות מה שהוא כותב.
מישהו זוכר איפוא?

כנראה התכוונת לתורה ס"א, אבל זכור לי באמת משהו קלוש במוח גם מתורה ז'
זה מהלכות גיטין תורה ס"א
וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, כִּי אֵינִי רוֹצֶה לִכְתֹּב וְדוֹ"ק וְהָבֵ"ן בִּדְבָרֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לְדַקְדֵּק וּלְהָבִין מֵחֲמַת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁבְּכָל מָקוֹם צְרִיכִין לְדַקְדֵּק וּלְהָבִין הֵיטֵב, כִּי צְרִיכִין מִקֹּדֶם לִהְיוֹת בָּקִי הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָז יוּכַל לְהָבִין דְּבָרֵינוּ אִם יָשִׂים לִבּוֹ עֲלֵיהֶן הֵיטֵב, עַל-כֵּן לֹא רָצִיתִי לִכְתֹּב בְּכָל פַּעַם וּפַעַם וְדוֹק וְהָבֵן, רַק לִפְעָמִים לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק וְכָתַבְתִּי וְהָבֵן וְכַיּוֹצֵא, מֵחֲמַת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הֵיטֵב כְּפִי מַה שֶּׁהַדְּבָרִים מִתְנוֹצְצִים בְּדַעְתִּי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ בֶּאֱמֶת, אָמֵן:

ולענ"ד יש בזה אריכות גדולה, ואולי תהיה סיעתא דשמיא לכתוב על זה בהמשך

@JoJo כתב:

@תלמיד_אמיתי כתב:

ובכל אופן, בין כך ובין כך, מה בפועל דרך הלימוד עם הליקוטי הלכות בתור לימוד ליקו"מ בעיון? היינו מה בפועל אני מחפש שם? הרי הפשט של הליקוטי הלכות די "פשוט" ברוב המקרים, אז מה בעצם הלימוד הזה מחבר אותי לעיון בליקו"מ?

תודה רבה

יש כנראה הרבה דברים, אבל נתחיל עם אחד:
את החווייה של הלמעשה, איך התורה מתפרשת בעבודת השם שלי ביום יום.
זה חלק בלתי נפרד מהפשט בתורה.
וזה דבר שרואים ממש חזק אצל מוהרנ"ת איך למד תורה.
דהיינו לא בניינים של גג על גג בפלפול, (בלי לזלזל), אבל איך מה שרבינו מלמד בתורה משנה לי את התפילה, התפילין, הציצית, וכו', מחזק אותי, מעורר, וכו'.

ממש לא הבנתי.
רוב רובא של הליקו"ה לא כתוב באופן שבו אתה מתאר את הליקו"ה.
אני אשמח שתראה בהלכות פקדון הלכה ד' על תורה א' שאנו עוסקים בה כעת, איך מוהרנ"ת לפי דעתך הוריד את החוויה של ה'למעשה' לעבודת ה' יום יומית.
וכן כל מי שעשה לך לייק, מוזמן לכתוב...

@תלמיד_אמיתי כתב:

שאלה שאני חושב עליה לא מעט, שמעתי שיש מי שאומר שצריך ללמוד טוב טוב את התורה מיניה וביה וכו' הרבה מאד ורק אח"כ לפתוח את הליקוטי הלכות, אבל גם שמעתי שיש דעה הפוכה שאומרת שבודאי בלי ר' נתן אי אפשר בשום אופן להבין את רבינו כמו שאי אפשר לקבל את אור החמה אלא רק דרך הלבנה [אפרופו תורה א' ], כי רבינו אמר לו שיפתח לו את כל שבילי השכל בתורתו (חיי"מ תקצ"ד), והוא יודע ממנו יותר מכולם וכו'

ובכל אופן, בין כך ובין כך, מה בפועל דרך הלימוד עם הליקוטי הלכות בתור לימוד ליקו"מ בעיון? היינו מה בפועל אני מחפש שם? הרי הפשט של הליקוטי הלכות די "פשוט" ברוב המקרים, אז מה בעצם הלימוד הזה מחבר אותי לעיון בליקו"מ?

תודה רבה

נ"ל שראוי ללמוד את התורה בעצמה, ורק בשלב יותר מתקדם ללמוד בהלכות המיוסדות, כי בלימוד מקדים בהלכות ע"פ רוב מתקבעים לצורת לימודו של מוהרנ"ת במאמר, ויש ענין לשאול שאלות ולנסות לחפש את רוח הקודש של הצדיק בעצמך, וגם לטעות בהבנה ולהבין לאט לאט מיניה וביה.

וכשלומדים כך, ומענים בהלכות בשלבים קצת יותר מתקדמים (גם אם התורה עדיין לא ברורה ומדויקת עד הסוף, אבל המסילה הכללית ברורה, ומקום עמידת כל פרט), רואים איך שכל דברי מוהרנת מיוסדים על פשטי התורה ודיוקי הלשונות, וגם מה שבונה מעל היסודות הנ"ל ע"פ רוב הוא בכלל החמישי.
כמובן שכל זה לא נוגע כלל לעצם הלימוד בליקו"ה שצריך ללמוד הרבה מאד, והוא נותן לך דעת איך ללמוד ספרי רבינו בכלליות, מה לחפש ומה למצוא, ועל מה להסתכל וכו', ולזה נוגע מה שהבאת מענין הלבנה.

"וּבֵאוּר דְּבָרַי אֵלֶּה לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְבָאֲרָם, אַךְ הַמַּשְֹכִּיל בֶּאֱמֶת יָבִין מְעַט דְּבָרַי אֵלֶּה כְּשֶׁיָּשִֹים לִבּוֹ הֵיטֵב לְהַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בִּסְפָרִים אֵלֶּה וּבְסִפְרֵי רַבֵּינוּ זַ"ל. וְהִנֵּה אִם אָמְנָם יִדְמֶה לְהַקּוֹרֵא לְפוּם רִיהֲטָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, אֲשֶׁר הֶאֱרַכְתִּי לְמַעֲנִיתִי וְכָפַלְתִּי וְשִׁלַּשְׁתִּי הַדְּבָרִים בְּכַמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת, דַּע יְדִידִי הַמְעַיֵּן, כִּי גַּם זֹאת מֵעִם ה' צְבָאוֹת יָצְאָה אֲשֶׁר הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה, כִּי הַמֵּשִֹים לֵב לְעַיֵּן בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ"ל הָעֲמֻקִּים מִכָּל עַמְקוּת שֶׁבָּעוֹלָם וּרְחָבָה מִנִּי יָם, אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ אֵלֵיהֶם, וְאַחַר־כָּךְ יָשִֹים לֵב הֵיטֵב לִדְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר חַנַּנִי ה' לְחַדֵּשׁ וּלְבָאֵר בָּהֶם, יָבִין הֵיטֵב כִּי לְפִי עֹצֶם הָעַמְקוּת אֲשֶׁר בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עֲדַיִן לֹא יָצָאתִי יְדֵי חוֹבַת הַבֵּאוּר אֲפִילּוּ בַּמְקוֹמוֹת שֶׁהֶאֱרַכְתִּי מְאֹד, מִכָּל שֶׁכֵּן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁהָיִיתִי מְקַצֵּר וְעוֹלֶה"

ומשמע מכאן שני דברים לענייננו:
א' - שיש כאן ראיה לכאורה לשיטה הראשונה שאומרת ללמוד קודם היטב היטב את ליקו"מ [אע"פ שעדיין צ"ע בעניין החמה ולבנה, שבאמת איך אנו יכולים להבין ללא מוהרנ"ת]. ומכל מקום רציתי לדעת מה הדרך הנכונה בזה וכנ"ל [כי בלא זה מה הועילו הח"י כללים?].
ב' - שיש עמקות גדולה מאד בליקוטי הלכות, ואם כן ודאי שצריך לעיין בהם בצורה מסויימת ועל זה סובבת שאלתי ג"כ כנ"ל.

@תלמיד_אמיתי כתב:

ובכל אופן, בין כך ובין כך, מה בפועל דרך הלימוד עם הליקוטי הלכות בתור לימוד ליקו"מ בעיון? היינו מה בפועל אני מחפש שם? הרי הפשט של הליקוטי הלכות די "פשוט" ברוב המקרים, אז מה בעצם הלימוד הזה מחבר אותי לעיון בליקו"מ?

תודה רבה

יש כנראה הרבה דברים, אבל נתחיל עם אחד:
את החווייה של הלמעשה, איך התורה מתפרשת בעבודת השם שלי ביום יום.
זה חלק בלתי נפרד מהפשט בתורה.
וזה דבר שרואים ממש חזק אצל מוהרנ"ת איך למד תורה.
דהיינו לא בניינים של גג על גג בפלפול, (בלי לזלזל), אבל איך מה שרבינו מלמד בתורה משנה לי את התפילה, התפילין, הציצית, וכו', מחזק אותי, מעורר, וכו'.