<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/" xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom" version="2.0"><channel><title><![CDATA[מיניה וביה]]></title><description><![CDATA[פינה לשיח מיניה וביה (בלבד!) בתורה ד']]></description><link>https://likutei.com/category/69</link><generator>RSS for Node</generator><lastBuildDate>Mon, 07 Sep 2026 01:53:42 GMT</lastBuildDate><atom:link href="https://likutei.com/category/69.rss" rel="self" type="application/rss+xml"/><pubDate>Sun, 06 Sep 2026 15:40:40 GMT</pubDate><ttl>60</ttl><item><title><![CDATA[ואומר כמה תיבות בדביקות גדול - אות ט]]></title><description><![CDATA[@שמחה
מהלך נפלא
אבל תסביר לי, איך אפשר להאיר לדעת כשאני בביטול גמור?
כלומר, כמו ששאלת, אי אפשר בכלל להגיד שם כלום
זו צעקה ללא מילים
]]></description><link>https://likutei.com/topic/441/ואומר-כמה-תיבות-בדביקות-גדול-אות-ט</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/441/ואומר-כמה-תיבות-בדביקות-גדול-אות-ט</guid><dc:creator><![CDATA[ברוך מאן]]></dc:creator><pubDate>Sun, 06 Sep 2026 15:40:40 GMT</pubDate></item><item><title><![CDATA[האם הביטול של משה בעת הרצוא היה בשלימות?]]></title><description><![CDATA[מעניין אם עדיין אחר ההסתלקות יש עוד הבדלים שהיום הוא עוד יותר מבוטל לאין.
זה כתוב איפשהו לא בתורה . לא זוכר איפה
]]></description><link>https://likutei.com/topic/435/האם-הביטול-של-משה-בעת-הרצוא-היה-בשלימות</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/435/האם-הביטול-של-משה-בעת-הרצוא-היה-בשלימות</guid><dc:creator><![CDATA[שמחה]]></dc:creator><pubDate>Thu, 03 Sep 2026 14:44:10 GMT</pubDate></item><item><title><![CDATA[למה רבינו מביא שני טעמים בראיית פני הצדיק שמציל מעצבות ותאוות רעות?]]></title><description><![CDATA[אני חושב שיש פה שתי דרגות.
באות ח' זה ראיית פני הצדיק הראשונית שהיא מבטלת (בבחינה) זמנית את התאוות. כי הרי התינוק שאמא שלו הולכת חוזר חזרה לתלמודו...
ובאות ט' שזה מעילא לתתא זה אחרי הביטול (בדרך חזור) שאז זה לא ראייה אלא התקשרות (תראו בפנים שככה אכן כתוב!), ולכם שם זה משהו מהותי ולתמיד. שממש יוצאים ממנו תאוות ועצבויות.
]]></description><link>https://likutei.com/topic/415/למה-רבינו-מביא-שני-טעמים-בראיית-פני-הצדיק-שמציל-מעצבות-ותאוות-רעות</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/415/למה-רבינו-מביא-שני-טעמים-בראיית-פני-הצדיק-שמציל-מעצבות-ותאוות-רעות</guid><dc:creator><![CDATA[איש היער]]></dc:creator><pubDate>Wed, 26 Aug 2026 20:24:05 GMT</pubDate></item><item><title><![CDATA[ברכת כהנים.]]></title><description><![CDATA[@יאשע-הלברשטאם מציע רעיון!
רבנו שינה בלשונו וקרא לעבודה זו בלשון 'קרבתו לצדיק' שהוא הלשון באות ח לכלל הג' עבודות 'ויש שלש בחינות 'בהתקרבות לצדיק'.
וכיון שנכתב בסדר מעילא לתתא. על כן ענין 'קרבתו לצדיק' הוא סיום לג' עבודות. ועל זה אומר ששיתין מחוזא מרמז על שישים אותיות של ברכת כהנים שהם ביד הצדיק כמ"ש ברכות לראש צדיק.
וקודם לכן כתב שהצדיק הוא 'ברית' מלח עולם. נמצא שכלל כאן את ג' העליות של המלכות. א. ברית. ב. יד. ג. ראש.
וברכת כהנים היא ממשיכה את הברכה מריש כל דרגין עד המלכות, לתקנה בכל הג' עליות. (ואולי כנגד זה יש ג' ברכות בברכת כהנים יברכך, יאר, ישא).
]]></description><link>https://likutei.com/topic/413/ברכת-כהנים.</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/413/ברכת-כהנים.</guid><dc:creator><![CDATA[נחום בקר]]></dc:creator><pubDate>Wed, 26 Aug 2026 14:30:30 GMT</pubDate></item><item><title><![CDATA[גם עצבות ותאות באים מדמים עכורים.]]></title><description><![CDATA[@אוצרבלום ר' אברהם כותב שגם אם אין לך צורת התנסחות יותר מדויקת עליך להבין מדוע רבינו התנסח כך, וכל שכן כשישנה.
]]></description><link>https://likutei.com/topic/407/גם-עצבות-ותאות-באים-מדמים-עכורים.</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/407/גם-עצבות-ותאות-באים-מדמים-עכורים.</guid><dc:creator><![CDATA[נחמד]]></dc:creator><pubDate>Mon, 24 Aug 2026 13:08:24 GMT</pubDate></item><item><title><![CDATA[וחרוב 'מניה', ואכלו 'מניה' ומלחו 'מניה'.]]></title><description><![CDATA[בוודאי
ישראל הם הם הדג
בתחילה מביא 'ישראל מכונים בשם דגים' ואח"כ בלשון יחיד 'מה עשה איש הישראלי בתפילתו'
גם רואים שבונים מעצמות הדג עצמו כמו שהצדיק בונה צירופים ובניינים דיקא מהעצמות השבורות
וגם כאן כל עבודת ה'מיניה' הוא ע"י אותו איש הישראלי הדג שחושב שכביכול המחשבות זרות ה'אכלה טינה' גמר עליו והרג אותו ואינו יודע שדיקא מזה צומח צדקה קירבה לצדיק ובניינים נפלאים
]]></description><link>https://likutei.com/topic/392/וחרוב-מניה-ואכלו-מניה-ומלחו-מניה-.</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/392/וחרוב-מניה-ואכלו-מניה-ומלחו-מניה-.</guid><dc:creator><![CDATA[ש. פ.]]></dc:creator><pubDate>Wed, 19 Aug 2026 14:57:14 GMT</pubDate></item><item><title><![CDATA[ואידחוהו מיא זה בחינת צדקה.]]></title><description><![CDATA[דהיינו, שמשמעות ב' הפסוקים שהמים הם הכלי לצדקה, שעל המים נעשית הצדקה.
(בדרך כלל במיניה וביה לא בורחים מהשאלה כי אם לומדים ממנה, ולכן אני מחדד מה הכיוון החדש שהשאלה השניה נותנת.)
]]></description><link>https://likutei.com/topic/367/ואידחוהו-מיא-זה-בחינת-צדקה.</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/367/ואידחוהו-מיא-זה-בחינת-צדקה.</guid><dc:creator><![CDATA[נחמד]]></dc:creator><pubDate>Thu, 13 Aug 2026 14:15:52 GMT</pubDate></item><item><title><![CDATA[דבקות גדול, מסירת נפש, ביטול כל כוחותיו.]]></title><description><![CDATA[@אוצרבלום כמו"כ בפשט 'דבקות גדול' ולעיל במשל האם המניקת 'בזרזות גדול'. הכוונה למעלה ממדרגתו. ועל כן כשמתעלה לבחינת אין זהו בחינת 'גדול' שעולה למעלה מכליו בחי' רצוא.
]]></description><link>https://likutei.com/topic/363/דבקות-גדול-מסירת-נפש-ביטול-כל-כוחותיו.</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/363/דבקות-גדול-מסירת-נפש-ביטול-כל-כוחותיו.</guid><dc:creator><![CDATA[נחום בקר]]></dc:creator><pubDate>Thu, 13 Aug 2026 08:30:15 GMT</pubDate></item><item><title><![CDATA[כורא ישראל מכונים בשם דגים]]></title><description><![CDATA[בהמשך למה שנאמר ה' רוצה תהילה מכמה שיותר גושי עפר שהם עדין בקרב הארץ ולא מתבטלים לתמיד
]]></description><link>https://likutei.com/topic/360/כורא-ישראל-מכונים-בשם-דגים</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/360/כורא-ישראל-מכונים-בשם-דגים</guid><dc:creator><![CDATA[עידו]]></dc:creator><pubDate>Tue, 11 Aug 2026 14:09:19 GMT</pubDate></item><item><title><![CDATA[השמן והנרות...]]></title><description><![CDATA[
@רוחני כתב:
באות ו' רבינו כותב שהמצוות מחברות את שברי העצמות, דבר לא מובן כשלעצמו, שהרי הוידוי הוא זה שמחבר את דברי העצמות, ולא יתכן שבתורה אחת יש כביכול שני מסלולי תיקון נפרדים בלי שרבינו מצהיר על כך במפורש!
באות ח' רבינו חוזר לעסוק בעניין המצוות ברמז ובדרך נסתרת. שהרי הגמרא בסוטה שמדברת על המשל של מי שהולך באישון לילה ואפילה, כל עיסוקה שם הוא בהבדל שיש בין האור של התורה לאור של המצוות, האור של התורה דומה לאור של יום גדול.. בעוד האור של המצוות הוא כמו נר ואבוקה, כי נר מצווה ותורה אור...
עכשיו שימו לב!
באות ט' בהלבשה של המעשה דרבב"ח, רבינו מכניס עניין חדש שלכאורה אינו נזכר במאמר כלל (כלל י"ז שיש להתבונן בכזה דבר) והוא עניין השמן ששאבו מעינו של הדג.
ועכשיו יש להבין האם הנרות שהם המצוות, דולקות על ידי השמן שמוציאים מעינו של הדג?!
אם אתם רוצים לראות פלאות, שורו והביטו בליקוטי הלכות גביית חוב מיתומים ה"ד בעניין הנירות והשמן ותראו את גודל ביאוריו של מוהרנ"ת מניה וביה.
אם לומדים את ההלכה ולא מבינים מה הקשר של כל פרט לתורה, הכל נראה תלוש, אבל אחרי ההקדמה דלעיל, גם תוכלו לקבל תשובה על כל מה שהובא למעלה וגם תראו את גדולת נפלאות ביאוריו של מוהרנ"ת.
אשמח לקבל תגובות...

אולי מתוך סברה אפשר להגיד שיש כמה דרגות לקבלת הדעת, והמצוות, ועצם ההתקרבות לצדיק ששם הדעת הכי גדולה כי אז ניצול מכולם כמו שכתוב בתורה שהצדיק נמשל לפרשת דרכים שנותן לך דרך אמיתית לך לפי שורש נשמתך ואז אתה בבחינה שיש לך דעת שאתה רואה את הדרך לטובה והדברים גלויים שלך.
ואפשר להגיד שהם תלויים אחד בשני, ומעצימים אחד את השני, ושאתה עושה מצווה אתה מעצים את התורה וכן להיפך וגם יש לך יותר כלים אולי לקבל את הדעת של הצדיק.
נראה שזה רומז על הכיוון הנל  בפרט בסיפור של רבה בר חנה אבל צריך לבסס את זה יותר.
יש בחינה דומה לזה כמו שאומרים חזל שישראל ערבים זה לזה ורבי נתן מבאר זאת לעניין התריג מצוות שכל אחד מישראל שעושה חלק מהם לכך יוצאים חובת הערבות בהתקשרות לרבנו בפרט בראש השנה שהכל נכלל בצדיק.
]]></description><link>https://likutei.com/topic/352/השמן-והנרות...</link><guid isPermaLink="true">https://likutei.com/topic/352/השמן-והנרות...</guid><dc:creator><![CDATA[Amoya studio]]></dc:creator><pubDate>Sat, 08 Aug 2026 20:34:33 GMT</pubDate></item></channel></rss>