@וועלן-וועלן כתב:

מלבד רבינו, מישהו מכיר עוד הדרכה ושיטת לימוד מאחד הראשונים או האחרונים ללימוד גמרא עם הרי"ף והרא"ש דייקא

ראה נתיבות עולם למהר"ל (נתיב התורה פ"ה):

ועתה אוי לנו כי נתפשנו על זה כי לומדים ההלכה על מנת שתשתכח...
ועל זה יתאונן האדם כי גלה ממנו כבוד התורה הודה והדרה ואנחנו ערומים בלא חודה, אוי לאותה חרפה ולאותה בושה וכלימה שנשתנינו מכל הדורות שהיו.
והכל בשביל שיאמר שהוא מחדד עצמו בפלפול...
כי אף אם היה פלפול של אמת צריך שיהיה קודם אליו הגרסא.
ומכל שכן כי איך יאמרו שהם מחדדין אין זה אלא שמטפשין טפשות גמור והרי עינינו רואות החדוד הזה ומה שהעלו בידם,
והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק בכלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם.

והכל בשביל שלמודם תוס׳ דבר שהוא הוסף, וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם?
והכל בשביל שנדפסו התוספות אצל הגמרא. ואילו נדפסו פסקי הרא״ש ושאר דרושים שחברו האחרונים מנוחתם כבוד אצל הגמרא היו הכל לומדים ,על שיטת ההלכה אף הנערים הקטנים. כי מה לנערים אלא דברים אלו, שדבר זה גורם לו שאינו עומד על שיטת ההלכה על בוריה... ואם אומרים לאבי הנער שיניח ללמוד את בנו שיטת ההלכה ולא ילמוד עדיין התוספות, כאלו אומרים לו שלא ילמוד כלל, כי אין האב חפץ רק בשם, והנה הארכנו בזה בפרק שני גם כמקום אחר ובבמה מקומות עוררתי בלב נשבר ונדכה על שבר התורה...

@שפחה-על-הים כתב:

בסוף כל פרק,

יתכן גם ללמוד בסיום כל גמרא לפני המשנה הבאה, ממשנה למשנה שבמסכת.

לדוגמא, לומדים את המשנה הראשונה שבפרק וממשיכים ללמוד את הגמרא שעליה, עד המשנה הבאה, וכעת עושים הפסקה, ולומדים רי"ף ורא"ש ואח"כ ממשיכים למשנה הבאה ולגמרא שעליה, ולפני המשנה שלאחריה עושים שוב הפסקה ללימוד ריף וראש. כי ברוב הפעמים הסוגיא עוסקת ומסתיימת רק עד המשנה הבאה

לימוד הרא"ש הרבה יותר מורכב, ואולם אחד שלמד טוב את כל התוספות, קצת יוקל לו, כי מביא בדבריו הרבה את דברי בעלי התוספות ועליהם מוסיף את פסקיו

כיום במהדורות עוז והדר, הן הרי"ף והן הרא"ש מוצגים בעימוד מיוחד וברור, אכשר דרא

כי בשונה משאר ספרי הראשונים שהם על הדף, הרא"ש והרי"ף ממש לא מסודרים, אתה צריך לגמור פרק שלם, ואז לראות את הרא"ש והרי"ף.
והרבה פעמים הם מביאים גמרא שמובאת 10 דפים קדימה ולפעמים להיפך, וזה ממש בלתי אפשרי לעשות את זה על הסדר.

@וועלן-וועלן כתב:

@שפחה-על-הים כתב:

בדוקא כדי ללמוד אליבא דהלכתא, ולכאורה ה"ה לשאר הראשונים, רק שיש עליהם דגש כי הם עיקר הפוסקים המיוסדים על סדר הש"ס (הרמב"ם שמסודר בהלכות), ולמעט עיקר הלימוד הישיבתי בימינו שהוא על דרך הפלפול והחילוקים, שא"א לסמוך עליהם להלכה למעשה, (עיין בליקו"ה נט"י ה"ו, צא).

איך זה 'אליבא דהלכתא' ו'למעשה' כשהרמב"ם חולק בהרבה פעמים, והרבה פעמים השו"ע לא פוסק כהרמב"ם, בפרט לאחר שהרמ"א מוסיף רבות ממנהגי אשכנז, והמשנ"ב מביא עוד ועוד גדולי אחרונים שמחמירים ומסייגים את ההלכה עוד ועוד.

לפי"ז האם עדיף כבר ללמוד 'פניני הלכה' שבש"ס מתיבתא או 'דבר הלכה' שבש"ס ושננתם וכדומה, שזה הרבה יותר לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, עד ימינו אנו, או שיש תיקון וענין מיוחד בימוד הרי"ף והרא"ש דייקא?

גם תמוה קצת, מדוע מלבד בשיחה ע"ו הזאת, לא מופיע עוד (תקנו אותי אם אני טועה) פעם בשום מקום בדבר לימוד הרי"ף והרא"ש?

הוא בא להסביר את דרך לימוד הש"ס שצריך להיות מכוון יותר להלכה מאשר לפילפולים בעלמא,
למעשה כדי להגיע לפסק הלכה ודאי יש לעיין ברמב"ם ושאר הפוסקים (ולא בפניני הלכה), אלא שאינו ע"ס הש"ס ואינו נוגע ללימוד הש"ס, כך נ"ל.

@שפחה-על-הים כתב:

בדוקא כדי ללמוד אליבא דהלכתא, ולכאורה ה"ה לשאר הראשונים, רק שיש עליהם דגש כי הם עיקר הפוסקים המיוסדים על סדר הש"ס (הרמב"ם שמסודר בהלכות), ולמעט עיקר הלימוד הישיבתי בימינו שהוא על דרך הפלפול והחילוקים, שא"א לסמוך עליהם להלכה למעשה, (עיין בליקו"ה נט"י ה"ו, צא).

איך זה 'אליבא דהלכתא' ו'למעשה' כשהרמב"ם חולק בהרבה פעמים, והרבה פעמים השו"ע לא פוסק כהרמב"ם, בפרט לאחר שהרמ"א מוסיף רבות ממנהגי אשכנז, והמשנ"ב מביא עוד ועוד גדולי אחרונים שמחמירים ומסייגים את ההלכה עוד ועוד.

לפי"ז האם עדיף כבר ללמוד 'פניני הלכה' שבש"ס מתיבתא או 'דבר הלכה' שבש"ס ושננתם וכדומה, שזה הרבה יותר לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, עד ימינו אנו, או שיש תיקון וענין מיוחד בימוד הרי"ף והרא"ש דייקא?

גם תמוה קצת, מדוע מלבד בשיחה ע"ו הזאת, לא מופיע עוד (תקנו אותי אם אני טועה) פעם בשום מקום בדבר לימוד הרי"ף והרא"ש?