@נחלי-דבש כתב:

@בדרך כתב:

מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?

וזה לשונך (https://tora-forum.co.il/threads/אלול-׀-מנהג-אמירת-תיקוני־זוהר-בימים-אלו.70982/#post-1741872

"שמעתי השבוע מפי הרב שמעון צבי שפירא שיחי', שכבחור צעיר היה לו ויכוח עם דודו, המתמיד הגדול ר' נחמן שלמה יצחק שפירא ע"ה, האם אמירת התיקו"ז מתחילה דוקא בחודש אלול, או שאפשר להקדים מט"ו באב. והרנש"י שהיה מתמיד נשגב ומנצל הזמן מיוחד, היה מספיק הכל בתוך ימי אלול וטען שמתחילים באלול דייקא, והלכו לשאול את הסבא, הרה"צ ר' שמואל שפירא ע"ה, ואמר בפשיטות שבודאי שמתחילים כבר בט"ו באב".

יישר כח על הבקיאות בדבריי...

לא שכחתי, אני פשוט שואף להביא עוד מקורות וציטוטים, אני קודם מנסה שאחרים יוציאו את מרכולתם, ולא יסתפקו במה שאני מעלה...

@בדרך כתב:

מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?

וזה לשונך (https://tora-forum.co.il/threads/אלול-׀-מנהג-אמירת-תיקוני־זוהר-בימים-אלו.70982/#post-1741872

"שמעתי השבוע מפי הרב שמעון צבי שפירא שיחי', שכבחור צעיר היה לו ויכוח עם דודו, המתמיד הגדול ר' נחמן שלמה יצחק שפירא ע"ה, האם אמירת התיקו"ז מתחילה דוקא בחודש אלול, או שאפשר להקדים מט"ו באב. והרנש"י שהיה מתמיד נשגב ומנצל הזמן מיוחד, היה מספיק הכל בתוך ימי אלול וטען שמתחילים באלול דייקא, והלכו לשאול את הסבא, הרה"צ ר' שמואל שפירא ע"ה, ואמר בפשיטות שבודאי שמתחילים כבר בט"ו באב".

@אחד-מאנש כתב:

@אוצרבלום כתב:

וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ (ספר שיחות הר"ן),

ההוספה בסוגריים היא במקור ?
כי לכאורה מה חילוק בין השיחות שבשיחות הר"ן לאלו שבחיי מוהר"ן ועוד ספרים?

לא, ההוספה אינה במקור ולכן היא בסוגריים, להסביר את המילים 'והשיחות שלו', ולמד זאת כרצונך, כי גם אם הכוונה לכל השיחות תוכל לקרוא להן 'שיחות הר"ן'.

@אוצרבלום כתב:

וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ (ספר שיחות הר"ן),

ההוספה בסוגריים היא במקור ?
כי לכאורה מה חילוק בין השיחות שבשיחות הר"ן לאלו שבחיי מוהר"ן ועוד ספרים?

@לב-העולם-אתה כתב:

@נחלי-דבש יש בכלל מקור שצריך לגמור?
העניין הוא לא עצם האמירה?

שיחות הר"ן רנא:

בִּימֵי אֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיָמִים נוֹרָאִים עַד הוֹשַׁעְנָא רַבָּא צִוָּה לְכַמָּה אֲנָשִׁים לוֹמַר אָז כָּל סִפְרֵי תַּנַ"ךְ מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם. וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ נָהַג כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים. גַּם הָיָה גּוֹמֵר כַּמָּה סְפָרִים בַּיָּמִים הַלָּלוּ, וְאֵינִי זוֹכֵר לְבָאֲרָם הֵיטֵב:

כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, דיבורים ממוהרנ"ת, כו-כז:

אָמַר, אֲמִירַת סִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל שֶׁהֵם הַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן וְסֵפֶר הַמִּדּוֹת וְהַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ, הָאֲמִירָה לְבַד מְסֻגֶּלֶת לְהַנְּשָׁמָה כְּמוֹ אֲמִירַת סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים.
עוֹד אָמַר שֶׁגַּם בִּימֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים מִצְוָה לְאָמְרָם מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם וּמוֹעִיל מְאֹד מְאֹד.

@נחמד כתב:

יש שלמדו "מטה אפרים"

מטה אפרים עוסק בהלכות חודש אלול והימים הנוראים דייקא

@ע.י.ר.נ.י כתב:

עוד חידוש מרש"ה זצ"ל אמירת השו"ע בימי אלול. (מכתב מ-י"ח מנחם אב תשכ"ח)

אולי מצד תשובה, שצריך לדעת מה כן לעשות, וידוע שיש שלמדו "מטה אפרים" מסיבה זו.

נחלי-דבש כתב:

אם אינני טועה מובא כך ב'לעבור את הגשר הצר', אבל אני לא זוכר בשם מי

עכשיו הסתכלתי שם וראיתי שמובא שם (עמ' 359) בשם רא"ח רוזין שהמנהג באומן היה מגוון: יש שהתחילו מר"ח, יש שהתחילו משבת מברכין, ויש שהתחילו מט"ו באב

נחלי-דבש כתב:

קצור לקו"מ

וזו עצה טובה למי שלא יכול לומר את כל הליקו"מ מפאת אורכו [וכנראה לכן בספר "מתקרבים לרבינו" (או בשמו החדש "אמירות") אין בכלל ליקו"מ אלא רק שיהר"ן, ספה"מ וסיפומ"ע] - שיאמר לפחות קיצור ליקו"מ (ואם גם זה ארוך - אפשר לומר את הקיצור של מוהרנ"ת, שהוא הרבה יותר קצר מ'השָׁלם')

ואולי אפשר גם לומר בשיהר"ן רק עד שיחה קטז (לפני "ואלה מוסיף על הראשונים")

ובספר המידות אפשר לדלג על הסעיפים הכפולים [למשל "ע"י תאות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו" שמובא גם בערך 'אכילה' וגם בערך 'אהבה' (ההיפך מההשלמות שעשו בקרן), מעניין לבדוק בכמה זה יקצר (אבל בשביל זה צריך שמישהו ידפיס 'ספר המידות המדולג')]

כמובן שמי שיכול לומר הכל אשריו ואשרי חלקו, אבל מי שבגלל האריכות לא אומר בכלל - אז אולי עדיף שיגיד לפחות את הקיצורים הנ"ל

@בדרך כתב:

מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?

אם אינני טועה מובא כך ב'לעבור את הגשר הצר', אבל אני לא זוכר בשם מי

@בדרך כתב:

מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?

אשר בנחל, חלק יב, מכתב א'תסג:

@בדרך כתב:

מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?

אשר בנחל, חלק יב, מכתב א'תסו: